ריצ'רד פארקס בונינגטון
.jpg) | |
| לידה |
25 באוקטובר 1802 ארנולד, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
23 בספטמבר 1828 (בגיל 25) לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מקום קבורה |
בית הקברות קנסאל גרין |
| מקום לימודים |
בית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות |
| זרם באמנות |
אוריינטליזם |
| הושפע על ידי |
François Louis Thomas Francia |
  | |
ריצ'רד פארקס בונינגטון (באנגלית: Richard Parkes Bonington; 25 באוקטובר 1802 – 23 בספטמבר 1828) היה צייר נוף רומנטי אנגלי, שהיגר לצרפת בגיל 14 ויכול להיחשב גם כאמן צרפתי. לאחר מותו המוקדם מאוד, נחשב לאחד האמנים הבריטיים המשפיעים ביותר בזמנו. נופיו היו בעיקר של סצינות חוף, עם אופק נמוך ושמיים גדולים, המראים טיפול מבריק באור ובאווירה.
ביוגרפיה ועבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ריצ'רד פארקס בונינגטון נולד בעיירה ארנולד, ליד נוטינגהאם. אביו, הידוע גם בשם ריצ'רד, היה צייר ויוצר תחרה, ואמו הייתה מורה. בונינגטון למד ציור בצבעי מים מאביו והציג ציורים באקדמיה של ליברפול בגיל אחת עשרה.[1]
בשנת 1817 עברה משפחתו לקאלה שבצרפת, שם הקים אביו מפעל תחרה. באותה תקופה החל בונינגטון לקחת שיעורים מהצייר פרנסואה לואיס תומאס פרנסיה, שחזר מאנגליה, שם הושפע עמוקות מעבודתו של תומאס גירטין. הוא לימד אותו את טכניקת צבעי המים האנגלית.[2]
בשנת 1818 עברה משפחת בונינגטון לפריז כדי לפתוח חנות תחרה. שם הוא נפגש והתיידד עם אז'ן דלקרואה. הוא עבד זמן מה בהפקת עותקים של נופים הולנדיים ופלמיים במוזיאון הלובר. בשנת 1820 החל להשתתף באקול דה ביו-ארטס בפריז, שם למד אצל אנטואן-ז'אן, הברון גרוס.
בערך בתקופה זו בונינגטון התחיל לצאת לסיורי שרטוט בפרברי פריז ובסביבה הכפרית. ציוריו הראשונים הוצגו בסלון פריז בשנת 1822. הוא החל לעבוד גם בצבעי שמן ובליטוגרפיה. בשנת 1824 הוא זכה במדליית זהב בסלון פריז יחד עם ג'ון קונסטבל ואנתוני וונדייק קופלי פילדינג, ובילה את רוב השנה בציור נופי החוף בדנקרק.
בשנת 1825 פגש את דלקרואה בביקור אצל אלכסנדר-מארי קולין בלונדון. הם ציירו שם יחד, וחלקו סטודיו במשך כמה חודשים לאחר שובם לפריז. דלקרואה השפיע עליו לעבור לציור היסטורי. הוא גם פיתח טכניקה לערבב צבעי מים עם גואש ודבק, כדי להשיג אפקט קרוב לציור שמן. בשנת 1826 ביקר בצפון איטליה ושהה בוונציה במשך חודש.[3]
בסוף 1828 החמירה מחלת השחפת שלו והוריו שלחו אותו חזרה ללונדון לטיפול. הוא נפטר משחפת ב-23 בספטמבר אותה שנה בלונדון, בן 25. הוא נקבר בבית הקברות של קפלת סנט ג'יימס פנטונוויל. בשנת 1837 הועברו שרידיו לבית העלמין של קנסל גרין כדי להיקבר מחדש עם הוריו.
מוניטין[עריכת קוד מקור | עריכה]
אז'ן דלקרואה כתב על בונינגטון בשנת 1861:
- "כשפגשתי אותו בפעם הראשונה גם אני הייתי צעיר מאוד ולמדתי בלובר בשנים 1816 או 1817... כבר בז'אנר הזה (של צבעי מים), שהיה חידוש אנגלי באותה תקופה, הייתה לו יכולת מדהימה... לדעתי אפשר למצוא אצל אמנים מודרניים אחרים איכויות ודיוק בעיבוד שהם עדיפים על אלה שבתמונותיו של בונינגטון, אך אף אחד באסכולה המודרנית הזאת, ואולי קודם לכן, לא הצליח ליצור את קלילות המגע המיוחד בצבעי מים, שהופכת את עבודותיו לסוג של יהלום מרהיב את העין, ללא תלות בנושא ובכל חיקוי."[4]
מעבר לצבעי המים שלו, בונינגטון היה ידוע ברישומיו בעפרון גרפיט, במיוחד בנופי העיר המורכבים שלו.
לבונינגטון היו מספר אמנים קרובים, כמו ג'יימס הולנד, ויליאם קאלו וג'ון סקרלט דייוויס באנגליה. בנוסף, היו הרבה עותקים וזיופים של יצירתו בתקופה שלאחר מותו.
פסל לכבודו הוקם מחוץ לבית הספר לאמנות בנוטינגהאם על ידי ווטסון פוטרגיל. תיאטרון ובית ספר יסודי בעיר הולדתו נקראים על שמו.
באוסף וואלאס ישנה קבוצה גדולה במיוחד של 35 מיצירותיו המייצגות את נופיו וציורי ההיסטוריה שלו.[5]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
רואן -
נורמנדי -
לגונה בוונציה -
התעלה הגדולה בוונציה -
נהר בפיקרדי -
ההורדה מהצלב -
שפל בבולון -
טירה וסירות דיג
_-_A_River_Scene_in_Picardy,_France_-_541112_-_National_Trust.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ריצ'רד פארקס בונינגטון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ריצ'רד פארקס בונינגטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Arnold" in Chambers's Encyclopædia. London: George Newnes, 1961, Vol. 1, p. 633.
- ^ Binyon, Laurence (1933). English Watercolours. London: A&C Black. pp 166-167
- ^ Ingamells, John, The Wallace Collection, Catalogue of Pictures, Vol I, British, German, Italian, Spanish, Wallace Collection, 1985 pp 19-20
- ^ Noon, Patrick: Richard Parkes Bonington "On the Pleasure of Painting", page 12. Yale University Press, 1991.
- ^ Works by Bonington in the Wallace Collection