משרד פרסום
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: דרושה הגהה, עיצוב ומקורות.
| |
משרד פרסום הוא עסק הנותן שירותי פרסום ללקוחותיו. השירותים כוללים לרוב חקר שוק, בחירת המסר הפרסומי וניסוחו באופן יצירתי, מילולי וגרפי, הפקת מסע פרסומי (תשדירים, מודעות או פרסומות מסוג אחר) והפצתו.
בעלי תפקידים במשרד פרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשרד פרסום ניתן למצוא את בעלי התפקידים הבאים (לא בכל משרד קיימים כולם):
מחלקת לקוחות
- תקציבאי – אחראי על הקשר עם הלקוח ועל התיאום בין המחלקות השונות.
- סופרוייזר – אחראי על מספר תקציבאיים.
מחלקת רעיונאות (קריאייטיב)
- מוביל העיצוב (קריאייטיב דירקטור) – אחראי על צוותי הרעיונאות. בדרך כלל מעצב או רעיונאי ותיק.
- רעיונאי מילולי (קופירייטר) – אחראי על ניסוח המסר הפרסומי בדרך יצירתית.
- מעצב או רעיונאי חזותי (ארט דיירקטור) – אחראי על הצד העיצובי בפרסום.
מחלקת אסטרטגיה
- מתכנן (פלנר) – אחראי על חקר שוק ועל תהליך בחירת המסר הפרסומי.
- מידען – אחראי על איסוף מידע.
מחלקת מיתוג - ממונה על בניית זהות מותג הלקוח.
סטודיו
מחלקת הפקה
- מפיק פרסומות
מחלקת מדיה
- מתכנן מדיה (מדיה פלנר) – אחראי על תכנון רכש המדיה על פי פילוחי שוק.
- קניין (מדיה בייר) – אחראי על רכש המדיה אל מול ערוצי התקשורת השונים בהתאם לקהל היעד של הלקוח.
נוספים:
- טראפיק – אחראי על העברת המסמכים והתוצרים בין המחלקות השונות.
- חשבונאות, פקידות ומנהלה.
תהליכי העבודה במשרד פרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]
- התחלת העבודה על קמפיין פרסומי מתחילה בדרך כלל מתוך דרישת הלקוח (זאת יכולה להיות עקב השקת מוצר חדש, צורך בקמפיין עונתי, פעילות פרסומית נקודתית, או מכרז בו הלקוח בוחר את משרד הפרסום שלו). הלקוח מעביר למחלקת הלקוחות בריף לקוח, הכולל את עיקרי הנתונים אודות הצרכים והתוצאות אותן הוא מבקש.
- בשלב השני מחלקת הפלנינג (תכנון) מבצעת חקר שוק, חוקרת את קהלי היעד ומחליטה באמצעות איזה מסר יש לפנות אל אותם קהלים על מנת להשיג את התוצאה הרצויה. במילים אחרות מה צריך להגיד. התוצר של שלב זה הוא בריף אסטרטגיה.
- בשלב השלישי מחלקת האסטרטגיה מסבירה את בריף האסטרטגיה לצוות הרעיונאות או הקריאייטיב (בפגישת "בריפינג") אשר מנסח את המסר הפרסומי בצורה קריאייטיבית (במילים אחרות איך להגיד את המסר).
- לאחר אישורים פנימיים מתבצעת פרזנטציה ללקוח לשם קבלת אישורו לתוצרים הקריאייטיבים.
- עם אישור הקמפיין מופקים בריף מדיה המורה למחלקת המדיה להחליט איזו מדיה לרכוש, ובריף ביצוע המועבר לסטודיו או למחלקת ההפקה בהתאם לתוצר הביצועי של הקמפיין.
- לאחר עליית הקמפיין לאוויר, מבצעת מחלקת הפלנינג מחקר אודות אפקטיביות הפרסום על מנת להפיק לקחים ולאשר אפקטיביות.
בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
משרדי פרסום ראשונים החלו לקום בארץ בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20. בסוף שנות ה-80 ובעיקר בתחילת שנות ה-90 (לאחר הקמת ערוץ טלוויזיה מסחרי בישראל) התרחב תחום הפרסום ובמקביל החל להתערער מעמדם של משרדי הפרסום הוותיקים. פרסומאים רבים פרשו ממשרדי הפרסום הוותיקים והקימו משרדים צעירים. תהליך זה התרחש במקביל לכניסתם למשרדי פרסום בינלאומיים גדולים לארץ - הן באמצעות הסכמי ייצוג והן באמצעות רכישת משרדים מקומיים. מאז, רובם של משרדי הפרסום הפעילים בישראל, מקושרים בדרך זו או אחרת לתאגידי הפרסום הבינלאומיים.
רוב משרדי הפרסום בישראל מאוגדים תחת איגוד הפרסום הישראלי. במהלך העשור האחרון עם התקדמות הטכנולוגיה והתגברות הפרסום הדיגיטלי תופס תחום הפרפורמנס נתח גדול מתקציבי הפרסום בישראל ואיתו קמו דור צעיר של חברות פרסום.
