רנה השני, דוכס לורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רנה השני, דוכס לורן
René II de Lorraine
Effigie René II de Lorraine.jpg
לידה 2 במאי 1451
אנז'ה, ממלכת צרפת Pavillon royal de la France.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בדצמבר 1508 (בגיל 57)
פיין, ממלכת צרפת Pavillon royal de la France.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מונרך עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג ז'אן ד'ארקור
פיליפה מחלרה
שושלת בית לורן
אב פרי השני, רוזן וודמון
אם יולנד, דוכסית אנז'ו
צאצאים ראו בהמשך
דוכס לורן
27 ביולי 147310 בדצמבר 1508
(35 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רנה השני, דוכס לורןצרפתית: René II de Lorraine‏; 4 ביוני 1489 - 10 בדצמבר 1508), היה דוכס לורן בין השנים 14731508.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רנה נולד ב-4 ביוני 1489 בבר-לה-דוק, לפרי השני, רוזן וודמון וליולנד, דוכסית אנז'ו, בתם של רנה מאנז'ו ואיזבל, דוכסית לורן. בשנת 1470 מת אביו, ורנה ירש את התואר רוזן וודמון. ב-9 בספטמבר 1471 התחתן רנה עם ז'אן ד'ארקור, אולם הנישואין בוטלו בשנת 1485. בשנת 1473 מת ניקולא הראשון, דוכס לורן, ורנה ירש את דוכסות לורן יחד עם אמו.

רנה אשר היה נתון ללחץ מצד לואי האחד עשר, מלך צרפת ושארל הראשון, דוכס בורגונדיה, חבר בתחילה לשארל, אולם לאחר מכן הפנה לו עורף וחבר למחנה של מלך צרפת. בשנת 1475 נאלץ רנה לעזוב את הדוכסות, לאחר פלישה של כוחות בורגונדיים, והוא חזר אליה רק לאחר מותו של שארל בקרב ננסי בשנת 1477. בשנת 1476 מתה סבתו מארי, רוזנת ארקור, ורנה ירש את התארים רוזן ארקור וברון אלבוף. בשנת 1478 השתלט לואי האחד עשר על אנז'ו ופרובנס, ובתמורה העניק לרנה את הזכויות על דוכסות לוקסמבורג ורוזנות בורגונדי. בשנת 1482 סופחה רוזנות בורגונדי לצרפת ורנה קיבל אותה לחזקתו, אולם בשנת 1493 היא הוחזרה לבית הבסבורג, מאידך, דוכסות לוקסמבורג נשארה כל העת בידי ההבסבורגים, ללא שרנה יכול היה לממש עליה את זכויותיו. בשנת 1480 ירש רנה את דוכסות באר וצירף אותה לנחלותיו, ובשנת 1484 נקבע על ידי פייר השני, דוכס בורבון, שהיה עוצר הממלכה בשם שארל השמיני, מלך צרפת, שהדוכסות תהיה חלק בלתי נפרד מדוכסות לורן.

בשנת 1482 נסע רנה לאיטליה וניצח את דוכס פרארה בקרב אריה כבעל ברית של הרפובליקה של ונציה, ובשנת 1483 מתה אמו, ורנה ירש את טענותיה לממלכת נאפולי ולממלכת ירושלים. בשנת 1485 השתתף רנה במרד נגד שארל השמיני שנמשך עד לשנת 1488. ב-1 בספטמבר 1485 התחתן רנה עם פיליפה מחלרה, בתם של אדולף, דוכס חלרה וקתרין מבורבון, ממנה נולדו לו 12 ילדים. בשנת 1488 הציעו הנאפוליטנים לרנה את כתר ממלכת נאפולי, אולם שארל השמיני תבע אותו לעצמו.

ב-10 בדצמבר 1508 מת רנה בפיין במהלך ציד, ובנו אנטואן, דוכס לורן ירש את נחלתו ותאריו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בספטמבר 1485 התחתן רנה עם פיליפה מחלרה, בתם של אדולף, דוכס חלרה וקתרין מבורבון, ממנה נולדו לו 12 ילדים:

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרי הראשון, רוזן וודמון
 
מרגריט מז'ואנוויל
 
ז'אן השביעי, רוזן ארקור
 
מארי ד'אלנסון
 
לואיג'י השני, מלך נאפולי
 
יולנדה מאראגון
 
שארל השני, דוכס לורן
 
מרגרטה מפפאלץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אנטואן, רוזן וודמון
 
 
 
 
 
מארי, רוזנת ארקור
 
 
 
 
 
רנה מאנז'ו
 
 
 
 
 
איזבל, דוכסית לורן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרי השני, רוזן וודמון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יולנד, דוכסית אנז'ו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רנה השני, דוכס לורן


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רנה השני, דוכס לורן בוויקישיתוף