רצח העם במזרח טימור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רצח העם במזרח טימור היה מלחמה ורצח עם שהחלה ב-7 בדצמבר 1975 עם תחילת "מבצע לוטוס" ונגמרה ב-1999 במזרח טימור. כרבע מאוכלוסיית מזרח טימור (בין 60 אלף ל-180 אלף חיילים ואזרחים) נרצחה על ידי הצבא האינדונזי לאחר פלישה וכיבוש המדינה על ידי אינדונזיה. בנוסף לרצח אזרחים בוצע גם עיקור מסיבי של נשים טימוריות, על ידי הזרקת חומרים מעקרים לגופן, במסווה של חיסון נגד מלריה.

הנשיא האינדונזי שהורה על הפלישה של 35 אלף חיילים אידונזים למזרח טימור היה סוהארטו. חלק גדול מהנשק המשמש לרצח ממומן בעקיפין מכספים אמריקאיים.[דרוש מקור]

ארצות הברית הצטרפה לשאר העולם בגינוי הפלישה האינדונזית, אך מאחורי הקלעים פעלה נגד כל ניסיון למנוע את המשך רצח העם כפי שניתן להתרשם, למשל, מעדותו של השגריר האמריקאי לאו"ם דניאל מוינהן שבזכרונותיו כתב כי "ארצות הברית הייתה מעוניינת שהדברים יקרו כפי שהם קרו, ופעלה לשם כך. מחלקת המדינה רצתה שאו"ם יהיה בלתי יעיל לחלוטין בכל פעולה שינקוט. משימה זו ניתנה לי ובצעתי אותה לא ללא הצלחה".[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Daniel Patrick Moynihan, A Dangerous Place, Little Brown, boston, 1978


P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.