שארל השני, מלך נווארה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איור של שארל השני, מלך נווארה

שארל השני (10 באוקטובר 1332 - 1 בינואר 1387), המכונה גם "שארל הרע" היה מלך נווארה בין 1349 ל-1387 והדוכס מאברה (Évreux) בין 1343 ל-1387.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שארל נולד באברה לז'אן השנייה, מלכת נווארה, בתו של לואי העשירי, מלך צרפת, ובעלה פיליפ, רוזן אברה. מלבד אדמותיה של ממלכת נווארה בהרי הפירנאים, היו לו שטחים נרחבים גם בנורמנדי, שאותם ירש מהוריו שקיבלו אותם כפיצוי על ויתורם על תביעותיהם בצרפת, שמפאן, וברי ב-1328. לפיכך, אברה ואזורים אחרים בצפון צרפת (מורטן, חלקים מוקסן, חלק מקוטנטן) היו שייכים לו. למעשה, קיווה שארל כי יוכרו תביעותיו לכתר הצרפתי, בהיותו נכדו של המלך לואי העשירי.

כחלק מתביעותיו לאזורים נוספים, היה שארל מעורב בהתנקשות בחייו של המשנה למלך צרפת שארל דה לה סרד, ב-8 בינואר 1354. לה סרד היה מופקד על שמפאן, ברי ואנגולם, שטחים ששארל תבע כיורשה של אימו. בתגובה, תקף ז'אן השני, מלך צרפת את אברה ונווארה. שארל כרת ברית עם אויבה של צרפת, אדוארד, הנסיך השחור (בנו של אדוארד השלישי, מלך אנגליה). הסכם שלום נחתם ב-22 בפברואר 1354 (הסכם מנט), והעביר שטחים נוספים לחזקתו של שארל. הסכם זה, כמו הסכם ואלון, שנה לאחר מכן, לא החזיקו מעמד ושארל המשיך להתכתש עם הצרפתים ולחתור תחת חותנו. ב-1356 כלא ז'אן את שארל בטירת גלר. כעבור זמן קצר, בנובמבר 1357, שוחרר במהלך המתקפה האנגלית בקרב פואטייה והצטרף לז'אקרי, המורדים נגד המלך.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שארל נישא ב-1352 לז'אן מוולואה, מלכת נווארה, בתו של ז'אן השני, מלך צרפת. ילדיהם היו:

בשנת 1387 מת שארל בעיר פמפלונה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.