לדלג לתוכן

רוסודן, מלכת גאורגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוסודן
რუსუდანი
לידה 1194
גאורגיהגאורגיה גאורגיה
פטירה 1245 (בגיל 51 בערך)
טביליסי, ממלכת גאורגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה מנזר גלאתי עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא רוסודן מלכת גאורגיה
שם לידה რუსუდანი עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה הגאורגית המאוחדת
תארים מלכת ממלכת גאורגיה
השקפה דתית הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן זוג מוחמד מוע'יס אוד-דין טורקאן שאח (סלג'וקי)
ילדים דוד השישי נארין וגורג'י חאתון
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת בגרטיוני
אב דוד סוסלן
אם תמר המלכה
מלכת ממלכת גאורגיה
18 בינואר 12231245
(כ־21 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוסודן, מלכת גאורגיהגאורגית: რუსუდანი; רוּסוּדַני; 1194-1245) מבית בגרטיוני, הייתה מלכת ממלכת גאורגיה מ-1223 ועד למותה ב-1245.

רוסודן נולדה כבתם של תמר, מלכת גאורגיה ודוד סוסלן, וירשה את המלוכה מאחיה גיאורגי הרביעי לאשה, שמותו ב-18 בינואר 1223 סימל את תחילת סופו של תור הזהב של גאורגיה. רוסודן עצמה הייתה חלשה מכדי לשמר את הממלכה שהצליחו ליצור אבותיה.

בסתיו 1225, הותקפה ממלכת גאורגיה על ידי השאח הח'ווארזמי ג'לאל א-דין מנכּוברני (אנ'), שנרדף בידי המונגולים. הוא דרש בשחצנות מהשלטון הגאורגי לתמוך במלחמתו כנגד האימפריה המונגולית, ומשלא נתמלאה בקשתו הרס והחריב הרבה מכוחה ושיגשוגה של הממלכה הגאורגית, והותיר את הממלכה ללא הגנה מול התוקפנות המונגולית. בקרב גארני, שנערך באותה שנה, תקף ג'לאל א-דין מנכּוברני את ארמון המלכות בטביליסי, והמלכה רוסודן נאלצה להעתיק את הבירה לכותאיסי, כאשר טביליסי הושמה במצור. במהלך הקרבות עברה השליטה בחלקיה השונים של העיר מיד ליד. ב-9 במרץ 1226 כבש ג'לאל א-דין מנכּוברני את טביליסי. מעל מאה אלף איש איבדו את חייהם כאשר נפלה העיר בידי הח'ווארזמים. תושבי העיר נצטוו להמיר את דתם לאסלאם, ומשלא עשו זאת נטבחו.

בפברואר 1227 היה לגאורגים יתרון על ג'לאל א-דין מנכּוברני לאחר שהובס בידי השושלת האיובית בארמניה, כיום אהלט (Ahlat) בנפת ביטליס שבטורקיה, וכבשו בחזרה את טביליסי, אבל זמן קצר לאחר מכן נאלצו לנטוש את העיר. בדרכם שרפו את העיר והשאירו אחריהם אדמה חרוכה. לאחר מכן כרתה רוסודן ברית עם השליט הסלג'וקי של סולטנות רום ושליט חלאט. מאוחר יותר עיגנה את הברית בכך שהשיאה את בתה, גורג'י חאתון, לשליט של סולטנות רום, כאי חוסרווה השני. אולם הגאורגים הובסו בידי הח'וואריזמים, בקרב בולניסי, בשנת 1228, לפני שבעלי הברית הספיקו להגיע.

מטבע מתקופת שלטונה של רוסודן

זמן קצר לאחר מכן, הופתעו הח'ווארזמי על ידי המונגולים, שפלשו לגאורגיה בשנת 1235. כשהם מותשים מהפלישה הח'וואריזמית נכנעו הגאורגים לאימפריה המונגולית ללא התנגדות משמעותית. עד לשנת 1240 הייתה כל גאורגיה בשליטת המונגולים. הממלכה הגאורגית נאלצה לקבל את ריבונותו של החאן המונגולי בשנת 1242. רוסודן נאלצה להעלות מס שנתי של 50,000 מטבעות זהב ולתמוך במונגולים בעזרת הצבא הגאורגי.

מתוך חשש כי אחיינה[1] דוד השביעי אולו יטען לכתר הגאורגי, השליכה אותו רוסודן לכלא, בחצר חתנה, הסולטאן כאי חוסרווה השני, ושלחה את בנה דוד השישי נארין לחצר המונגולית, כדי לקבל את הסכמתם להפוך אותו ליורש המוחלט[2] שלה. היא נפטרה בשנת 1245, כשהיא עוד ממתינה לחזרתו של בנה.

נישואין וילדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1224 היא נישאת לנסיך הסלג'וקי, מוחמד מוע'יס אוד-דין טורקאן שאח, נכדו של קיליג' ארסלן השני (قيليج ارسلان) שהמיר את דתו עם נישואיו. נולדו להם שני ילדים:

אילן יוחסין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
 
 
 
 
 
דמטרה הראשון
מלך גאורגיה, 1125–1154
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דוד החמישי
מלך גאורגיה, 1154–1155
 
 
גיאורגי השלישי
מלך גאורגיה, 1155–1184
 
 
 
בורדוחאן מאלאניה
 
רוסודן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דמנה
 
 
 
 
תמר, מלכת גאורגיה
1184–1213
 
 
יורי בוגוליובסקי
 
 
רוסודן?
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דוד סוסלן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גיאורגי הרביעי
מלך גאורגיה, 1213–1223
 
רוסודן
מלכת גאורגיה, 1223–1245
 
 
 
ע'יאז אד-דין (אנ')
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דוד השביעי (אנ')
מלך גאורגיה, 1247–1270
 
 
 
 
דוד השישי נארין
מלך גאורגיה, 1245–1293
 
תמר
 
  • Wilhelm Baum. In: "Biographisch-Bibliographisches Kirchenlexikon" Band XXVII (2007) Spalten 1179-1184.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ בנו של אחיה, גיאורגי הרביעי לשה
  2. ^ יורש מוחלט (heir apparent) - מי שבעל זכות לרשת את הכתר, וזכות זו אינה יכולה להשתנות בעקבות הולדתו של יורש אחר