שארל פברי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שארל פברי
Charles Fabry
Charles Fabry.jpg
לידה 11 ביוני 1867
מרסיי, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בדצמבר 1945 (בגיל 78)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות סורבון עריכת הנתון בוויקינתונים
מונחה לדוקטורט Yves Rocard עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מוריס פול אוגוסט שארל פברי (צרפתית: Maurice Paul Auguste Charles Fabry‏; 11 ביוני 1867, מרסיי11 בדצמבר 1945, פריז) היה פיזיקאי צרפתי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוריס פברי סיים את לימודיו באקול פוליטקניק וקיבל את הדוקטורט שלו מאוניברסיטת פריז בשנת 1892. הוא התמחה בתחום האופטיקה והספקטרוסקופיה. ב-1904 הוא התמנה לפרופסור לפיזיקה באוניברסיטת מרסיי, שם הוא בילה 26 שנים.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1913, פברי יחד עם הנרי בויסון (Henri Buisson) גילו את שכבת האוזון. באופטיקה, פברי גילה הסבר לתופעה של טבעות ההתאבכות. בשנת 1921 יחד עם עמיתו אלפרד פרו המציאו את האינטרפרומטר פברי-פרו.

בנוסף ב-1921 פברי מונה לפרופסור לפיזיקה כללית ב"סורבון", האוניברסיטה בפריז, ומונה גם למנהלו הראשון של מכון האופטיקה החדש.

ב-1926 פברי הפך גם לפרופסור במכון הפוליטכני בפריז. ובנוסף, הוא היה המנהל הכללי הראשון של בית הספר הגבוה לאופטיקה (Institut d'optique théorique et appliqué) ומנהלו של המכון הגדול לאופטיקה ("grande école" École supérieure d'optique).

במהלך הקריירה שלו פברי פרסם 197 מאמרים מדעיים, 14 ספרים, ומעל 100 מאמרים פופולריים. על ההישגים המדעיים החשובים שלו הוא קיבל בשנת 1918 את מדליית רמפורד, המדליה המלכותית של לונדון. בארצות הברית עבודתו הוכרה על ידי האקדמיה הלאומית למדע ובשנת 1919 הוא קיבל את מדליית דרפר (Henry Draper Medal) . בשנת 1921 קיבל את מדליית בנג'מין פרנקלין ממכון פרנקלין. בשנת 1927 הוא נבחר לאקדמיה הצרפתית למדעים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שארל פברי בוויקישיתוף
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.