רנה זיצוב-מרכס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רנה זיצוב-מרכס
פרופ' רנה זייצוב
פרופ' רנה זייצוב
לידה 8 ביולי 1932
נס ציונה, פלשתינה (א"י)
פטירה 31 במאי 2005 (בגיל 72)
לאום ישראלית
לימודי רפואה האוניברסיטה העברית בירושלים
התמחות המטו-אונקולוגיה ילדים
תואר פרופסור
תפקידים רופאה, חוקרת סרטן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אות מופת על מפעל חיים מטעם משרד הבריאות (2002);‏ פרס ישראל לחקר הרפואה (2005)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פרופ' רנה זייצוב עם ילדי עמותת חיים בכנס בוגרים, יוני 1993
פרופ' זיצוב, בטקס לרגל קבלת פרס ישראל.הטקס נערך לכבודה בבית החולים שניידר לילדים במאי 2005.

רִנה זַיצוֹב-מַרְכְּס (Rina Zaizov Marx;‏ 8 ביולי 193231 במאי 2005) הייתה רופאת ילדים ואונקולוגית, מחלוצות תחום ההמטו-אונקולוגיה לילדים בישראל ומייסדת עמותת חיים. כלת פרס ישראל לחקר הרפואה לשנת ה'תשס"ה. היא כיהנה כפרופסור בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' זיצוב-מרכס נולדה בשנת 1932 בנס ציונה ליעקב ורבקה זיצוב, נצר לדור המייסדים. גדלה בראשון לציון ולמדה בבית הספר חביב, ואת לימודיה סיימה בגימנסיה הרצליה. בתום שירותה הצבאי החלה בלימודי רפואה במחזור הראשון של הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים (יחד עמה למדו יחזקאל ואולגה שטיין). בתום לימודיה (19521959) התמחתה בארצות הברית ברפואת ילדים ובהמטו-אונקולוגיה (1959–1964).

בשובה לישראל הצטרפה פרופ' זיצוב-מרכס לפרופסור יהודה מטות וסייעה לצדו בהקמת המחלקה הראשונה בישראל להמטו-אונקולוגיה (גידולים סרטניים של הדם) לילדים, במסגרת בית חולים בילינסון. פרופסור זיצוב-מרכס האמינה כי ילדים ומתבגרים חולי סרטן זקוקים לטיפולים והתייחסות שונים מאשר מבוגרים חולי סרטן. המחלקה הוקמה בשנת 1966 והתנהלה בראשותה עד 1972. במסגרת המחלקה הוקמה מאוחר יותר היחידה הראשונה בישראל להשתלת מח עצם בילדים. בין השנים 19731997 הייתה פרופ' זיצוב-מרכס מנהלת המרכז הארצי להמטו-אונקולוגיה לילדים. מוסדות אלו עברו בשנת 1993 לפעול במסגרת מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל והוכרו כמרכז הלאומי של ישראל לטיפול בילדים חולי סרטן. היא עמדה בראשות המחלקה עד שנת 1998.

לצד עבודתה המעשית, הקדישה פרופ' זיצוב-מרכס חלק ניכר מעשייתה למחקר ומשנת 1966 היא הרצתה בנושאי פדיאטריה והמטולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, ובשנת 1988 הועלתה לדרגת פרופסור מן המניין. בשנת 1992 הופקדה על הקתדרה להמטולוגיה ולאונקולוגיה פדיאטרית ע"ש מאוס. במחקריה שולב ניסיונה בפועל, כשם שמחקריה שולבו בעבודתה המעשית בבית החולים.[1] החל בשנת 1970 היא שהתה כפרופסור אורח באוניברסיטאות רבות בארצות הברית, ובהם המכונים הלאומיים לבריאות.

מומחיותה בטיפול בילדים הביאה את פרופ' זיצוב-מרכס להטביע גישות טיפול חדשניות, ובהן קיום "טיפול כוללני" המשלב מתן טיפול רפואי לילד החולה וסיוע למשפחת הילד ודרך התמודדותה עם המחלה. הטיפול הכוללני כלל תמיכה מלאה לא רק בתחום הרפואי אלא תמיכה מלאה בתחום החברתי, החינוכי, והנפשי. הצוות המטפל הוא צוות שכולל רופאים, אחיות, עובדים סוציולים, פסיכולוגים, מורים, ועוד אנשי צוות בתחום הרפואה המשלימה. ניסיונה להביא לשיפור בתוצאות הטיפול הרפואי, הביא להקמת תשתית לאבחון מדויק של סוגי הגידולים ומתן ייעוץ גנטי.[2] החל בשנות השבעים, התמקדו מחקריה במנגנונים הגנטיים בהתפתחות מחלת הסרטן בילדים, ומחקריה התקיימו במשותף עם חוקרי גנטיקה. פרופסור רנה זייצוב הקימה את מרפאת המעקב הראשונה בישראל לילדים ומתבגרים ששרדו והחלימו ממחלות הסרטן.

בפעילויותיה חוץ-אקדמיות וחוץ-מקצועיות אלו היא פעלה לכינון סדנאות חינוך והסברה לציבורים שונים בנוגע למחלת סרטן בקרב ילדים, וכן קידמה חקיקה למען ילדים חולים ומשפחותיהם. כמו כן פעלה לקידום המטו-אונקולוגיה לילדים במדינות המזרח התיכון, המזרח הרחוק וברית המועצות. בשנות השמונים הוקמה על ידי פרופ' זיצוב-מרכס "עמותת חיים", באמצעותה פעלו הורי ילדים חולים, ובהמשך הוקמו על ידה קבוצות תמיכה לסבים ולסבתות של חולים כמו גם קבוצות להורים שכולים. היא הקימה גם את האיגוד הישראלי להמטו-אונקולוגיה פדיאטרית, והייתה חברה באיגודים מקצועיים בינלאומיים ובהם האיגוד הבינלאומי להמטולוגיה והאיגודים האמריקניים להמטולוגיה ולאונקולוגיה קלינית. בישראל הייתה פרופ' זיצוב-מרכס חברת הוועדה הלאומית לאונקולוגיה, הוועדה המדעית למחקר בסרטן של משרד הבריאות, חברת הוועדה על מהגרים מאזור צ'רנוביל במשרד הבריאות, וכן חברת ועדת הניהול של האגודה למלחמה בסרטן. בשנת 1987 נבחרה לשמש יו"ר הכנס הבינלאומי לאונקולוגיה פדיאטרית שנערך בירושלים.

בשנת 1998 מונתה פרופ' זיצוב-מרכס למנהלת תחום ההמטו-אונקולוגיה לילדים של שירותי בריאות כללית. בתפקיד זה ייעצה לבתי החולים של שירותי הבריאות בתחומי התמחותה וניהלה צוות מחקר בתחום אונקולוגיה מולקולרית. באותה עת המשיכה בפעילותה האקדמית. לאורך השנים הוענקו לפרופ' זיצוב-מרכס אותות הוקרה רבים בתחום המחקר הרפואי, ובין האחרונים שבהם היו אות מופת על מפעל חיים מטעם משרד הבריאות (2002) ופרס ישראל לחקר הרפואה (2005). פרופ' זיצוב-מרכס חלתה בסרטן ונעדרה מטקס הענקת פרס ישראל עקב מצבה הרפואי. נפטרה במאי 2005, ונקברה בנס ציונה. לאחר פטירתה אמר שר הבריאות דני נווה כי "לכל העוסקים במלחמה בסרטן, מותה הוא יום עכור". בכנס שהתקיים במרכז הרפואי שניידר ביום השנה הראשון לפטירתה הוכרז על הקמת קרן לזכרה במסגרת המרכז, ומלגות מחקר מוענקות בכנס השנתי לזכרה במרכז. ב-26 ביוני 2014 נערך טקס שבו נקרא המרכז להמטו-אונקולוגיה ילדים שבמרכז שניידר על שמה.

התגוררה בהרצליה. אלמנהּ, חיים מרכס, מהנדס, שהיה חברהּ מילדות, נפטר בשנת תשס"ז 2007.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דר' בתיה שטרק, פרופ' רנה זייצוב., הטיפול בילדים חולי לויקמיה למפובלסטית חריפה בישראל בפרוטוקלים הארציים - 16 שנות נסיון, "במה" כתב-עת לאנשי מקצוע, האגודה למלחמה בסרטן בישראל., עמ' 59-72
  2. ^ דר' סמדר אביגד, פרופ' רנה זייצוב, תסמונת Li-Fraumeni סרטן משפחתי המתבטא בגיל הילדות היבטים חדשים באבחון ובייעוץ גנטי., כתב העת הישראלי לרפואת ילדים בישראל, 2000, עמ' 15-10