רישיון נהיגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רישיון הנהיגה הראשון בעולם, הוצא לקרל בנץ בשנת 1888
דוגמה לגב רישיון נהיגה (צד ב') בגרמניה

רישיון נהיגה הוא אישור המקנה לבעליו את הזכות החוקית לנהוג ברכב מסוג מסוים. קיימים סוגים שונים של רישיונות נהיגה, על פי סוגי הרכב השונים ונתונים נוספים. בכל מדינה נהוגים חוקים שונים המסדירים את קבלת הרישיון.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רישיון נהיגה (ישראל)

בישראל ניתן להוציא רישיון נהיגה מגיל 16 לדרגה הנמוכה ביותר, טרקטור (1), ומגיל 16 ותשעה חודשים לרכב פרטי. את לימודי הנהיגה ניתן להתחיל בגיל 16 וחצי. קבלת הרישיון כרוכה במעבר בדיקות רפואיות, מבחן עיוני (תאוריה) ומבחן נהיגה מעשי (טסט), אליו ניתן לגשת רק לאחר מעבר כמות מינימלית של שיעורים נדרשים.

Swedish road sign 11 13 31.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא תחבורה ובנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.