תחנת כוח הידרואלקטרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תחנת הכוח ההידרואלקטרית בסכר שלושת הערוצים - תחנת כח הגדולה בעולם
סכמה של תחנת כח הידרואלקטרית

תחנת כוח הידרואלקטרית היא תחנת כוח המייצרת חשמל באמצעות מים. המים נופלים מפתח סכר או ממפל מים טבעי, ומסובבים טורבינה מהטורבינה החשמל עובר לגנרטור, ומשם לעמודי החשמל. אנרגיה זו מהווה אנרגיה מתחדשת, והיא השיטה לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת הנפוצה ביותר בעולם. לאחר סיום בניית תחנת כוח כזו, יצור החשמל נעשה כמעט ללא תוצרי לוואי, כמו גזי חממה או פסולת.

בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת הכוח ההידרואלקטרית הראשונה הוקמה באנגליה בשנת 1870. החל משנת 2007 תחנת הכוח הגדולה ביותר בעולם היא התחנה ההידרואלקטרית בסכר שלושת הערוצים שבסין, ומשנת 2012 היא מייצרת 22.5 גיגה-ואט.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל מספר תחנות הידרואלקטריות קטנות, המייצרות חלק זניח מתוך סך החשמל הכללי המיוצר במדינה.

תחנת הכוח הראשונה שסיפקה חשמל לארץ ישראל ולעבר הירדן הייתה תחנה הידרואלקטרית - התחנה בנהריים הוקמה על ידי פנחס רוטנברג ונחנכה בשנת 1932, ניצלה את מי הנהרות ירדן וירמוך להפקת 18 מגה-ואט חשמל. התחנה הושבתה במלחמת העצמאות, ולא חידשה מאז את פעילותה.

בעת תכנון המוביל הארצי תוכנן שילוב יחידת ייצור חשמל שתנצל את הפרשי הגובה של זרימת מי הירדן (התכנון המקורי) ומי הכנרת (בתכנון הסופי) למאגר אשכול בבקעת בית נטופה. תוכנית זו לא מומשה עד היום. ניצול זרימת המים מהמאגרים לצורך יצור חשמל נעשית במתקן בכפר יהושע המופעל על ידי מקורות, וישנם תוכניות להקמת מתקנים בהספק דומה במספר מקומות נוספים על ידי מקורות.

תחנת הכוח ההידרואלקטרית הראשונה בתחומי מדינת ישראל הוקמה על ידי קיבוץ הגושרים בשנת 1982 ביוזמתם, תכנונם וביצועם של שניים מחברי הקיבוץ, צביקה חבלין ומיקי שמחאי. הפרויקט מתבסס על קו מים הקיים, המוליך מים מנחל הדן לשטחים חקלאיים, תוך ניצול הפרש גובה של כ-50 מטר בין נקודת תפיסת המים לבין שדות הקיבוץ, לצורך הפקת חשמל. החשמל המופק מהתחנה משמש עד היום את הקיבוץ. הטורבינה מייצרת כ-180–210 קילו-ואט לשעה, ששקולים לכמיליון קילו-ואט לשנה. לאחר סיום הפרויקט  זכה צביקה חבלין בפרס יו"ר הכנסת "על יוזמתו הברוכה לחיסכון באנרגיה בסללו דרכים חדשות בניצול מי נהרות לייצור חשמל ולהשקיה חקלאית תוך שמירה על מקורות המים ועל איכות הסביבה". 

בשנת 1992 הקים קיבוץ כפר הנשיא, בשותפות עם אנשי עסקים תחת השם זאב בס"ד שלום עתרת, תחנת כוח הידרו בננה בנהר הירדן כשני קילומטר ורבע מדרום לגשר בנות יעקב, בהספק של כ-2.6 מגה-ואט. בישראל מספר תחנות כח הידרואלקטריות בהספק קטן יותר: בעמק החולה (מפעל המים חצבאני-דן, הספק של 2.2 מגה-ואט), מתקן מקורות בכפר יהושע (0.95 מגה-ואט), ובעין הנציב (4 מתקנים בהספק של 0.96 מגה-ואט). החשמל המיוצר על ידי מפעלים אלו משמש לצריכה מקומית, וחלקו נמכר לחברת החשמל או מסופק לצרכנים גדולים דרך רשת ההולכה של חברת החשמל. סך הייצור הכללי באמצעות תחנות אלו (כ־6.7 מגה-ואט) הוא זניח בהשוואה ליכולת הייצור הארצית (כ־13,000 מגה-ואט, נכון לשנת 2013).

יתרונות וחסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנות כוח הידרואלקטריות יוצרות זיהום מים וגורמות למותם של יצורים החיים במים, למשל דגים ואצות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub comp.png ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.