שון סלרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שון סלרס
Sean Sellers
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 18 במאי 1969
אוקלהומה סיטי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 4 בפברואר 1999 (בגיל 29)
אוקלהומה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית נצרות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שון ריצ'רד סלרסאנגלית:Sean Richard Sellers; ‏18 במאי 19694 בפברואר 1999) היה רוצח אמריקאי, והאדם היחיד מאז השבת עונש המוות לקטינים ב-1976 שהוצא להורג על פשע שביצע כשהיה מתחת לגיל 17.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלרס נולד בקליפורניה, לאם בת 16 ואב אלכוהוליסט, שנטש את המשפחה כששון היה בן שלוש. אימו התחתנה עם נהג משאית, ושון נותר לעיתים קרובות אצל קרובי משפחה בעת שאימו הצטרפה לאביו החורג בנסיעותיו. הוא סבל מאלימות פיזית ורגשית מאת אביו החורג, אימו, סביו ודודיו, והרטיב במיטתו עד לגיל 13.[1]

לטענתו, מגיל 7 הוא התחיל לשמוע קולות בראשו וכשהיה בן 15 החל לסגוד לכת השטן, פצע את עצמו ושתה את דמו לאחר ששמר אותו במקרר, וכן החל להשתמש בסמים ממריצים כדי להישאר ער ולהימנע מחלומות רעים.[1]

ב-5 במרץ 1986 סלרס הרג את אמו ואת אביו החורג בעת שישנו בביתם שבאוקלהומה סיטי. סלרס לבש רק תחתונים כדי שהדם לא יידבק בבגדיו, וירה קודם באביו החורג. הירייה העירה את אמו, ואז הוא ירה בפניה. סלרס ניסה לגרום לזירת הרצח להיראות כאילו הרצח אירע על ידי פולש מבחוץ. לאחר מעשה הרצח הוא הלך ובילה עם חברתו.[1]

משפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשפטו טען סלרס ששד השתלט עליו באיחוז וביצע את הרציחות, כחלק מהיותו שטניסט.[2] הוא טען שקרא את התנ"ך השטני מאות פעמים בגילאי 15–16,[3] ובווידוי מזמן מעצרו כתב שהוא אכן שקע עמוק בכת השטן וחשב שזו דרך אמיתית לחיות בה, דרך שתסייע לו לתפוס שליטה על חייו.[4]

במהלך המשפט הודה סלרס גם ברציחתו של אדם נוסף, רוברט פול באוור, כחצי שנה קודם לכן. סלרס כעס על באוור, מוכר בחנות נוחות שסירב למכור לו בירה בשל היותו קטין, וירה בו למוות.

חבר המושבעים לא השתכנע מטענותיו של סלרס, וגזר עליו עונש מוות.

בזמן היותו במעצר סלרס הפך לנוצרי, ונפתח קמפיין המבקש עבורו חנינה מפני שהמיר דתו ונטש את השטניזם, וכן בשל גילו הצעיר. הוא אף הופיע במופע של אופרה וינפרי ובתוכנית האירוח של הרלדו ריברה. הוא גם התארח בתוכניות דוקומנטריות על כת השטן ועל רוצחים סדרתיים של הערוצים MSNBC, ‏CBS, ‏WNS NEWS, ‏A&E Network ועוד.

הוא נישא בכלא ב-14 בפברואר 1995, אך הנישואים בוטלו ב-1997.

ערעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1999, במהלך ערעור שהגיש בבית המשפט הפדרלי העשירי לערעורים של ארצות הברית טען סלרס כי הוא לוקה בהפרעת זהות דיסוציאטיבית. בית המשפט הגיב שייתכן שהדבר נכון, אך הוסיף שטענתו זו של סלרס לא הוגשה לערכאות נמוכות יותר,[5] ועל כן לא ניתן לצרף אותה לערעור כעת. ארגון זכויות האדם "Human Rights Watch" תקף את החלטתו של בית המשפט להוציא להורג אדם בשל כשלים פרוצדורליים בערעורו, כאשר ברור שהוא אכן סובל מהפרעה נפשית, והוסיף שרק מדינות שאינן דמוקרטיות מוציאות להורג קטינים.[6] בנוסף נדחתה גם בקשתו לחנינה וכן ערעור שהגיש לבית המשפט העליון.

עם זאת, פסיכיאטרים רבים טענו שאם לסלרס אכן הייתה הפרעה נפשית היא הייתה מזוהה בסמיכות למעצרו, ולא רק שבע שנים לאחר מכן, בעת הערעור. גם אנשים מתוך הכלא העידו כי ראו את סלרס מתאמן יחד עם עורכי דינו כיצד להציג את עצמו כבעל הפרעה נפשית.

יומיים לפני הוצאתו להורג הגיש סלרס שני ערעורים נוספים. הערעור הראשון, שהוגש לבית המשפט המחוזי הפדרלי, האשים את ועדת החנינה והשחרורים של המדינה בהפרת זכויות האזרח שלו, אך ערעור זה נדחה. ערעור שני, שהוגש לבית המשפט לערעורים פליליים במדינה, טען שבית המשפט לערעורים במדינה עשה טעות בכך שקבע שסלרס ויתר על תביעת אי שפיותו במשפט. בית המשפט לערעורים במדינה הודה שהשתמש בהצדקה משפטית שגויה קודם לכן, אך עם זאת דחה את ערעורו של סלרס לאחר ששקל מחדש את התיק לגופו של עניין.

ההוצאה להורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלרס הוצא להורג ב-4 בפברואר 1999 על ידי זריקת רעל.

לפני מותו הכריז סלרס, כשהוא פונה לאחיו החורגים: "כל אלו ששונאים אותי כרגע וממתינים למותי – ירגישו אותו דבר גם כשיקומו מחר בבוקר. אתם הולכים לשנוא אותי בדיוק אותו דבר, ללא שינוי". הוא החל לשיר שירים דתיים-נוצריים, ואמר בקול רם: "הנה אני בא, אבא, אני חוזר הביתה". לאחר מכן הוא אמר לסוהר: "בוא נעשה את זה, גארי, בוא נתחיל", ומילותיו האחרונות היו: "שחרר את רוחי כדי שאוכל לשבח אותך. שחרר את רוחי כדי שאוכל לסגוד לך".[7]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]