שאגן אדום יד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןשאגן אדום יד
שאגן אדום יד
שאגן אדום יד
מצב שימור
מצב שימור: פגיענכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: פגיע
פגיע (VU)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: פרימטים
תת־סדרה: בעלי אף יבש
משפחה: קופי עכביש
סוג: שאגן
מין: שאגן אדום יד
שם מדעי
Alouatta belzebul
ליניאוס, 1766
תחום תפוצה
מפת תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שאגן אדום יד (שם מדעי: Alouatta belzebul) הוא מין של שאגן ממשפחת קופי העכביש החי באמריקה הדרומית ביערות הגשם של ברזיל ביער האטלנטי עם אוכלוסיות מבודדות בין סרז'יפה לריו גראנדה דו נורטה. הוא מצוי בטבע בסכנת הכחדה עקב בירוא יערות.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

השאגן הוא קוף בעל פרווה שחורה שאורכו עד מטר אחד ומשקלו 4.8 עד 6.2 קילוגרם בנקבות ו-6.5 עד 8 קילוגרם בזכרים. לקוף "זקן פנים" ארוך וגפיים ארוכות וחזקות בגוונים אדמדמים, מהם קיבל את שמו והוא בעל זנב לופת בדומה למינים דומים ממשפחתו. הוא אוכל צמחים מובהק הניזון מפרחים, עלים שונים, לרוב צעירים ומפירות בשלים או חתוכים (בשבי). העלים אינם מזינים ביותר, כך שהקוף שרוי מרבית זמנו בתנומה על הענפים בעיכול.

כאשר זכר שליט מגלה זכר אחר או יריבים נוספים הוא קורא קריאות חזקות ורועמות תוך שימוש בשרירי לשונו הגדולים להברחת יריבו. רק לעיתים רחוקות ייגררו למלחמה. השאגנים חיים במרומי הצמרות בקבוצות של 4 עד 12 פרטים והנקבות מתרבות במשך מרבית עונות השנה, ממליטות ולד אחד כל פעם. הגורים נגמלים כעבור 15 חודשים ומתבגרים תוך 36 עד 40 חודשים. בטבע השאגן יכול לחיות עד 20 שנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שאגן אדום יד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שאגן אדום יד באתר הרשימה האדומה של IUCN