רנדולף קולדקט
 | |
| לידה |
22 במרץ 1846 צ'סטר, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
12 בפברואר 1886 (בגיל 39) סיינט אוגוסטין, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
Evergreen Cemetery |
| מקום לימודים |
The King's School, Chester |
| תקופת הפעילות |
1867–1886 (כ־19 שנים) |
  | |
רנדולף קולדקט (באנגלית: Randolph Caldecott; 22 במרץ 1846 – 12 בפברואר 1886) היה אמן ומאייר בריטי, יליד צ'סטר. הוא מימש את אמנותו בעיקר באיורי ספרים. יכולותיו כאמן זכו להכרה על ידי האקדמיה המלכותית. קולדקט השפיע רבות על איור ספרי ילדים במהלך המאה התשע עשרה. שני ספרים שאויירו על ידו, במחיר של שילינג כל אחד, יצאו לאור לחג המולד במשך שמונה שנים.
קולדקט אייר גם רומנים ותיאורי נסיעות, עשה רישומים הומוריסטיים המתארים צייד וחיים אופנתיים, צייר קריקטורות ועשה סקיצות של בתי הפרלמנט מבפנים ומבחוץ. הוא הציג פסלים וציורים בשמן וצבעי מים באקדמיה המלכותית ובגלריות.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולדקט נולד בצ'סטר, שם היה אביו, ג'ון קולדקט, רואה חשבון, נשוי פעמיים עם שלושה עשר ילדים. קולדקט היה הילד השלישי של אביו מאשתו הראשונה, מרי דינה ברוקס. בשנת 1860 עברה המשפחה, לכפר מחוץ לעיר.[2]
מילדותו המוקדמת צייר קולדקט בעיקר בעלי חיים. השכלתו העיקרית הגיעה בחינוך במרכז העיר, אותו עזב בגיל חמש עשרה. באותה שנה, 1861, פרסם לראשונה ציור - רישום של שריפה הרסנית במלון קווינס בצ'סטר, שהופיע בעיתון ״אילוסטרייטד לונדון ניוז״, יחד עם תיאור השריפה.
עם עזיבת בית הספר הלך קולדקט לעבוד כפקיד במשרדי בנק וויצ'רץ' ואלסמייר בוויצ'צ'רץ', שרופשייר, והתגורר בוויראסוול, כפר ליד העיר. כשיצא לסידורים, הוא טייל או רכב ברחבי הכפר, ורבים מהאיורים המאוחרים שלו משלבים בניינים ונופים של צ'שייר וחלק זה של שרופשייר.
אהבתו של קולדקט לרכיבה הובילה אותו לעסוק בצייד שועלים, וחוויותיו בתחום הצייד ואהבתו למרדף הניבו פירות לאורך שנים בכמות גדולה של רישומים מסצנות צייד, רבים מהן הומוריסטים.
מנצ'סטר[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שש שנים בוויצ'צ'רץ', עבר קולדקט למנצ׳סטר למשרד הראשי של "בנק מנצ'סטר אנד סלפורד". הוא התגורר ברחוב אברדין, ברוסהולם גרוב ובבודון. הוא ניצל את ההזדמנות ללמוד בבית ספר לילה לאמנות במנצ'סטר ועבד בהצלחה בעיתונים מקומיים ובכמה פרסומים בלונדון. היה לו הרגל שהתחיל בתקופה זו, שהוא שמר עליו כל חייו - לקשט את מכתביו, ומסמכיו ברישומים בשוליים כדי להמחיש את התוכן או לספק שעשוע. מספר מכתביו הודפסו מחדש עם איוריהם ב- Yours Picorically, ספר שערך מייקל האצ'ינגס. בשנת 1870, חבר צייר בלונדון, תומאס ארמסטרונג, יצר את הקשר של קולדקט עם הנרי בלקברן, עורך "החברה הלונדונית", שפרסם מספר רישומים שלו בכמה גיליונות של המגזין החודשי.
לונדון[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעודד מיכולתו לפרנס את עצמו באמנותו, החליט קולדקט להפסיק את עבודתו בבנק ולעבור ללונדון. הוא עשה זאת בשנת 1872 בגיל 26. תוך שנתיים הפך למאייר מגזינים מצליח שעבד על עמלות. עבודותיו כללו סקיצות אישיות, איורים של מאמרים וסדרת איורי חגים אותם הוא והנרי בלקברן יצרו בהרי הארץ בגרמניה. הסדרה האחרונה הייתה לראשונה מתוך מספר סדרות כאלה.
הוא נשאר בלונדון במשך שבע שנים, ואת רובן בילה בבית מגורים ברחוב ראסל, ממש מול המוזיאון הבריטי, בלב בלומסברי. בזמן שהותו שם הוא פגש והתיידד עם אנשי אמנות וספרות רבים, ביניהם דנטה גבריאל רוסטי, ג'ורג' דו מאורייה, ג'ון אוורט מיליי ופרדריק לייטון. ידידותו עם פרדריק לייטון הובילה לעבודה של ציור בחדר הערבי בבית האקזוטי למדי של לייטון בקנזינגטון.
בשנת 1877 איבד אדמונד אוונס, מדפיס ידוע את שירותיו של וולטר קריין כמאייר ספרי ילדים, והוא ביקש מקולדקט לאיור שני ספרי חג המולד. התוצאות היו שני ספרים: "הבית שג'ק בנה", ו"ההיסטוריה של ג'ון גילפין", שפורסם בשנת 1878. הם זכו להצלחה מיידית; עד כדי כך שקולדקט ייצר שניים נוספים מדי שנה עבור אוונס עד שמת.
הסיפורים והחרוזים היו כולם על פי בחירתו של קולדקט ובמקרים מסוימים נכתבו או נוספו על ידו. קולדקט אייר שני ספרים מאת וושינגטון אירווינג, שלושה עבור ג'וליאנה יואינג, אחד של הנרי בלקברן, אחד של פרדריק מריאט וסופרים אחרים. בין מעריציו הידועים של יצירתו היו פול גוגן וואן גוך.
נישואים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1879 עבר לוויבורנס, בקנט. שם התארס למריאן ברינד, שהתגוררה בצ'לספילד במרחק של כשבעה קילומטרים משם. הם התחתנו ב־18 במרץ 1880 והתגוררו שנתיים בוויבורנס. לא היו ילדים מהנישואין.
בסתיו 1882 עזבו את קנט ורכשו בית, ברומפילד, שבסורי. הם גם שכרו גם בית ברחוב הולנד בקנזינגטון. בשנת 1884 הגיעו מכירות ספריו ל־867,000 עותקים והוא היה מפורסם בעולם.
מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מצבו הבריאותי של קולדקט היה בדרך כלל גרוע והוא סבל רבות מדלקת קיבה וממצב הלב עוד מילדותו. בריאותו הרופפת הביאה אותו לצאת לטיולי חורף רבים לאזור הים התיכון ולאקלים חם אחר.
הוא ומריאן הפליגו לניו יורק ונסעו לפלורידה בפברואר. רנדולף חלה ומת בסנט אוגוסטין, הוא לא היה עוד בגיל 40.
מצבה מציינת את קברו בבית הקברות שם.
זמן קצר לאחר מותו המוקדם תרמו חבריו הרבים לאנדרטת זיכרון, שתוכנה על ידי סר אלפרד גילברט.
היא הוצבה בקריפטה בקתדרלת סנט פול בלונדון.[3]
קיימת גם אנדרטה לזכרו בקתדרלת צ'סטר.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רנדולף קולדקט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי רנדולף קולדקט בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- רנדולף קולדקט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Caldecott, Randolph". Webster's New World Dictionary, Wiley Publishing, Inc., 2010.
- ^ James Hamilton (23 September 2004). "Caldecott, Randolph (1846–1886)". Oxford Dictionary of National Biography. Oxford Dictionary of National Biography
- ^ Memorials of St Paul's Cathedral" Sinclair, W. p. 468: London; Chapman & Hall, Ltd; 1909.