רעיונאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רַעֲיוֹנַאי (בלועזית: קוֹפִּירַיְטֶר, מאנגלית: Copywriter) הוא אדם הפועל במסגרת משרד פרסום או כפרילנסר ומייצר רעיונות (בעיקר טקסטים) בתחום הפרסום. הוא אחראי על כתיבת החומר הפרסומי, לעומת הארט דיירקטור שאחראי על הצד העיצובי ברעיון. בפועל, הגבולות מטושטשים, ושני הצדדים מבצעים ביחד את החשיבה היצירתית.

המילה העברית חודשה בשנת 1994 במליאת האקדמיה ללשון העברית[1].

הרעיונאי מרכיב את הצד המילולי של צוות הקריאייטיב. לאחר שהצוות הוגה רעיון קריאייטיבי, הוא מביא אותו לאישורו של מנהל קריאייטיב. אם הרעיון מאושר הוא מועבר לאישורם של גורמים נוספים במשרד כמו מחלקת תקציבאות, מחלקת פלנינג ולבסוף, מוצג לאישור הלקוח[2].

תחומי העבודה של הקופירייטר: פרינט (מדיה מודפסת), שילוט חוצות, מדיה מיוחדת (פרסום באמצעים לא קונבנציונליים), קידום מכירות, דיוור ישיר, תסריטאות, אינטרנט ומובייל.

קופירייטינג - כתיבה שיווקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענף הקופירייטינג שמקורו בעולם הפרסום הצמיח לצד משרדי הפרסום הגדולים גם משרדים המתמחים בקופירייטינג ומספקים שירותי כתיבה שיווקית לעסקים בינוניים וקטנים, חברות העוסקות ב-B2B (ביזנס טו ביזנס), גופים ציבוריים ואנשי ציבור, שאינם זקוקים ליכולות המקיפות של משרד פרסום לצורך יצירת קמפיין פרסומי. גורמים אלה יכולים להסתפק בכותב תוכן מקצועי לצד סטודיו לגרפיקה שמספק להם את שירותי העיצוב כספק קונספט ויזואלי (בדומה לארט דירקטור במשרד הפרסום המסורתי) או כפונקציה לביצוע הוראות של הקופירייטר[3].

קופירייטינג לאתרי אינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשת האינטרנט הולידה תחום המשלב בין יכולות הקופירייטר מבחינת יכולת ניסוח, חידוד מסרים שיווקיים ורעיונאות לבין היכולת שלו לשלב מילות מפתח בטקסטים שיווקיים לצורך קידום אתרים במנועי החיפוש.

בין המשימות הנפוצות בעבודת הקופירייטר הדיגיטלי ישנן מטלות כגון: אפיון באנרים לאתרי אינטרנט, כתיבת פעילויות לרשתות חברתיות (בפרט פייסבוק וטוויטר), כתיבת מודעות טקסטואליות, כתיבת רעיונות לסרטונים ויראלים ובעיקר יצירת צורות חדשות של אינטראקציה עם המשתמש דרך המדיה הדיגיטלית.

לימודים בתחום[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום הקופירייטינג נלמד בישראל במסגרת לימודי תעודה. רעיונאים רבים בתעשייה הם בוגרי קורסי הכשרה בתחום הנלמדים במכללות מקצועיות[4]. במהלך הקורסים מכירים הסטודנטים את המקצוע ותחומי האחריות של העובדים בעבודתם מול לקוחות ומשרדי פרסום, ובמקביל בונים תיק עבודות ומתכוננים לראיונות עבודה אצל מעסיקים. בקורסים נלמדים מושגים מרכזיים בתחומים כגון שיווק והתנהגות צרכנים, קריאייטיב, כתיבה שיווקית ותוכן, עיצוב דיגיטלי ועוד.

במסלולים מסוימים לתואר ראשון בתקשורת הנלמדים בישראל יכולים הסטודנטים ללמוד גם את תחום הרעיונאות במסגרת התמחויות בענפים כגון שיווק או יחסי ציבור שמוצעות על ידי המוסדות האקדמיים. לעיתים דנים בתחום הקופירייטינג גם במגמות בתחום השיווק הנכללות בתואר ראשון במנהל עסקים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רעיונאי, אתר האקדמיה ללשון העברית, פירוש המילה והסבר על מקורה בעברית
  2. ^ קופירייטינג - איך עושים את זה נכון?, nrg, ‏2009
  3. ^ "קריאייטיב זה מונח של העבר", כלכליסט, ‏2010
  4. ^ כתבה על עבודתו של רעיונאי לאתר universities-colleges
Telecom-icon.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא תקשורת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.