שארל השמיני, מלך צרפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שארל השמיני, מלך צרפת
Charles VIII
Charles VIII de france.jpg
שארל השמיני, מלך צרפת
מדינה ממלכת צרפתממלכת צרפת  ממלכת צרפת
תאריך לידה 30 ביוני 1470
מקום לידה טירת אמבואז, ממלכת צרפת Pavillon royal de la France.svg
תאריך פטירה 7 באפריל 1498 (בגיל 27)
מקום פטירה טירת אמבואז, ממלכת צרפת Pavillon royal de la France.svg
מקום קבורה בזיליקת סן-דני עריכת הנתון בוויקינתונים
דת הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
בת-זוג אן מברטאן
שושלת בית ולואה
אב לואי האחד עשר, מלך צרפת
אם קרלוטה מסבויה
צאצאים ראו בהמשך
מלך צרפת
תקופת כהונה 30 באוגוסט 14837 באפריל 1498 (14 שנים)
הקודם לואי האחד עשר, מלך צרפת
הבא לואי השנים עשר, מלך צרפת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שארל השמיני "החביב"צרפתית: Charles VIII l'Affable; ‏30 ביוני 14707 באפריל 1498), בן לשושלת ולואה, מלך על צרפת מ־1483 עד 1498.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שארל היה בנו היחיד של המלך לואי האחד עשר, ועלה לשלטון אחרי מות אביו ב־30 באוגוסט 1483. היות שהיה בן 13 בלבד, מלכה כעוצרת בשמו אחותו, אן נסיכת בורבון. בדצמבר 1491 נשא שארל לאישה את הדוכסית אן מברטאן שהייתה בת 15, על מנת לקבל את חבל ברטאן כנחלה של מלך צרפת.

לשארל השמיני היו תביעות לכתר ממלכת נאפולי (שכללה את העיר נפולי באיטליה ואת האי סיציליה) כירושה מסבתו מארי מאנז'ו, שהייתה בתם של לואיג'י השני, מלך נאפולי ושל יולנדה מאראגון. ב-1489, האפיפיור אינוקנטיוס השמיני, שהיה מסוכסך עם פרננדו הראשון, מלך נאפולי, הציע לשארל השמיני את כתר ממלכת נאפולי. עם מות פרננדו הראשון (25 בינואר 1494) שארל השמיני הכריז על עצמו כמלך נאפולי וירושלים. לודוביקו ספורצה, דוכס מילאנו שחשש מאלפונסו השני, מלך נאפולי (יורשו של פרננדו הראשון), קרא לשארל השמיני לפלוש עם צבאו לאיטליה ולכבוש את נאפולי. (הייתה זו תחילתן של המלחמות באיטליה שבהן היו מעורבים גם מלכי צרפת הבאים, לואי השנים עשר ופרנסואה הראשון).

כדי להבטיח את צרפת מפלישה בהיעדרו, חתם שארל השמיני על הסכמים עם אוסטריה ועם אנגליה. הוא הקדיש כספים רבים כדי להקים צבא גדול, כלי מצור ותותחים. שארל אסף את צבאו בעיר ליון שבצרפת ויצא למסעו באיטליה במרץ 1494. הוא עבר עם חיל הרגלים שלו ועם פרשיו דרך כל איטליה. בנובמבר נכנס לפירנצה ובדצמבר לרומא ללא כל התנגדות. ב-22 בפברואר 1495 הגיע לנאפולי, גירש את אלפונסו השני והכתיר את עצמו למלך נאפולי.

אך לואי השני, דוכס אורליאן (לואי השנים עשר, מלך צרפת לעתיד), שהיה נינו של ג'אן גָלֵאָצוֹ הראשון, דוכס מילאנו ונכדה של ולנטינה ויסקונטי (בתו של ג'אן גלאצו) פלש אף הוא עם צבאו לאיטליה במטרה לכבוש את מילאנו. לודוביקו ספורצה התחרט עד מהרה על כך שהזמין את הצרפתים לאיטליה והצטרף לליגה של ונציה שבה לקחו חלק במלחמה נגד הצרפתים פרננדו השני, מלך אראגון, מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה והאפיפיור אלכסנדר השישי.

ב- 6 ביולי 1495 התחולל קרב פורנובו (באזור העיר פארמה באיטליה). היה זה הקרב החשוב הראשון במסגרת המלחמות האיטלקיות. כוחות הליגה של ונציה גברו על אלה של שארל השמיני, אבל במחיר של כ- 2,000 הרוגים לעומת כ- 1,200. בקרב זה שארל השמיני איבד כמעט את כל השלל שלקח במערכה באיטליה, ועד אוקטובר של אותה שנה הוא שב לפריז. במשך שנתיים שלוש לאחר מכן הוא ניסה לשקם את צבאו, אך נקלע לחובות כבדים בגלל הרפתקתו הצבאית באיטליה.

שארל השמיני מת ב־7 באפריל 1498 כתוצאה מתאונה בטירת אמבואז שבה נולד (על גדותיו של נהר הלואר בצרפת). היות שכל ילדיו מתו בינקותם ולא היה לו בן שיוכל לרשתו, בן דודו ירש את הכתר בשם, לואי השנים עשר.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנישואיו לאן מברטאן נולדו לשארל 4 ילדים:

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

שארל השישי, מלך צרפת
 
איזבו מבוואריה
 
לואיג'י השני, מלך נאפולי
 
יולנדה מאראגון
 
אמדאו השמיני, דוכס סבויה
 
מארי מבורגונדי, דוכסית סבויה
 
יאנוס, מלך קפריסין
 
שארלוט דה בורבון-לה מארקה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שארל השביעי, מלך צרפת
 
 
 
 
 
מארי מאנז'ו
 
 
 
 
 
לודוביקו, דוכס סבויה
 
 
 
 
 
אן מקפריסין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי האחד עשר, מלך צרפת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קרלוטה מסבויה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שארל השמיני, מלך צרפת


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
לואי האחד עשר
מלכי צרפת הבא:
לואי השנים עשר