שאנדור אדוריאן
| לידה |
5 בינואר 1858 דברצן, הונגריה  |
|---|---|
| שם לידה |
Weiss Sándor |
| מדינה |
הונגריה |
| השכלה |
האוניברסיטה לטכנולוגיה ולכלכלה של בודפשט (העשור של 1880) |
  | |
שאנדור אדוריאן (במקור וייס,[1] בהונגרית: Adorján Sándor; דברצן, 5 בינואר 1858 – אחרי מרץ 1944) היה סופר, עיתונאי ומתרגם יהודי-הונגרי.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שאנדור אדוריאן נולד במשפחה יהודית לוויקטור וייס ואנה בלייר. הוא סיים את לימודיו באוראדיה ובבודפשט, בבודפשט למד תחילה רפואה ולאחר מכן למד באוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה וכלכלה. הוא טייל רבות, סייר בגרמניה, צרפת, מצרים, ארץ ישראל, יוון וטורקיה. עבד עבור העיתונים של אוראדיה, ארד ועיתוני בודפשט, בין השנים 1881–1882 עבד עבור העיתון ארץ-עולם (Ország-Világ), מ-1890 היה העורך הראשי של ה"אומה" (Nemzet) ומאוחר יותר של האומה ההונגרית (Magyar Nemzet). הוא תרגם להונגרית כמה מהיצירות המשמעותיות ביותר של בלזק, אמיל זולה וטורגנייב. תרגם גם הצגות לתיאטרון הלאומי של בודפשט.
במרץ 1944 התראיין למגזין "עיתון" (Ujság) במלאת 50 שנה למותו של השחקן, במאי, דרמטורג אדה פאולאי[2] שהיה גם גיסו באמצעות אחותו, ברתה אדוריאן (1864–1941).[3]
נסיבות מותו והמקום אינן ברורות. ייתכן ונשלח למחנה ריכוז ומת בדרך או שם בגיל 86. שאנדור אדוריאן הופיע ברשימת הסופרים האסורים בהונגריה בזמן השואה. יצירותיו נאסרו להדפסה לפרסום ולקריאה וספריו היו צריכים להיגרס.
עבודותיו העצמאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תרגומיו היותר מוכרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לאחר המוות (סיפורו של טורגנייב, בודפשט, 1883
- ז'רמינל (רומן של אמיל זולא, 1885) (התרגום לעברית הוא של ט. עולש, תל אביב, טברסקי, 1949)
כינויים וחתימות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- וריטי (דפים הונגריים),
- קמיל ד'אפרנאי (ארץ-עולם),
- -n., a. s. (מבקר, אומה, עיתון יום ראשון, החרות באוראדיה ועיתוני הבירה)
- אלקיביאדס.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái I. (Aachs–Bzenszki). Budapest: Hornyánszky. 1891 (יוז'ף סיניאי: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים)
- Magyar irodalmi lexikon I. (A–K). Főszerk. Benedek Marcell. Budapest: Akadémiai. 1963. (לקסיקון ספרותי הונגרי)
- קורות חייו באתר Arcanum
- מבחר מתרגומיו
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002., a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János
- Gutenberg nagy lexikon. Minden ismeretek tára I–X. (elkészült rész: A–Felméri), Budapest, Nagy Lexikon Kiadóhivatal, 1931–1932.
- Irodalmi lexikon. Szerk. Benedek Marcell. Budapest: Győző Andor kiadása. 1927.
- Magyar színművészeti lexikon: A magyar színjátszás és drámairodalom enciklopédiája. Szerk. Schöpflin Aladár. I–IV. kötet. Budapest: Az Országos Színészegyesület és Nyugdíjintézete. 1929–1931.
- Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Budapest: Magyar Zsidó Lexikon. 1929.
- Palatinus József: A szabadkőművesség bűnei. 4. kiad. Budapest, 1938–1939. Budai-Bernwaliner József ny.
- Tolnai világlexikona I–VIII. Budapest: Magyar Kereskedelmi Közlöny Hírlap- és Könyvkiadó-vállalat. 1912–1919.
- Tolnai új világlexikona I–XVIII. + I–II. (pótkötetek). Budapest: Tolnai Nyomdai Műintézet és Kiadóvállalat Rt. 1926–1933.
- Uj Idők lexikona I–XXIV. Budapest: Singer és Wolfner Irodalmi Intézet Rt. 1936–1942.
- Új magyar irodalmi lexikon I–III. Főszerk. Péter László. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6804-7
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ A Belügyminisztérium 1881. évi 39858. sz. rendelete. Névváltoztatási kimutatások 1881. év 24. oldal 32. sor.
- ^ Rónay Mária (1944-03-05). "A Nemzeti Szinház aranykora". Ujság. 42 (53): 17–18.
- ^ "Paulay Edéné Adorján Berta halotti bejegyzése a Budapest I. kerületi polgári halotti akv. 69/1941. folyószáma alatt".