ריכרד היידריך
 | |
| ריכרד היידריך | |
| לידה |
27 ביולי 1896 לאבאלדי, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
22 בדצמבר 1947 (בגיל 51) המבורג, גרמניה תחת שלטון בעלות הברית .svg){kind=small} |
| מדינה |
גרמניה  |
| השתייכות |
הקיסרות הגרמנית רפובליקת ויימאר גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1914–1945 (כ־31 שנים) |
| דרגה |
 גנרל חיל הצנחנים |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד דיוויזיית האוויר ה-7 מפקד דיוויזיית הצנחנים ה-1 מפקד קורפוס הצנחנים ה-1 | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
  | |
ריכרד היידריך (בגרמנית: Richard Heidrich; 27 ביולי 1896 – 22 בדצמבר 1947) היה גנרל גרמני שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה. אין קשר בינו לבין פושע המלחמה המפורסם ריינהרד היידריך.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]
היידריך נולד ב-27 ביולי 1896 בעיר לאבלדי שהשתייכה אז לקיסרות הגרמנית. אין קשר משפחתי בינו לבין פושע המלחמה המפורסם ריינהרד היידריך. ב-18 באוגוסט 1914 הוא התגייס לצבא הקיסרות הגרמנית, והוצב ברגימנט הרגלים ה-102 (הסקסקוני המלכותי ה-3 - לודוויג השלישי, מלך בוואריה). הוא לחם במלחמת העולם הראשונה והועלה לדרגת לויטננט ב-20 באוגוסט 1915. במהלך המלחמה הוא שימש כמפקד פלוגה ולאחר מכן כשליש גדודי, וקיבל את אות הפציעה בשחור פרט לשתי דרגות של צלב הברזל. לאחר המלחמה עבר לרייכסווהר ושימש כמפקד מחלקה, ב-31 ביולי 1925 הועלה לדרגת אובר-לויטננט, וב-1 באוקטובר 1930 הועלה לדרגת האופטמן. הוא מילא תפקידים של מפקד מחלקה ומדריך צבאי, וב-18 בינואר 1936 הועלה לדרגת מיור. ב-4 ביוני 1938 מונה למפקד גדוד צנחנים (פאלשירמייגר), וב-1 בינואר 1939 הוא הועלה לדרגת אוברסט-לויטננט והועבר מהוורמאכט ללופטוואפה.
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מלחמת העולם השנייה
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939 היה היידריך מפקד גדוד בלופטוואפה. ב-1 באוקטובר של אותה שנה הוא הצליח להשתחרר מהלופטוואפה ולחזור לוורמאכט. ב-1 בדצמבר הוא מונה למפקד רגימנט התחלופה ה-4, ובפברואר 1940 מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-514, וב-20 באפריל של אותה שנה הועלה לדרגת אוברסט. ב-1 ביוני שכנע אותו קורט שטודנט לחזור שוב ללופטוואפה ומונה למפקד רגימנט הצנחנים ה-3. בשנת 1941 הוא לחם עם הרגימנט שלו במהלך הקרב על כרתים באזור חאניה. הוא הצליח לשמור על אזור נחיתה רגיש עד שהונחתה בו כל הדיוויזיה ההררית ה-5, ועל כך קיבל ב-14 ביוני את צלב האבירים של צלב הברזל. ב-13 באפריל 1942 הוענק לו הצלב הגרמני בזהב, וב-4 באוגוסט של אותה שנה הועלה לדרגת גנרל מיור. ב-1 בנובמבר מונה למפקד הדיוויזיה האווירית ה-7 ולחם עמה בחזית המזרחית. ב-15 ביוני 1943 שונה שמה של הדיוויזיה שלו לדיוויזיית הצנחנים ה-1. ב-1 ביולי של אותה שנה הוא הועלה לדרגת גנרל לויטננט. הדיוויזיה שלו לחמה במהלך המערכה בסיציליה, ועל "עמידה איתנה למופת" במהלך המערכה, הוספו עלי אלון לצלב האבירים שלו ב-5 בפברואר 1944. הדיוויזיה שלו לחמה במסגרת החזית האיטלקית והתבלטה במהלך קרב מונטה קאסינו. ב-25 במרץ 1944 הוספו חרבות לצלב האבירים שלו. ב-1 באוקטובר של אותה שנה הוא הועלה לדרגת גנרל חיל הצנחנים, וב-1 בנובמבר מונה למפקד קורפוס הצנחנים ה-1. ב-23 בינואר 1945 הוא נפצע קשה ומסר את הפיקוד על הקורפוס להלמוט בהלקה. הוא נשלח לבית חולים צבאי בהמבורג, ובתחילת מאי נפל בשבי עם כיבוש העיר בידי הצבא הבריטי.
אחריתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
למרות שרשמית היה שבוי, פצעיו של היידריך לא אפשרו לו לעזוב את בית החולים. ב-1947 הוא שוחרר מהשבי רשמית, וב-22 בדצמבר של אותה שנה נכנע לפצעיו. הוא היה בן 51 במותו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ריכרד היידריך באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)