בית לורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית לורן
אוסטריה, בוהמיה, בראבנט, פלנדריה, הונגריה, לורן, לוקסמבורג, מקסיקו, מודנה, טוסקנה
Coat of arms of the House of Lorraine.png
מדינה גרמניה
בית האב בית מץ
תארים קיסר אוסטריה
קיסר מקסיקו
מלך בוהמיה
מלך קרואטיה
מלך הונגריה
ארכידוכס אוסטריה
הדוכס הגדול של טוסקנה
דוכס בראבנט
דוכס לורן
דוכס לוקסמבורג
דוכס מודנה
רוזן פלנדריה
מייסד אלברכט, דוכס לורן
השליט האחרון לורן: פרנץ השלישי סטפן, דוכס לורן
האימפריה הרומית הקדושה: פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
פארמה: מארי לואיז, דוכסית פארמה
טוסקנה: לאופולד השני, הדוכס הגדול של טוסקנה
מקסיקו: מקסימיליאן הראשון, קיסר מקסיקו
אוסטריה: קרל הראשון, קיסר אוסטריה
ראש הבית הנוכחי קרל, ארכידוכס אוסטריה
שנת ייסוד 1047
הדחה לורן: 1738
האימפריה הרומית הקדושה: 1804
פארמה: 1847
טוסקנה: 1859
מקסיקו: 1867
אוסטריה: 1918
אתניות גרמנית
ענפים

בית לורןגרמנית: Haus Lothringen) הוא משפחת אצולה גרמנית ששלטה בדוכסות לורן, ולאחר מכן התאחדה עם בית הבסבורג ליצירת בית הבסבורג-לורן, ששלטה באימפריה הרומית הקדושה, ולאחר מכן שלטה באימפריה האוסטרית וביורשתה האימפריה האוסטרו-הונגרית, עד לאחר מלחמת העולם הראשונה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית מץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורשי השושלת מוצאם מז'ראר הראשון, רוזן פריז, שיורשיו שלטו ברוזנות מץ במהלך המאה ה-10. בשנת 1048 מסר היינריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה את דוכסות לורן הילית לאדלברט ממץ, ולאחריו מסר היינריך את הדוכסות לאחיו של אדלברט - גרהרד, דוכס לורן. יורשיו של גרהרד שלטו בדוכסות, עד למותו של קרל השני, דוכס לורן בשנת 1431.

בית גיז[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1528 קיבל קלוד מלורן את התואר "דוכס גיז" מפרנסואה הראשון, מלך צרפת, כהוקרה על שירותיו למען המלך. בניו של קלוד - פרנסואה, דוכס גיז ושארל, קרדינל לורן צברו השפעה רבה על פרנסואה השני, מלך צרפת, ואף הפכו למנהיגי מועצת המדינה שעל פיהם יישק דבר, ואילו אחייניתם הייתה מרי, מלכת הסקוטים.

בשנת 1572 נרצח פרנסואה, דוכס גיז, ובתגובה דאג בנו אנרי הראשון, דוכס גיז לרצח גאספאר דה קוליני השני, מה שהחל את טבח ליל ברתולומאוס הקדוש. בשנת 1584 מת פרנסואה, דוכס אנז'ו - יורש העצר של ממלכת צרפת, ואנרי, מלך נווארה מונה ליורש העצר במקומו. אנרי הראשון, דוכס גיז טען לזכותו על הכתר, ובעקבות כך פרצה מלחמת שלושת ההנרים, שבסיומה נרצחו אנרי ואחיו לואי מלורן, הקרדינל מגיז.

מנהיגות בית גיז עברה לאחיו של הדוכס מגיז, שארל מלורן, דוכס מיין שפיקד על כוחות הליגה הקתולית. באוקטובר 1595, אנרי הרביעי, מלך צרפת חתם על הסכם שלום עם שארל מלורן, דוכס מיין, ובכך הגיעה לקיצה הליגה הקתולית, מה שהביא לסיומן של מלחמות הדת בצרפת בשנת 1598.

בתקופת שושלת בורבון מילאו בני המשפחה תפקידים בכירים בממלכת צרפת, ואילו בני הענף הבכור של המשפחה שלטו בכל התקופה הזו בדוכסות לורן.

היריבות עם צרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת שלושים השנים כבשה ממלכת צרפת בשנת 1641 את הדוכסות, אולם נאלצה להחזירה בשלום וסטפליה בשנת 1648. בשנת 1670 נכבשה הדוכסות מחדש על ידי הצרפתים, וקרל החמישי, דוכס לורן נאלץ לברוח לווינה, שם יצר קשרים חמים עם בית הבסבורג.

בשנת 1697 נחתם הסכם רייסווייק שסיים את מלחמת תשע השנים בין צרפת לאנגליה, ספרד והאימפריה הרומית הקדושה. אחד מתנאיו של הסכם זה היה כי דוכסות לורן ודוכסות באר, שהיו במשך שנים תחת שלטון מלך צרפת, יחזרו להיות עצמאיות תחת שלטונו של לאופולד, דוכס לורן. כדי לחתום את ההסכם בינו לבין דוכס לורן הסכים לואי הארבעה עשר, מלך צרפת לתת את אחייניתו אליזבת שארלוט, נסיכת אורליאן, בתם של פיליפ הראשון, דוכס אורליאן ואליזבת שארלוטה, נסיכת הפפאלץ ככלה ללאופולד בן ה-18.

ב-17 באוגוסט 1698 נכנס לאופולד בתהלוכה לננסי, בירת הדוכסות, ומיד החל לטפח את הדוכסות ולאכלסה מחדש.

במהלך מלחמת הירושה הספרדית נכבשה בירתו של לאופולד ננסי, ולאופולד ומשפחתו עברו לשאטו דה לינוויל, שהפכה תחת חסותו לורסאי של לורן. בשנת 1715 מת לואי הארבעה עשר, מלך צרפת ואחיה של אליזבת שארלוט, פיליפ השני, דוכס אורליאן הפך לעוצר בשמו של לואי החמישה עשר, מלך צרפת הקטין למשך שבע שנים, במהלכן העניק אדמות נוספות לטובת גיסו, לאופולד. בשנת 1729 נפטר לאופולד באופן פתאומי, ובנו פרנץ שטפן עלה לשלטון במקומו.

בשנת 1733 פרצה מלחמת הירושה הפולנית, וצרפת תפסה את ההזדמנות לתפוס את הדוכסות, משום שחששה מנוכחות כוחות אוסטריים סמוך כל כך לגבולה. באוקטובר 1735 נחתם הסכם שלום, שחזר ואושרר באמנת וינה בנובמבר 1738, ובו הוחלט שדוכסות לורן תעבור לסטניסלאב לשצ'ינסקי, חמיו של לואי החמישה עשר, מלך צרפת, בעוד פרנץ יוכר כקיסר האימפריה הרומית הקדושה על ידי צרפת, ובנוסף, יקבל כפיצוי את הדוכסות הגדולה של טוסקנה, שאותה ירש פרנץ רק בשנת 1737, לאחר מותו של גיאן גסטון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה.

בית הבסבורג-לורן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1722 התחתן פרנץ שטפן עם מריה תרזה, בתו של קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, שירשה את ממלכת הבסבורג לאחר מות אביה בשנת 1740. לאחר מותו של קרל השביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה והניצחון האוסטרי על מקסימיליאן השלישי יוזף, הנסיך הבוחר מבוואריה, נחתם הסכם פיסן ב-13 בספטמבר 1745, ובו נבחר פרנץ לקיסר האימפריה הרומית הקדושה. בנוסף, שיתפה אותו אשתו מריה תרזה בשליטה בנחלותיה, שכללו את ארכידוכסות אוסטריה, ממלכת הונגריה, ממלכת בוהמיה, וממלכת קרואטיה.

יורשיו של פרנץ ומריה תרזה שלטו באימפריה הרומית הקדושה עד לשנת 1806, שבה הכריז פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה על פירוק האימפריה, והפיכתו לקיסר האימפריה האוסטרית.

בשנת 1848 פרצו באוסטריה הפגנות כחלק ממהפכות אביב העמים, וכתוצאה מכך הודח פרדיננד הראשון, קיסר אוסטריה ובמקומו עלה לשלטון פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה. בשנות ה-60 של המאה ה-19 ניטש מאבק בין אוסטריה לפרוסיה על ההגמוניה בגרמניה, ולבסוף הפסידה אוסטריה במלחמת אוסטריה-פרוסיה, מה שהוביל לאיחוד גרמניה תחת בית הוהנצולרן. בשנת 1867 הוקמה האימפריה האוסטרו-הונגרית, שהתקיימה עד לאחר התבוסה במלחמת העולם הראשונה.

בית הוהנברג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1900 התחתן פרנץ פרדיננד, ארכידוכס אוסטריה בנישואים מורגנטים עם סופיה חוטק, ובשל כך הוצאו בניו מסדר הירושה של אוסטרו-הונגריה. על אף שלא יצאו מסדר הירושה של בית לורן, נחשב כיום ראש הבית קרל, ארכידוכס אוסטריה ראש בית הבסבורג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית לורן בוויקישיתוף