אופטיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Crystal Clear app help index.svg
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

אוֹפְּטִיקָה היא תחום בפיזיקה המתאר את התכונות וההתנהגות של האור, ואת יחסי הגומלין בין אור לחומר. האופטיקה נוכחת בחיי היום יום ומאפשרת לתאר ולהסביר תופעות אופטיות נפוצות ומוכרות כמו פעולת העין האנושית ועדשות המשקפיים, המראה, ההשתקפות המיקרוסקופ והטלסקופ. תופעות רבות המתרחשות בטבע כמו מראה הקשת בענן, פאטה מורגנה, ההילה סביב הירח או השמש, "כלבי השמש", הבזק הירוק ועוד מקורן בתהליכים אופטיים.

תחום האופטיקה מוקדש בדרך כלל לתיאור התנהגות הקרינה על פני הספקטרום האלקטרומגנטי אשר כלולים בו האור נראה, אור תת-אדום ואור על-סגול, וכן גם סוגים נוספים של קרינה אלקטרומגנטית כמו קרני רנטגן, קרינת מיקרוגל וגלי רדיו; לפיכך ניתן להתייחס לאופטיקה כאל תת-תחום של אלקטרומגנטיות.[דרוש מקור] מספר תופעות אופטיות תלויות בטבעו הקוונטי של האור, ולפיכך תחומים מסוימים באופטיקה קשורים גם למכניקת הקוונטים.

עם זאת, אופטיקה, כתחום מחקר מדעי, נחשבת באופן כללי לנפרדת מקהילת המחקר הפיזיקלי; יש לה זהות משלה, עם עמותות וועידות מדעיות משלה.[דרוש מקור] ההיבטים המדעיים גרידא של אופטיקה נקראים לעיתים מדע האופטיקה או אופטיקה פיזיקלית. תחום האופטיקה היישומית נקרא לעיתים הנדסה אופטית. הנדסה אופטית יישומית העוסקת במערכות תאורה נקראת הנדסת תאורה. לכל אחד מתחומי מחקר ועיסוק אלה יש יישומים משלו, מיומנויות טכניות נפרדות, מוקדי עניין שונים וקשרים מקצועיים נפרדים. בשל החשיבות הרבה של "מדע האור" ליישומים מעשיים, תחום מדע האופטיקה וההנדסה האופטית נוטים להיות מאוד רב-תחומיים. ניתן למצוא עיסוק במדע האופטיקה כחלק מתחומים רבים ושונים, כגון הנדסת חשמל, פיזיקה, רפואה, ועוד.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המילה היא מיוונית עתיקה: ops – עין, optikos – הקשור לראייה.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית מדע האופטיקה וחקר מדע האור[א] בימי תור הזהב של האסלאם בימי הביניים; באותה העת, נעשו מחקרים של איבן סהל (Ibn Sahl) ואיבן אל-היית'ם על עדשות, מהות האור ותופעות אופטיות נוספות כמו הנפיצה, האור והצל, צבע האור בשקיעה, אשליית ההגדלה של השמש והירח הסמוכים לאופק, ליקוי החמה והקשת בענן. האור באותה תקופה נחשב לעשוי מחלקיקים.

העת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה־18 ניתנו הסברים לתופעות רבות הקשורות לאור באמצעות התורה הגלית.

בתחילת המאה ה־20 התבסס עיקרון דואליות גל-חלקיק וההבנה כי האור הוא גם גל וגם חלקיק, כתלות בתופעה אותה חוקרים. במחצית השנייה של המאה ה־20 התפתחה האלקטרודינמיקה הקוונטית, אשר מסבירה באופן בסיסי יותר את מהות האור באמצעות שדות קוונטיים, ושימושית בעיקר בתדירויות גבוהות מאוד של האור (קרני גמא).

התפיסה המדעית כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם כן, כיום ידועות שלוש דרכים שבהן ניתן להציג את האור:

  1. כקרן. כך הוא מתואר באופטיקה הגאומטרית.
  2. כגל (גל אלקטרומגנטי). כך הוא מתואר באופטיקה הפיזיקלית.
  3. כחלקיק (פוטון). כך הוא מתואר באופטיקה הקוונטית.

תופעה אופטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעה אופטית היא תופעה שמקורה בתכונותיו של האור. בין התופעות האופטיות ניתן למנות:

קלאסית ומודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופטיקה קלאסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – אופטיקה גאומטרית

אופטיקה קלאסית (או אופטיקה גאומטרית) היא תחום באופטיקה המתאר את התקדמות האור במונחים של קרני אור. קרני אור משנות כיוון בנקודות מגע בין שני תווכים שונים, והן עשויות להיות עקומות בתווך בו מקדם השבירה הוא פונקציה של המיקום. הקרן באופטיקה גאומטרית ניצבת לחזית הגל באופטיקה פיזיקלית.

נושאי עיסוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופטיקה מודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופטיקה מודרנית היא הכינוי המקובל לתחומי המחקר באופטיקה שנעשו פופולריים במהלך המאה ה־20. תחומי מחקר אלה נוגעים בדרך-כלל במאפיינים האלקטרומגנטיים והקוונטיים של האור, אולם הם כוללים גם נושאים אחרים.

נושאי עיסוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחומים משיקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחומים הבאים נוגעים במדע האופטיקה, או שמדע האופטיקה מהווה נדבך חשוב בהם:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו הרחבה בערכים: אור ופוטון.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ד"ר תמר עילם גינדין, בלשנות כלכלית: אופציות אופטימיות לראש השנה, באתר ynet, 10 בספטמבר 2010