שביט לולין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שביט הלולין צולם ב-2007

שביט לולין (C/2007 N3 (Lulin)) הוא כוכב שביט אשר נע במסלול בעל אקסנטריות גבוהה וזמן מחזור העולה על 1000 שנים.[1] שביט הלולין התגלה על ידי חוקר צעיר באוניברסיטת סאן יאט שבסין. החוקר הצעיר התבונן בתמונה שצולמה על ידי צ'י שנג לין האסטרונאוט, גילה שאחד הכוכבים הוא בעצם כוכב שביט. את הגילוי הזה גילה החוקר במצפה הכוכבים לולין שבאוניברסיטה, ולכן קרא לשביט על שמו. השביט נכנס למסלול מול כדור הארץ ובמצב שאנו יכולים לראותו בעין בלתי מזוינת כל אלף שנים, צבעו של זנב השביט ירוק כתוצאה מחום השמש.

היווצרות השביט[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר גילו את השביט, שיערו כי השביט הוא בערך בן עשרים ושלושה מיליון שנים. ניתן להניח  שהוא נוצר כמו רוב השביטים במערכת השמש שלנו ,כתוצאה מהתנתקות של אחד השביטים משני האתרים המרכזיים עננת אורט המקיפה את כל מערכת השמש, או חגורת קויפר מעבר לפלוטו. כאשר אחד מהשביטים מתנתק ,הוא מושפע מכוח המשיכה הרב של השמש ונכנס למסלול דמוי אליפסה.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור של השם "לולין" הוא במקור במצפה בטיוואן בו צולמה לראשונה התמונה של השביט "לולין".

ב-2007 התבונן יה סטודנט באוניברסיטת סן יאט-סן בסין בתמונה בשחור לבן שצילם האסטרונום הטייווני צ'י שנג לי במצפה לולין. כשהתבונן החוקר הצעיר על הכוכבים גילה שאחד הכוכבים הוא לא כוכב אלא שביט,  וכך גילה בעצם את השביט שהיום קרוי "לולין".[1]

הרכב השביט[עריכת קוד מקור | עריכה]

השביט ושובלו הירקרק

צבעו הירוק של הלולין מגיע מהגז שלו. הסילונים שנורים מגלעין השביט מכילים ציאנוגן (CN – גז רעיל שנמצא בשביטים רבים) ופחמן דו אטומי (C2).כאשר מתקרב השביט לשמש שני מרכיבים אלו מושפעים מחומה הרב ולכן מגיב השביט בשובל בצבע ירקרק. כמו כל שביט עשוי הלולין ברובו מקרח ואבק, ומורכב משלושה חלקים עיקריים,[2]הראש הגרעין והזנב. זנב השביט "לולין" הוא זנב ירקרק באורך מיליוני קילומטרים.[2]

סכנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השביט מכיל גז המסוכן מאוד לאדם, הציאונוגן. גם אם הציאונוגן יכנס לאטמוספירה הוא ימצא בספרה גבוהה מאוד יחסית, ובכמות מעטה כל כך שאינו מהווה סכנה ממשית. בנוסף לכך השביט נכנס למסלול מול כדור הארץ וניראה בעין בלתי מזוינת קרוב למדי אך למעשה הוא רחוק מאיתנו ביותר מ-60,000 ק"מ.[3]  

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שביט לולין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 שביט לולין בשמי ישראל, מסע אחר, ‏24.2.2009
  2. ^ 2.0 2.1 אבי בילזובסקי, שביט ירוק המתקרב לכדור הארץ, הידען, ‏5.2.2009
  3. ^ האוניברסיטה הפתוחה, עם שחר לולין יהיה בשיאו, הידען, ‏24.2.2009