שבר בסיס גולגולתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שבר בסיס גולגולתי
תחום רפואת חירום עריכת הנתון בוויקינתונים
סיבות טראומה גופנית
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 248108 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D020205
סיווגים
ICD-10 S02.1 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עצמות שעלולות להיפגע בשבר בסיס גולגולתי

שבר בסיס גולגולתי הוא שבר בעצם בסיס הגולגולת. הסימנים לשבר הם בעיקר המטומות (שטפי דם פנימיים) חבלה מאחורי האוזניים, מסביב לעיניים או דם באזור עור התוף. דליפת נוזל שדרתי מתרחשת בכ-20% מהמקרים ועלולה לגרום לדליפת נוזל מהאף או האוזניים (המוטימפנומה). סיבוך אפשרי בכ-14% מן המקרים הוא דלקת קרום המוח. סיבוכים אפשריים נוספים עשויים להיות פציעה בכלי הדם או נזק לעצבי הגולגולת.[1] לרוב נדרש נזק טראומתי משמעותית על מנת שהם יתחרשו. השבר יתרחש לרוב באחת מן העצמות הבאות: עצם הצדע, עצם העורף, עצם היתד, עצם המצח או בעצם הכברה. עצמות אלו מתחלקות לשברים בשקעים הקדמיים, האמצעיים והאחוריים. שברים בעצמות הפנים עשויות להתרחש גם כן.

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמצעי האבחון לרוב יהיה באמצעות סריקת CT. שבר בסיס גולגולתי מתרחש אצל כ-12% מהאנשים שסובלים מפגיעת ראש חמורה.[1] מטופל עם שבר בסיס גולגולתי יכול לסבול מאחד או מכמה מהתסמינים הבאים:

  • סימני קרב - חבורות של העצם הטמפורלית בעיקר באזור זיז המסטואיד (Mastoid process)
  • עייני דביבון - שטפי דם סביב העיניים, המכונים "פנסים".
  • יציאת נוזל מוחי שדרתי
  • תסמונת העצב הגולגולתי
  • דימום (לפעמים רב) מהאף והאוזניים
  • המוטימפנומה - הצטברות דם בחלל האוזן
  • חירשות זמנית, ריצוד לא רצוני של העיניים או הקאה
  • ב-1% - 10% מהחולים, מתרחש מלכוד בעצב הראייה.[2] עצב הראייה נדחס על ידי השברים בגולגולת, שגורם לראייה מטושטשת.

התפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבר בבסיס הגולגולת כפי שנראה ב-CT

שברים בסיס גולגולתיים כוללים שברים בחלק האחורי של הגולגולת או בחלק הקדמי. החלק האחורי כולל את העצם העורף, עצם הצדע וחלקים מעצם היתד. החלק הקדמי כולל יותר חלקים מעצם היתד ואת עצם הכברה. השבר בעצם הצדע מתרחש ב-75% מהשברים הבסיס גולגולתיים ועשוי להיות אורכי, רוחבי, או מעורב, תלוי ביחס של קו השבר לעומת ציר האורך של הפירמידה.[3]

עצמות עשויות להישבר סביב הנקב הגדול, החור בבסיס הגולגולת שדרכו גזע המוח מתקיים ונהפך לחוט השדרה. דבר שיוצר סיכון שכלי הדם והעצבים העוברים בנקב זה ייפגעו.[4]

בשל הקרבה של עצבי הגולגולת, פגיעה בעצבים אלו עלולה להתרחש. זאת יכולה לגרום לשיתוק של עצב הפנים, שיתוק של העצב האחראי על תנועת העין, או לאובדן שמיעה.

פרוגנוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שברים שלא יצאו ממקומם לרוב ירפאו ויתאחו מעצמם, ללא התערבות חיצונית. מטופלים בעלי שברים בבסיס הגולגולת מועדים במיוחד לחלות בדלקת קרום המוח[5]. הטיפול לרוב יתבסס על הפגיעות במבנים בתוך הראש.[1] יבוצע ניתוח במצבים בהם ישנה דליפת נוזל מוחי שדרתי שלא נעצר או עבור פגיעה בכלי הדם או העצבים.[1] יעילות השימוש בתרופות אנטיביוטיות מונעות אינה ברורה.[6]

חברה ותרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שברים בבסיס הגולגולת הם סיבת מוות נפוצה בפצועים מתאונות אופנוע. נהגים שמתו כתוצאה משבר בסיס גולגולתי כוללים בין היתר נהגים כגון איירטון סנה ורולנד רצנברגר, נהגי אינדי כגון ביל וקוביץ' האב, טוני בטנהאוזן האב, פלויד רוברטס וסקוט ברייטון. נהגי נאסאקאר כגון דייל אירנהרד האב, אדם פטי, טוני רופר, קני אירווין הבן, ניל בונט, ג'ון נמנצ'ק, ג'יידי מקדאפי, וריצ'י אוונס. נהגי קארט שנהרגו כוללים את ג'ובי מרסלו, גרג מור וגונלזו רודריגז ונהגי ארסיאיי שנהרגו כוללים את בלייס אלכסנדר וסליק ג'ונסון.

כדי למנוע פציעה זו, בכל תחרויות האופנועים הגופים האוכפים את התחרות דורשים את השימוש בתומכי צוואר וראש, כגון מכשיר האנס. מכשיר ה-HANS הוכיח את יעילותו בהצלת חיים מספר רב של פעמים, בין היתר על ג'ף גורדון בשנת 2006 בפוקנו 500, על רוברט קוביקה בגרדי פרי הקנדי ב-2007 ועל מקס ורסטפן בגרנד פרי במונקו ב-2015. 

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 Kristen L.Baugnon, Patricia A.Hudgins, Skull Base Fractures and Their Complications, Neuroimaging Clinics of North America 24, 2014-08-01, עמ' 439–465 doi: 10.1016/j.nic.2014.03.001
  2. ^ Michael J. Verive, Pediatric Head Trauma: Practice Essentials, Background, Anatomy, 2017-12-18
  3. ^ Nazer H. Qureshi, Skull Fracture: Practice Essentials, History of the Procedure, Problem, 2017-09-20
  4. ^ About Brain Injury | Brain Injury Association of America, Brain Injury Association of America (באנגלית)
  5. ^ T.Forcht Dagi, Frederick B. Meyer, Charles A. Poletti, The incidence and prevention of meningitis after basilar skull fracture, The American Journal of Emergency Medicine 1, 1983-11-01, עמ' 295–298 doi: 10.1016/0735-6757(83)90109-2
  6. ^ Jason C. Nellis, Bradley W. Kesser, Stephen S. Park, What is the efficacy of prophylactic antibiotics in basilar skull fractures?, The Laryngoscope 124, January 2014, עמ' 8–9 doi: 10.1002/lary.23934

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.