שבועת האחים ההוראטים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שבועת האחים ההוראטים
Le Serment des Horaces
David-Oath of the Horatii-1784.jpg
צייר ז'אק לואי דויד
תאריך יצירה 1784
טכניקה וחומרים שמן על בד
ממדים בס"מ 326 אורך × 420 רוחב
מיקום מוזיאון הלובר, פריז

שבועת האחים ההוראטיםצרפתית: Le Serment des Horaces) הוא ציור מאת הצייר הצרפתי ז'אק לואי דוד.

היצירה נחשבת בעיני ההיסטוריונים של האמנות כסנונית הראשונה המבשרת את בוא עידן הנאו-קלאסיקה. עידן זה הוא כינוי של הסגנון האמנות הרשמי שהיה בצרפת במחצית הראשונה של המאה ה-19 (17901840). שכן, האמנות הצרפתית בסוף המאה ה-18 ובראשית המאה ה-19 הושפעה מאוד מהמהפכה הצרפתית ומהרעיונות שהובילו אליה.

העבודה מציגה נושא פטריוטי ובעל מוסר גבוה, המספר את הסיפור מהמאה ה-7 לפנה"ס על שלושת הבנים של פוליבוס הוראטיוס, שמת במאבק בין רומא לאלבה לונגה. כאשר הוראטיוס מרומא משביע את בניו בחרב להלחם במשפחה מאלבה. האמהות והאחיות דואגות ובוכות לשלומם של הבנים. המשפחה היריבה הייתה קשורה למשפחת האימהות ולכן הנשים אבלות כי הן יודעות שיאבדו אח או בעל. אחד האחים ניצל, אך הרג את אחותו מכיוון שהיא בכתה על אחד מהאויבים שמתו בעקבות הקרב ולו הייתה מאורסת. הוא הורשע על רצח בן המשפחה אך נמחל לו עקב רצון העם. האמן מתאר את האחים שנשבעים לחרב ומתאחדים כאיש אחד למען אותה המטרה. הם מאמינים בצדקתם כאשר טובת המדינה היא עליונה וקודמת לשיקולים אישיים ואפילו קודמת למשפחה.

שבועת ההוראטי נחשבת לפעמים כהתבטאות הברוכה ביותר של הנאו- קלאסיציזם בציור. כל אחד מ-3- האלמנטים שבציור- הבנים, האב, הנשים- ממוסגר בחלק של הארקדה, והדמויות ממוקמות במעין במה צרה. דויד חילק את התמונה בין דמות האב, בין האחים, ובין דמויות הנשים. נקודת המגוז של עבודה נמצאת בחרבות שהוראטיוס נותן לבניו, בזמן ששני האחים שמאחור מחזיקים את החרבות שלהם ביד שמאל האח הקידמי מחזיק את החרב ביד ימין ועימה הוא נשבע. נראה שדויד עשה זאת כדרך ליצור הרמוניה בין הדמויות ביצירה, אך רבים שמו לב לפרט זה וכמה מהם שיערו שהפרט הנ"ל משמעותי ושהאח הנמצא מקדימה יהיה זה שישרוד בקרב. החרבות המנצנצות בציור בנוסף לזוייות הידיים המחזיקות אותן יוצר מעין משולש הרמוני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסר של היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת הציור הייתה לחנך את העם ולהכין אותו לקראת המהפכה הצרפתית. דויד בוחר דווקא להשתמש בסיפור הזה כדי להעביר מסר לעם הצרפתי שלמען המהפכה והקמת הרפובליקה העם הצרפתי צריך להיות מוכן להקריב את חייו ולהסכים להרוג את אחיו הצרפתים.

מאפיינים ניאו קלאסיים ביצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושא הציור - סיפור מרומא העתיקה.

אידאליזציה - הגברים מתוארים כחזקים ושריריים, הגוף שלהם מושלם. הניגוד בין הגברים לנשים שנמצאות בצד והן כפופות ובוכות מדגיש את כוחם של הגברים וגבורתם.

איפוק - הבעת הפנים של הבנים ושל האבא מאופקת ולא מסגירה שום פחד והיסוס מהקרב.

הקפאת הרגע - הצייר בוחר לצייר את הרגע שלפני הקרב ולא את שיא הקרב.

נאטורליזם - תיאור מושלם ומדויק של החומרים והמרקמים, הבד, הפלדה של החרב.

קומפוזיציה מרכזית - השבועה שזה הדבר החשוב ביותר ביצירה נמצא במרכז. מאוזנת יש תחושת יציבות ואיזון ביצירה .

תפיסת חלל רדודה- חלל רדוד בימתי כאשר החלל נראה תיאטרלי ומעוצב בסגנון יווני.

צבע - שימוש במעט צבעים וכתם לוקאלי.