רשת מקומית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "LAN" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו LAN (פירושונים).
תרשים של רשת תקשורת מקומית
רשת מקומית קטנה של שני מחשבים ניידים (מחוברים ביניהם בכבל הצהוב), מדפסת-סורק וסורק נוסף
כרטיס רשת - כרטיס PCI שמשמש כמתאם אתרנט

LAN - רֶשֶׁת תִּקְשֹׁרֶת מְקוֹמִית (Local Area Network) היא רשת מחשבים המתפרסת, בשונה מרשת עירונית (MAN) או רשת אזורית (WAN), על אזור גאוגרפי מוגבל (עד אלפים בודדים של מטרים רבועים), בדרך כלל בתוך בניין אחד, או בניינים סמוכים. רשת כזו מתאפיינת ברוחב פס גבוה יחסית ובזמן השהיה נמוך יחסית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשתות המקומיות הראשונות (ARCNet), הוקמו ב-1977 על ידי Datapoint ונועדו, במקור, לשיתוף כוננים קשיחים בין מחשבים מאותה הסדרה. כיום מאפשרים תקנים שקובע ה-IEEE לרכיבים מדגמים שונים, של יצרנים שונים, לתקשר זה עם זה ביעילות באותה הרשת, ולספק מלבד שיתוף כוננים קשיחים גם שיתוף מדפסות, סורקים חיבור לרשתות אחרות, ניתוב וחלוקת עומסים.

בעבר התחרו מספר תקנים שונים על שימוש ברשת המקומית: תקן הEthernet שפותח במשותף על ידי DEC, זירוקס ואינטל (תחת קונסורטיום שנודע בשם DIX), תקן Token ring ("טבעת אסימון") של IBM, ‏LocalTalk של חברת אפל, FDDI, ותקן ATM שתוכנן אמנם עבור רשת אזורית אבל התחרה גם על יישום כרשת מקומית.

עם הזמן כל התקנים פרט ל־Ethernet (את'רנט או אית'רנט) נזנחו, וכיום למעשה כל הרשתות המקומיות פועלות בתקן זה ובגילגוליו - גרסאות חדשות יותר של התקן עבור רוחב פס גבוה יותר, וכן גרסאות שלו לתקשורת אלחוטית (Wi-Fi). למעשה, היום ממעטים להשתמש בשם "את'רנט", משום שהמילה נחשבת למילה נרדפת ל־"רשת מקומית" (או ב־LAN).

תקן ה־Ethernet תוכנן בתחילה לרוחב פס של 3 Mbit/Sec, אבל לפני שקיבל חשיפה רחבה הועלה רוחב הפס ל־10 Mbit/Sec. שני מימושים פיזיים של התקן נפוצו בשלב זה: תצורה שהתבססה על כבל קואקסיאלי - 10BASE-2, והשתמשה בטופולוגיית רשת מסוג אפיק (קווית), ומולה מימוש המבוסס על זוגות שזורים, ועושה שימוש ברכזת ("Hub") ובטופולוגיית כוכב.

רשתות אלו זכו לתפוצה הולכת וגוברת החל בשנות השמונים של המאה ה-20, כשבתחילת שנות התשעים נוסף תקן לרוחב פס של 100 Mbit/Sec, תוך זניחת טופולוגיית אפיק (קווית), והתבססות על זוגות שזורים או סיב אופטי. מאז נוספו תקנים מהירים אף יותר, וכן תקני Wi-Fi אלחוטיים.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשת מקומית מאפשרת למחשב אחד שבה להשתמש במשאבים (כגון: קבצים על הדיסק, מדפסות) ממחשבים אחרים. שימושים נוספים הם הרצת יישומים ממחשב אחד על מחשב אחר.

לדוגמה: בקמפוס קטן של מכללה ישנם שלושה בניינים. בכל בניין מוקצת כיתה אחת עם שלושים מחשבים לשימושם של הסטודנטים, בזמנם החופשי, כדי שיוכלו להכין את שיעורי הבית שלהם ולחפש מידע ברשת האינטרנט. בכל כיתה מצויים סורק אחד ומדפסת אחת שנחלקים בין המחשבים באותה כיתה. חלוקה זו חוסכת קנייה של 87 מדפסות וסורקים. כמו כן מכל מחשב בקמפוס יש גישה לכונן קשיח מרכזי שבו לכל סטודנט יש תיקייה פרטית משלו. גישה זו מאפשרת לסטודנט להמשיך ולעבוד על מסמכים שהוא שמר בתיקייה שלו מכל מחשב בקמפוס.

יישום[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשתות מקומיות כיום משתמשות לרוב בתשתית אתרנט קווית או אלחוטית (Wi-Fi). בעבר היו נפוצים גם סוגי חיבורים אחרים, כגון Token ring, ‏ FDDI ‏ ו־LocalTalk.

פרוטוקול התקשורת הנפוץ ביותר הוא פרוטוקול האינטרנט - TCP/IP. פרוטוקולים אחרים שהיו בשימוש בעבר כגון IPX, ‏NetBIOS, ‏AppleTalk, בניאן, DecNet ואחרים למעשה נזנחו ואינם נמצאים בשימוש כמעט כלל.

רשתות ואבטחת מידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסרונותיה של העבודה ברשת הם סיכון לפרטיות המידע וריבוי מקורות לתוכנות זדוניות. המחשבים שברשת יכולים להתחבר ביניהם בכבלים או בקשר אלחוטי ויש לוודא שרק מחשבים מורשים יוכלו להצטרף לרשת, גם אם הם התחברו אליה בכבל או באופן אלחוטי ושרק אנשים מורשים יוכלו להשתמש במחשב שכבר מחובר אל הרשת. מעבר לזאת יש להגביל את הגישה של מי שכן מורשה כך שתוכנם של מסמכים יהיה גלוי רק לבעלי סמכות רלוונטית עבור תוכנו של כל מסמך, ששינויי הגדרות הפעולה של הרשת יהיו בסמכות מנהל הרשת בלבד ושהתקנת תוכנות תהיה בפיקוח ובמגבלות כל שהן.

סידורי הבטיחות המקובלים הם:

  • הגדרת שם קבוצת עבודה, כך שקשר פיזי או אלחוטי עם הרשת לא יספיק כדי להשתתף בה עבור מחשב ששם קבוצת העבודה שהוגדר בו לא תואם.
  • קירבה בין ה-IP של המחשבים ברשת אך לא זהות ביניהם (כדי שלא יהיה ניתן להתחזות למחשב שכבר נמצא ברשת)
  • שמות מחשבים שונים כדי שלא יהיה ניתן להתחזות למחשב שכבר ברשת.
  • שמות משתמש שונים לאנשים וכניסה לסביבות עבודה אישיות בעזרת סיסמא.
  • הגדרות שונות לסוגי משתמשים כך שלאנשים שונים יהיו סמכויות שונות.
  • הגדרות ברורות לאיזה משתמש מותר לגשת לאיזו תיקיה ואיזו תיקיה משותפת בין מחשבים או פרטית למחשב אחד.

תקנים לרשתות מקומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשתות לפי היקף

רשת אישית - רשת מקומית - רשת עירונית - רשת אזורית