רוי רובין
 | |
| לידה |
9 בדצמבר 1925 הברונקס, ניו יורק, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
5 באוגוסט 2013 (בגיל 87) פורט לודרדייל, ארצות הברית  |
| עמדה | רכז |
| מכללה |
אוניברסיטת לונג איילנד (1948–1949) אוניברסיטת לואיוויל (1949–1951) |
| קבוצות כמאמן | |
|
1961–1972 1972–1973 |
אוניברסיטת לונג איילנד פילדלפיה 76' |
  | |
רוי רובין (באנגלית: Roy Rubin; 9 בדצמבר 1925 - 5 באוגוסט 2013) היה כדורסלן ומאמן כדורסל אמריקאי-יהודי, שאימן את קבוצת פילדלפיה 76' מליגת ה-NBA.
נעורים וקריירת מכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]
רובין נולד למשפחה יהודית מרובע הברונקס בניו יורק. בזמן לימודיו שיחק בקבוצות הכדורסל של אוניברסיטת לונג איילנד ושל אוניברסיטת לואיוויל, בהן למד. בשנת 1951, העפיל יחד עם קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת לואיוויל, למשחקי הפלייאוף של ליגת המכללות לראשונה בתולדות המכללה[1].
קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שסיים את לימודיו במכללה, פנה רובין לאמן את קבוצת הכדורסל של תיכון כריסטופר קולומבוס מהברונקס. במשך תשע עונות הוביל את קבוצתו לזכייה בשש אליפויות. משם המשיך לאמן את קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת לונג איילנד מליגת המכללות. במשך 11 שנים שמר על מאזן ניצחונות גבוה של 174 ניצחונות לעומת 94 הפסדים, והוביל את קבוצתו לשני מסעות פלייאוף מוצלחים.
בסוף שנות השישים הייתה פילדלפיה 76', בתקופת הזוהר שלה, שהגיעה לשיא בזכייה באליפות הליגה בשנת 1967. מספר טריידים כושלים, ובחירות דראפט שהתבררו כשגויות, גרמו לקבוצה להיחלש, ולהציג בעונת 1971-1972 יכולת נמוכה, עם 30 ניצחונות בלבד במהלכה. בעקבות כך עזב מאמן הקבוצה ג'ק רמזי את הקבוצה, ובמקומו הגיע רובין בשנת 1972 דרך מודעת דרושים בעיתון. במסיבת העיתונאים שנערכה כדי להכריז על מינויו של רובין למאמן הקבוצה, הודה הבעלים דאז, אירב קוסלוף, כי מינויו של רובין נעשה בלית ברירה מכיוון שלא נמצא מועמד ראוי שיסכים לקחת את התפקיד, וכי הוא אינו מרוצה מהבחירה[2].
במסגרת משחקי קדם העונה, ניצחה פילדלפיה את בוסטון סלטיקס, אלופת הליגה של השנה החולפת, ובלהט החגיגות שבר רובין את רגלו.
על אף שנחשב למאמן בעל טכניקת הגנה טובה בתקופתו כמאמן במכללות, ואף הוציא ספר שעוסק בנושא משחק ההגנה, לא הצליח רובין להביא את כישרונו בהגנה לידי ביטוי בשיטת המשחק בליגה, ועד מהרה הפך לכישלון מהדהד כאשר הוביל את קבוצתו להפסד ב-15 המשחקים הראשונים של העונה.
במהלך העונה התגלעו מחלוקות רבות בין רובין לשחקני הקבוצה, שטענו על רובין בין היתר שאינו יודע את חוקי המשחק, שאינו יודע לאמן, ושאינו אומר דבר במהלך הדרכות המאמן במחצית ובפסק הזמן.
באמצע העונה, לאחר שהציג מאזן של 47 הפסדים מול 4 ניצחונות בלבד, המאזן הגרוע בתולדות הליגה עד אז, פוטר רובין מהקבוצה יחד עם סגנו, והוחלף על ידי שחקן הקבוצה קווין לוגרי שאימן אותה עד לסוף העונה. בעקבות כך נהוג לכנות אותו כ"מאמן הגרוע בתולדות ליגת ה-NBA"[3].
חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רובין היה נשוי למרשה.
לאחר פרישתו מאימון, עבר רובין לגור במיאמי, והשתתף בכתיבת מחזה בתיאטראות ברודוויי. לאחר הצגה אחת, ירד המחזה מהבמות, עקב ביקורות שליליות[4].
לאחר מכן ניהל סניף של רשת פנקייקים, ובגיל 87 נפטר רובין ממחלת הסרטן.
סטטיסטיקות הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בליגת המכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עונה | קבוצה | משחקים | חמישייה | דקות | % מהשדה | % משלוש | % מהקו | ריבאונדים | אסיסטים | חטיפות | חסימות | נקודות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1948/1949 | אוניברסיטת לונג איילנד | 12 | 2.7 | |||||||||
| 1950/1951 | אוניברסיטת לואיוויל | 23 | 0.304 | 0.733 | 1.9 | 1.1 | 6.6 | |||||
| קריירה | 35 | 5.2 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- רוי רובין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Rubin, Roy, www.jewsinsports.org (באנגלית)
- ^ Josh Elias, Meet Roy Rubin, The Worst NBA Coach Ever, The Scorecrow, 2019-12-07 (באנגלית)
- ^ Simply the Worst, SLAM, 2014-05-15 (באנגלית)
- ^ Jew or Not Jew: Roy Rubin, www.jewornotjew.com (באנגלית)