ריו נגרו (נהר באורוגוואי)
 | |
| אורך | 750 קילומטרים |
|---|---|
| ספיקה ממוצעת |
650 מ"ק לשנייה  |
| אגן ניקוז |
70,600 קמ"ר |
| יובלים |
Yí River, Arroyo Tres Árboles, Vera River, Zapallar, Arroyo de Clara, Bañado de Aceguá, Arroyo del Hospital, Tacuarembó River, Arroyo Yapeyú, Coladeras, Arroyo de las Maulas, Cololó, Arroyo Bequeló, Arroyo de Vera, Palleros River, Grande River, Arroyo del Talar, Arroyo Fraile Muerto, Cordobés, Don Esteban, Arroyo Caracoles, בפסקה זו 16 רשומות נוספות שטרם תורגמו |
| שפך |
אורוגוואי |
| מדינות באגן הניקוז |
אורוגוואי, ברזיל |
 מפת ריו נגרו באורוגוואי (במרכז למטה) לצד יובליו האחרים של ריו דה לה פלטה בארגנטינה, ברזיל ופרגוואי | |
  | |
ריו נֶגרוֹ (בספרדית: Río Negro; "הנהר השחור") הוא הנהר החשוב ביותר באורוגוואי.[1]
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקורות הריו נגרו נמצאים בדרום ברזיל, מזרחית לעיר באג'ה, והוא זורם מערבה וחוצה את אורוגוואי לכל רוחבה (ובכך למעשה חוצה אותה לאזור צפוני ודרומי), עד שהוא נשפך לנהר אורוגוואי (העובר לאורך גבולה הצפון-מערבי של המדינה ונשפך לריו דה לה פלטה). אגן הניקוז של ריו נגרו מתפרש על פני כ-69,700 קמ"ר.
במרכז מסלולו של הנהר, סמוך לעיר פאסו דה לוס טורוס, הוקם ב-1945 סכר על הנהר. הסכר יצר את מאגר המים המלאכותי הגדול באורוגוואי, רינקון דל בונטה (Rincón del Bonete), שנקרא גם מאגר ריו נגרו. שטחו 10,360 קמ"ר.[2] שני סכרים נוספים הוקמו בהמשך מסלולו של הנהר, סמוך לבייגוריה ולפלמר, ולצידם הוקמו תחנות כוח הידרואלקטריות, המייצרות חשמל עבור הציבור באורוגוואי.
באפריל 1959 אירעה בנהר ההצפה הגדולה ביותר בהיסטוריה המודרנית של אורוגוואי, בעקבות גשמים רבים שירדו באזור במשך חודש רצוף, עד כמות של כ-600 מ"מ גשם. הנהר עלה על גדותיו, אף מעבר לסכר רינקון דל בונטה. עשרות אלפי אנשים פונו מבתיהם בעיירות הסמוכות, ונזק רב נגרם לרכוש.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מבצעי תעופה בהצפה של 1959 (בספרדית)
- ריו נגרו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Y. Gilboa (1976), The Groundwater Resources of Uruguay, International Association of Hydrological Sciences, p. 116
- ^ Negro River, Encyclopædia Britannica