רזרבה שחלתית נמוכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רזרבה שחלתית נמוכה
שמות נוספים הזדקנות מוקדמת של השחלות, ירידה ברזרבה השחלתית
תחום גינקולוגיה
סיווגים
ICD-10 E28.8 עריכת הנתון בוויקינתונים
ICD-11 5A80.5 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רזרבה שחלתית נמוכה היא מצב של פוריות נמוכה המאופיין על ידי מספר נמוך של ביציות שנותרו בשחלות או פגיעה אפשרית בהתפתחות או בגיוס של ביציות בשלב הפרה-אנטרלי. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שהתבלות מוקדמת של השחלות (הגעה מוקדמת לגיל המעבר) ואי ספיקה שחלתית מוקדמת עשויות לייצג רצף של הזדקנות מוקדמת של השחלות. תופעה זו בדרך כלל מלווה ברמות גבוהות של FSH (הורמון מגרה זקיק).

מצבים רפואיים קשורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אי ספיקת שחלות מוקדמת (POF ): מוגדרת כאי קבלת ווסת במשך שישה חודשים לפני גיל ארבעים בשל סיבה כלשהי. לעיתים קרובות מאובחן על ידי רמות גבוהות של גונדוטרופין (הורמון מגרה זקיק (FSH) ו-LH). במקרים מסוימים (קורה אצל נשים צעירות יותר) תפקוד השחלות והביוץ יכולים להתחדש באופן ספונטני. עם POF עד 50% מהנשים עשויות לבייץ פעם אחת בכל שנה נתונה ו-5-10% עשויות להיכנס להריון. POF קשור לעיתים קרובות למחלות אוטואימוניות.
  • גיל המעבר בטרם עת: מונח הכולל בתוכו הגעה לגיל המעבר בטרם עת בשל סיבה כלשהי, לרבות הסרה כירורגית של השחלות מכל סיבה שהיא. גיל המעבר המוקדם ואי ספיקת שחלות מוקדמת אינם נחשבים עוד לאותו מצב.

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ירידה טבעית של רזרבה שחלתית עקב גיל.[1]
  • מחלה אידיופתית.
  • גורמים גנטיים, כגון תסמונת ה-X השביר. כ-20-28% מהנשים עם פרמוטציה מוקדמת של FMR1 (55-200 חזרות של CGG) חוות אי ספיקה שחלתית שבירה x ראשונית (POI) ועוד 23% חוות גיל המעבר מוקדם (כלומר, גיל המעבר לפני גיל ארבעים חמש).
  • הפרעות אוטואימוניות.
  • פגיעה בבלוטת יותרת הכליה.
  • גורם יאטרוגני, למשל, עקב הקרנות, כימותרפיה או ניתוח, כגון לייזר של פני השטח של השחלה לטיפול באנדומטריוזיס. קידוח שחלתי לפרוסקופי מוגזם דווח כגורם לאי ספיקת שחלה מוקדמת.[2] (הזקיקים המוקדמים ממוקמים בשכבה החיצונית הדקה (כמילימטר אחד) של השחלה).

אבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנה מחלוקת לגבי הדיוק של הבדיקות המשמשות לניבוי רזרבה שחלתית נמוכה. סקירה שיטתית אחת הגיעה למסקנה שהדיוק של חיזוי התרחשות ההריון מוגבל מאוד. כאשר נעשה שימוש בסף גבוה, כדי למנוע מזוגות סירוב שגוי להפריה חוץ גופית, רק כ-3% מהמקרים המצביעים על הפריה חוץ גופית מזוהים כבעלי סיכויים לא טובים במחזור טיפולי הפריה חוץ גופית. כמו כן, הסקירה הגיעה למסקנה שלא ניתן לתמוך בשימוש בכל ORT (בדיקת רזרבות שחלות) לניבוי תוצאות.[3] כמו כן, הנתונים הסטטיסטיים של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן מראים כי שיעורי ההצלחה של הפריה חוץ גופית עם רזרבה שחלתית מופחתת משתנים מאוד בין מרכזי הפריה חוץ גופית.

הורמן מגרה זקיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלייה ברמת ההורמון המגרה זקיק בסרום (FSH) נמדדת ביום השלישי של המחזור החודשי. (היום הראשון של זרימת התקופה נספר כיום הראשון. זיהוי לא נחשב לתחילת התקופה.) אם מתרחש ערך נמוך יותר מבדיקה מאוחרת יותר, הערך הגבוה ביותר נחשב לניבוי ביותר. מבחני FSH עשויים להיות שונים במקצת, כך שטווחי ההתייחסות לגבי מה שהוא נורמלי, טרום-מנופאוזה או גיל המעבר צריכים להתבסס על טווחים המסופקים על-ידי המעבדה המבצעת את הבדיקה. כמו כן יש למדוד אסטרדיול (E2) שכן לנשים המבייצות מוקדם עשויות להיות רמות גבוהות של E2 מעל 80 pg/mL (עקב גיוס מוקדם של זקיקים, אולי בשל רמת אינהיבין B בסרום נמוכה) אשר יסווה רמת FSH מוגברת וייתן תוצאה שלילית כוזבת.[4]

FSH גבוה מנבא בצורה חזקה תגובה ירודה של IVF בנשים מבוגרות, פחות בנשים צעירות יותר. מחקר אחד הראה ש-FSH בסיסי מוגבר ביום-שלושה נמצא בקורלציה עם רזרבה שחלתית מופחתת בנשים מעל 35 שנים וקשור לשיעורי הריון נמוכים לאחר טיפול בהשראת ביוץ (6% לעומת 42%).[5]

שיעורי הריון ספונטני בנשים מבוגרות עם רמות גבוהות של FSH לא נחקרו היטב ושיעור הצלחת ההריון הספונטני, אף על פי שהוא נמוך, עשוי להיות מוזל בשל הטיה שאינה מדווחת, שכן רוב מרפאות הפוריות לא יקבלו נשים מעל גיל ארבעים עם רמות FSH בטווח טרום גיל המעבר ומעלה.

לאישה יכולה להיות רמת FSH רגילה ביום-שלושה, אך עדיין מגיבה בצורה גרועה לגירוי השחלתי ולכן יכולה להיחשב כבעלת רזרבה גרועה. לפיכך, בדיקה נוספת המבוססת על FSH משמשת לעיתים קרובות לאיתור רזרבה שחלתית לקויה: בדיקת אתגר קלומיד (אנ' Clomifene), הידועה גם בשם CCCT (בדיקת אתגר קלומיפן ציטראט).

ספירת זקיקים אנטראליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להשתמש באולטרסאונד טרנס-ווגינלי כדי לקבוע את ספירת הזקיקים האנטראליים (AFC). זוהי שיטה קלה לביצוע ולא פולשנית (אך עשויה להיות אי נוחות מסוימת). מספר מחקרים מראים שבדיקה זו מדויקת יותר מבדיקת FSH בסיסית לנשים מבוגרות (מתחת לגיל 44) בחיזוי תוצאת IVF.[6] שיטה זו לקביעת רזרבה שחלתית מומלצת על ידי ד"ר שרמן ג'יי זילבר, מחבר ומנהל רפואי של מרכז הפוריות של סנט לואי.[7]

אחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ירידה ברמות הסרום של הורמון אנטי מולריאני (AMH ). מחקרים אחרונים אימתו את השימוש ברמות AMH בסרום כסמן להיבט הכמותי של רזרבה שחלתית. בגלל היעדר שינויים במחזוריות ברמות הסרום של AMH, הוצע להשתמש בסמן זה כחלק מהליכי האבחון הסטנדרטיים להערכת הפרעות בתפקוד השחלות, כגון אי ספיקת שחלה מוקדמת. מחקר אחד הראה כי AMH הוא סמן טוב יותר מ-FSH בסיסי עבור נשים עם פוריות מוכחת (קודמת) במדידת ירידה הקשורה לגיל ברזרבה השחלתית.[8]
  • רמת Inhibin B (אנ') בדם. רמות ה-Inhibin B נוטות לרדת בנשים בגיל רבייה מתקדם, הן בגלל פחות זקיקים והן בגלל ירידה בהפרשה על ידי תאי הגרנולוזה. רמות Inhibin B מתחילות לעלות בסביבות היום האפס ורמות נמוכות ביום שלוש קשורות לתוצאה ירודה של IVF.[9] [10]
  • מדידת אולטרסאונד של נפח השחלה.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיעור הצלחה משתנה עם הטיפול, ישנם מעט מאוד מחקרים מבוקרים, בעיקר דיווחי מקרה. הצלחת הטיפול נוטה מאוד להצטמצם עם הגיל ומידת העלייה של FSH.

  • תרומת ביציות היא השיטה המוצלחת ביותר להפקת הריון בנשים בגיל המעבר. מחקר משנת 1995 דיווח שנשים בגילאי חמישים ומעלה חוות שיעורי הריון דומים לאחר תרומת ביציות כמו נשים צעירות יותר. הן נמצאות בסיכון זהה להריון מרובה עוברים כמו נשים צעירות יותר. בנוסף, רוב המטופלות חוו סיבוכים טרום לידתיים, ולכן מעקב וטיפול מיילדותי בסיכון גבוה הם חיוניים.[11]
  • IVF, אך ללא שימוש ב-hCG לגירוי ביוץ, במקום זאת, האגוניסט GnRH Synarel (nafarelin acetate) בצורה מדוללת נלקח כתרסיס לאף להפעלת הביוץ. לגונדוטרופין כוריוני אנושי (hCG) יש זמן מחצית חיים ארוך והוא עלול לעורר (להטמין) זקיקים קטנים בטרם עת ולגרום להם להפוך לציסטות. בעוד שנפארלין אצטט בתרסיס לאף גורם לעלייה קצרת טווח של LH שהוא גבוה מספיק כדי לגרום לביוץ בזקיקים גדולים, אך קצר מכדי להשפיע לרעה על זקיקים קטנים. זה מגדיל את הסבירות שהזקיקים והביציות הקטנים בהם יתפתחו כרגיל למחזורים הקרובים, וכתוצאה מכך מגדיל את ההסתברות להתעברות בנשים הסובלות מרזרבה שחלתית נמוכה ובנשים בגילאי פוריות מתקדמים.
  • טיפול חלופי בהורמון מחזורי.[12]
  • הפרוטוקולים הבאים הראו הבטחה: גונדורופינים במינון גבוה, פרוטוקול GnRH-a (רגיל או מיקרו-מינון), פרוטוקולי עצירה, פרוטוקול קצר, מחזור טבעי או מחזור טבעי שונה ומינון נמוך של hCG בתחילת פרוטוקול הגירוי.[13]
  • המרת אגוניסט/אנטגוניסט של הורמון משחרר גונדוטרופין עם פרוטוקול אסטרוגן (AACEP).
  • טיפול בדֶהִידְרוֹ-אֶפִּיאַנְדרוֹסְטֶרוֹן (DHEA).[14][15][16]

איכות הביציות אצל נשים עם רזרבה שחלתית נמוכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם איכות הביציות עלולה להיפגע. [17][18] עם זאת, מחקרים אחרים לא מראים קשר בין רמות גבוהות של FSH לאיכות גנטית של עוברים לאחר התאמה לגיל. הירידה באיכות הייתה קשורה לגיל, לא קשורה ל-FSH מכיוון שלנשים הצעירות יותר עם רמות גבוהות של FSH ביום השלישי (Day 3 FSH), היו שיעורי לידות חי (אנ' Live birth) גבוהים יותר מהנשים המבוגרות עם FSH גבוה.[19] [20]

מחקר נוסף משנת 2008 הגיע למסקנה כי רזרבה שחלתית נמוכה לא השפיעה על איכות הביציות וכל ירידה באיכות בנשים עם רזרבה נמוכה הייתה קשורה לגיל.[21]

מומחה אחד סיכם: אצל נשים צעירות עם רזרבה ירודה כאשר מתקבלות ביציות יש להן שיעורי הריון קרובים לנורמליים, אך הן נמצאות בסיכון גבוה לכישלון בהפריה חוץ גופית; אם מתקבלות ביציות, שיעורי ההריון בדרך כלל טובים יותר מאשר אצל אישה מבוגרת עם רזרבה תקינה. עם זאת, אם רמת ה-FSH גבוהה ביותר, סביר להניח שמסקנות אלו אינן ישימות.[22]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ W. Hamish B. Wallace, Thomas W. Kelsey, Human Ovarian Reserve from Conception to the Menopause, PLOS ONE 5, 27 בינו׳ 2010, עמ' e8772 doi: 10.1371/journal.pone.0008772
  2. ^ Kok-Min Seow, Chi-Chang Juan, Jiann-Loung Hwang, Low-Tone Ho, Laparoscopic Surgery in Polycystic Ovary Syndrome: Reproductive and Metabolic Effects, Seminars in Reproductive Medicine 26, 2008-01, עמ' 101–110 doi: 10.1055/s-2007-992930
  3. ^ F.J. Broekmans, J. Kwee, D.J. Hendriks, B.W. Mol, A systematic review of tests predicting ovarian reserve and IVF outcome, Human Reproduction Update 12, 2006-08-04, עמ' 685–718 doi: 10.1093/humupd/dml034
  4. ^ Step by step ovulation induction, New Delhi: Jaypee Brothers, 2006, עמ' 134, ISBN 978-1-904798-96-5
  5. ^ Daniel Navot, Zev Rosenwaks, EhudJ. Margalioth, PROGNOSTIC ASSESSMENT OF FEMALE FECUNDITY, The Lancet 330, 1987-09, עמ' 645–647 doi: 10.1016/s0140-6736(87)92439-1
  6. ^ Ellen R. Klinkert, Frank J. M. Broekmans, Caspar W. N. Looman, J. Dik F. Habbema, The antral follicle count is a better marker than basal follicle-stimulating hormone for the selection of older patients with acceptable pregnancy prospects after in vitro fertilization, Fertility and Sterility 83, 2005-03, עמ' 811–814 doi: 10.1016/j.fertnstert.2004.11.005
  7. ^ Sherman J. Silber, How to get pregnant, 1st paperback ed., rev. & updated, Boston, Mass.: Little, Brown, 2007, ISBN 0-316-06650-8
  8. ^ Ilse A. J. van Rooij, Frank J. M. Broekmans, Gabrielle J. Scheffer, Caspar W. N. Looman, Serum antimullerian hormone levels best reflect the reproductive decline with age in normal women with proven fertility: a longitudinal study, Fertility and Sterility 83, 2005-04, עמ' 979–987 doi: 10.1016/j.fertnstert.2004.11.029
  9. ^ Step by step ovulation induction, New Delhi: Jaypee Brothers, 2006, עמ' 134-135, ISBN 978-1-904798-96-5
  10. ^ Leon Speroff, Clinical gynecologic endocrinology and infertility, 7th ed, Philadelphia: Lippincott Williams & Wilkins, 2005, ISBN 0-7817-4795-3
  11. ^ Mark V. Sauer, Richard J. Paulson, Rogerio A. Lobo, Pregnancy in women 50 or more years of age: outcomes of 22 consecutively established pregnancies from oocyte donation, Fertility and Sterility 64, 1995-07-01, עמ' 111–115 doi: 10.1016/S0015-0282(16)57665-1
  12. ^ Svetlana Dragojević-Dikić, Snežana Rakić, Branka Nikolić, Svetlana Popovac, Hormone replacement therapy and successful pregnancy in a patient with premature ovarian failure, Gynecological Endocrinology 25, 2009-12-01, עמ' 769–772 doi: 10.3109/09513590903004126
  13. ^ D. Loutradis, P. Drakakis, E. Vomvolaki, A. Antsaklis, Different ovarian stimulation protocols for women with diminished ovarian reserve, Journal of Assisted Reproduction and Genetics 24, 2007-12-01, עמ' 597–611 doi: 10.1007/s10815-007-9181-2
  14. ^ David Barad, Norbert Gleicher, Effect of dehydroepiandrosterone on oocyte and embryo yields, embryo grade and cell number in IVF, Human Reproduction 21, 2006-09-22, עמ' 2845–2849 doi: 10.1093/humrep/del254
  15. ^ David H. Barad, Norbert Gleicher, Increased oocyte production after treatment with dehydroepiandrosterone, Fertility and Sterility 84, 2005-09-01, עמ' 756.e1–756.e3 doi: 10.1016/j.fertnstert.2005.02.049
  16. ^ פרופ' דניאל זיידמן, DHEA - מרכז רפואי שיבא
  17. ^ Gardner, David K; Weissman, Ariel; Howles, Colin M.; Shoham, Zeev, Textbook of Assisted Reproductive Techniques: Laboratory and Clinical Perspectives, London: CRC Press, 2001, עמ' 528, ISBN 978-1-85317-870-2
  18. ^ Scott RT, Toner JP, Muasher SJ, Oehninger S, Robinson S, Rosenwaks Z, Follicle-stimulating hormone levels on cycle day 3 are predictive of in vitro fertilization outcome, Fertil. Steril, April 1989
  19. ^ Meen-Yau Thum, Hossam I. Abdalla, Deborah Taylor, Relationship between women's age and basal follicle-stimulating hormone levels with aneuploidy risk in in vitro fertilization treatment, Fertility and Sterility 90, 2008-08-01, עמ' 315–321 doi: 10.1016/j.fertnstert.2007.06.063
  20. ^ H. Abdalla, An elevated basal FSH reflects a quantitative rather than qualitative decline of the ovarian reserve, Human Reproduction 19, 2004-02-12, עמ' 893–898 doi: 10.1093/humrep/deh141
  21. ^ M. P. Rosen, S. Shen, H. G. Huddleston, V. Y. Fujimoto, What is diminished ovarian reserve (DOR) – reduced quantity vs. reduced quality?, Fertility and Sterility 90, 2008-09-01, עמ' S258 doi: 10.1016/j.fertnstert.2008.07.1283
  22. ^ James P. Toner, Age = egg quality, FSH level=egg quantity, Fertility and Sterility 79, 2003-03-01, עמ' 491 doi: 10.1016/S0015-0282(02)04840-9

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.