מבחן נהיגה עיוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מבחן נהיגה עיוני (נפוץ גם בכינוי מבחן תאוריה, שמקורו בשם המבחן באנגלית: "Theory test") הוא המבחן העיוני של לומד נהיגה בישראל. למבחן זה ניתן לגשת מגיל 15 ו-6 חודשים[1] והוא בודק את שליטת התלמיד בחוקים ובתקנות העוסקים בנהיגה ובעקרונות תפעול הרכב, ובכלל זה תמרורים, תפעול מנוע הרכב, תפעול פנים הרכב, נהיגה נכונה ובטוחה בכבישים ועוד.

הלימוד מתבצע בדרך כלל באופן עצמאי, בעזרת חומרי לימוד (ספרים, חוברות, אתרי אינטרנט ועוד) המופצים על ידי משרד התחבורה ומו"לים פרטיים. חומרי לימוד אלה מכילים את הידע העיוני הדרוש, ותרגולים ומבחנים לדוגמה המאפשרים לאמוד את סיכויי ההצלחה במבחן האמיתי. כיום קיימים גם קורסי הכנה למבחן העיוני. לאחר שנים רבות של תפעול המבחן על ידי משרד הרישוי, עבר כל תפעול המבחן למפעילים חיצוניים, אשר מפעילים את מבחני התאוריה בכל רחבי הארץ.

שלא כמו בעבר, כיום מבחן התאוריה הוא ממוחשב, והתוצאות מתקבלות מיד בסיום הבחינה. המבחן כולל 30 שאלות שנבחרות באקראי לכל נבחן, מתוך מאגר שאלות קיים[2]. כלומר, עשויים להיות טופסי שאלון שבהם מעט מאוד שאלות הבוחנות היכרות עם תמרורים, ובניגוד לזה, טפסים שבהם רוב השאלות דנות בנושא זה. באג במנגנון האקראיוּת שלפיו בוחר המחשב את השאלות עשוי להוביל לכך ששאלה מסוימת תופיע בבחינה יותר מפעם אחת. הנושאים המופיעים במבחן: תמרורים, תפעול מנוע כלי הרכב, תפעול פנים כלי הרכב, נהיגה בטוחה בכבישים ללא סיכון הולכי רגל ועוד.

המבחן ניתן באחת מהשפות הבאות: עברית, ערבית, אנגלית, רוסית, צרפתית וספרדית. זכאים לבחינה בעל-פה בעלי ליקוי למידה שבידם אישור מתאים, עולים חדשים שעלו לפני שלוש שנים או פחות, אשר אינם בקיאים בשפות בהן ניתן להיבחן, ואנשים בעלי בעיות בקריאה וכתיבה של השפות הללו, שבידם תצהיר מיוחד מבית המשפט. לפני שייגש למבחן נדרש הנבחן לשלם אגרה, לבצע בדיקות רפואיות ובדיקות עיניים, ולהחתים את הרופאים הבודקים על טופס הבקשה לרישיון.

במבחן ניתן לטעות לכל היותר בארבע מתוך 30 השאלות (על הנבחן לענות נכונה על 26 שאלות לפחות). מעל מספר זה של טעויות ייכשל הנבחן, וייאלץ להיבחן פעם נוספת. מספר הבחינות החוזרות לאדם אינו מוגבל, אך יש לחכות לפחות יום עד לבחינה החוזרת, ולשלם שוב עבור הזכות להיבחן. ציון "עובר" במבחן העיוני תקף לשלוש שנים מיום הבחינה, ובאם לא קיבל הנבחן רישיון נהיגה במשך אותן שלוש שנים, עליו לעבור שוב את הבחינה לצורך קבלתו.

למבחן ניגשים המעוניינים ללמוד נהיגה. בנוסף, נהג שקיבל שלילת רישיון מנהלתית, או שלא חידש את רישיון הנהיגה יותר משלוש שנים, חייב לעבור מבחן עיוני חוזר בטרם יקבל את רישיון הנהיגה. מאז 2018 מקיים משרד החינוך אופציה להבחנות בבחינת תיאוריה בבתי הספר לתלמידי כיתות י' בתיכונים מסוימים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אישור ללימודי נהיגה, באתר כל זכות לנוער
  2. ^ (אורכב 18.04.2012 בארכיון Wayback Machine)
ערך זה הוא קצרמר בנושא תחבורה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.