שדה בז'ין
| בימוי |
סרגיי אייזנשטיין  |
|---|---|
| תסריט |
סרגיי אייזנשטיין, אלכסנדר רז'שבסקי |
| שחקנים ראשיים |
Erast Garin Boris Zakhava |
| מוזיקה |
גברייל ניקולאיביץ' פופוב |
| צילום |
אדוארד טיסה |
| מדינה |
ברית המועצות |
| חברת הפקה |
מוספילם |
| חברה מפיצה |
מוספילם |
| הקרנת בכורה |
1937 |
| משך הקרנה |
30 דק' |
| שפת הסרט |
רוסית |
| סוגה |
סרט דרמה, סרט תעמולה |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
שדה בֵּזִ'ין (ברוסית: Бежин луг) הוא סרט שהופק בשנים 1935-1937 ובוים בידי סרגיי אייזנשטיין בברית המועצות, אך נגנז בגלל ליקויים שנמצאו בו.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שדה בז'ין הוא סרט על נער ברוסיה הסובייטית אשר נאבק כנגד חבורת קולאקים המציקה לקולחוז בו הוא חי ומלשין לשלטונות כנגד אביו אשר שורף שדות של המדינה במאבקו כנגד הקומוניזם. בעקבות ההלשנה, הנער נרצח על ידי אביו. הסרט מבוסס במידת מה על סיפורו של פאווליק מורוזוב, שהיה אחד מגיבורי ברית המועצות בגלל נאמנותו למדינה לפני המשפחה, ונקרא כשם אחד הסיפורים הקצרים של איוון סרגייביץ' טורגנייב בקובץ "תרשימי הציד", שבסיומו נער בשם פאבל (השם ממנו נגזר כינוי החיבה פאווליק) מוצא את מותו[1].
את הסרט ביים סרגיי אייזנשטיין בשתי גרסאות. את התסריט לגרסה הראשונה שיועדה למבוגרים כתב אלכסנדר רז'שבסקי ואת התסריט לגרסה השנייה, בה הגיבור לא מת, שיועד לילדים כתב איסאק באבל[2][3].
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבמאי סרגיי אייזנשטיין נחשב בשנות ה-20 של המאה ה-20 לגאון בתחומו בברית המועצות, אך כבעייתי פוליטית בגלל התמקדותו בעניינים טכניים בניגוד לריאליזם הסוציאליסטי שהיה הסגנון האמנותי הרשמי של ברית המועצות. לאחר שהות ממושכת מחוץ לברית המועצות בין השנים 1928-1932 נקרא אייזנשטיין לשוב לברית המועצות, מחשד שיוכרז כעריק. לאחר מספר שנים שלא ניתן לו לביים סרט נוסף, הורשה אייזנשטיין בשנת 1935 לביים את "שדה בז'ין", למרות שהחשדנות כלפיו רק גברה בעקבות שהותו הארוכה מחוץ למולדת.
בהפקת הסרט "שדה בז'ין" אייזנשטיין הרשה לעצמו מרחב החלטה גדול מכפי שהיה מקובל בברית המועצות. הוא החליט על דעת עצמו להכין שתי גרסאות של הסרט, אחת לילדים ואחת למבוגרים, לא עמד בלוחות זמנים וחרג מהתקציב. לאחר שההוצאה על הסרט הגיעה לכשני מיליון רובל, והסרט היה כמעט מוכן, חל עיכוב נוסף בהכנת הסרט בעקבות מחלה של סרגיי אייזנשטיין. הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית ניצל את ההזדמנות לבחון את הסרט ופסל אותו כ"לא אמנותי וחסר משמעות פוליטית". על פי המבקרים, הסרט "מבלבל בין מלחמת המעמדות לבין המאבק בין טוב לרע". נקודה בעייתית נוספת בסרט הייתה הצגת קומוניסט שהטיף למען הקולקטיביזציה עם זקן ארוך ששיווה לו מראה של קדוש דתי, בניגוד לאופי החילוני של ברית המועצות[4]. אייזנשטיין עצמו פרסם מאמר בו הודה בטעויות שנעשו בהכנת הסרט. העותק היחיד שנותר מן הסרט המצונזר הושמד על פי הגרסה הרשמית בהפצצת מוסקבה בשנת 1941 במהלך מלחמת העולם השנייה, אך הועלו גם טענות שהוא הושמד במכוון[5].
בשנת 1968 הוכן בברית המועצות שחזור מקוצר של הסרט באורך 31 דקות[6], מחומר גלם של הסרט ששרד אצל אשתו של אייזנשטיין. הסרט המשוחזר הוא הכלאה בין סרט אילם למצגת שקופיות מלווה במוזיקה של פרוקופייב ובהקדמה קולית קצרה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"שדה בז'ין", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"שדה בז'ין", באתר AllMovie (באנגלית)
"שדה בז'ין", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ A Sportsman's Sketches, Ivan Turgenev
- ^ Бежин луг (1935-1936) - информация о фильме - советские фильмы - Кино-Театр.РУ
- ^ בחלק מהמקורות נטען שאיסאק באבל הוזמן לתקן את התסריט של הסרט The First Master of Russian Film, By Paul E. Richardson, באחרים שהוא היה שותף בעבודה
- ^ Rebuke and Reorganisation, מגזין טיים, מרץ 29 1937
- ^ בז'ין מדו, דייוויד אהרנשטיין, נובמבר 2002
- ^ דיווחים שונים מספרים על אורכים שונים, בין 25-35 דקות