כת השטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפנטגרם ההפוך הוא אחד מסמלי השטן המזוהים ביותר.
בעל זבוב, ציור מאת ג'ון בוניין (John Bunyan) משנת 1678

כת השטן או שטניזם הם מושגים המתייחסים בדרך ככל לקבוצות או יחידים הסוגדים לדמות השטן או לדומיו, באופן ממשי או דימויי, ולמאפייניו לפי הדת והפולקלור הנוצרי מאז ימי הביניים. מספר קבוצות, המכונות באופן קולקטיבי "שטניזם אתאיסטי", אינן מאמינות בדמות השטן כבעלת קיום ממשי, אלא מאמינות בסל ערכים אותם הם מזהים כאנטי-נוצריים, או כמזוהים עם דמות האחר, המורד והנרדף.

המושגים כת השטן, שטניזם, ועבודת השטן שימשו, מימי הביניים ועד היום, לרדיפת מיעוטים דתיים, אתניים, פוליטיים ומגדריים בחברה הנוצרית ללא קשר לאמונותיהם ולהזדהותם כעובדי שטן. בין הקבוצות האלה ישנם יהודים, צוענים, להט"ב, גנוסטיקנים, פגנים, נשים עצמאיות ואף שחקני משחקי תפקידים. אירוע הרדיפה הידוע ביותר הוא ציד המכשפות בסיילם, בו 19 אנשים הוצאו להורג בעיירה סיילם שבמסצ'וסטס בתקופה של מספר חודשים בעוון כישוף. אך דוגמאות מאוחרות יותר כוללות את הבהלה השטניסטית ששררה בשנות השמונים בארצות הברית ובקנה מידה מצומצם יותר גם בממלכה המאוחדת. במהלך תקופה זו פרצו אל המיינסטרים הטלוויזיוני תאוריות קשר בדבר קיומה של כת שטן בקנה מידה ארצי ורב דורי שעוסקת בהתעללות פולחנית, אונס של קטינים, סחר בילדים ואף קניבליזם פולחני, תאוריות שמאז הופרכו ונחשבות כיום ציד מכשפות מודרני.

תיאור המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

כת השטן הוא מונח המתאר מגוון רחב של קבוצות המתאפיינות בפולחן השטן, האנטיכריסט, לוציפר ודמויות נוספות. הישות המרכזית בפולחן השטניסטי אינה תמיד השטן הנוצרי, אלא דמות המזוהה על ידי מאמיניה כיריבה של האל הנוצרי. לעיתים עובדי שטן עובדים ישויות אנטגוניסטיות אחרות, כגון "בעל זבוב" מהמיתולוגיה הכנענית, ולוקי, האל הערמומי מהמיתולוגיה הנורדית.

קבוצות המזהות את השטן כסמל, ולא כאלוהות ממשית, התקיימו עוד מתקופת המהפכה הצרפתית והמהפכה האמריקאית, בשתיהן ארגוני שמאל עשו שימוש בדמות השטן כסמל למאבק בעריצות ולמען חופש. את סנטימנטים אלו ניתן למצוא בשיריהם של המשוררים הרומנטיים של התקופה, לדוגמה בשירו של פרסי ביש שלי "מרד האסלאם", בו הוא מהלל את הדמות נחש הקדמוני המזוהה בנצרות עם השטן.

קבוצות מרכזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך ההיסטוריה מספר קבוצות בחרו לזהות את עצמן עם פולחן השטן או שמזוהים כעובדי שטן, נהוג לחלק את קבוצות אלו לשתי קטגוריות- קבוצות העוסקות בפולחן דתי וקבוצות אתאיסטיות או חילוניות המשתמשות בדמות השטן כסמל אנטי נוצרי.

  • שטניזם דתי- השטניזם הדתי אינו דת מאורגנת אחת, ומורכב מהמון כתות וארגונים שאין להן דבר אחת עם השנייה פרט למרכזיות דמות השטן או דמות "יריב" אחרת בפולחנם. בקבוצות מסוימות קיים עיסוק בתורת הנסתר והעצמת הפרט. דוגמה מובהקת לתופעה זו היא מסדר תשע הזוויות, ארגון נאו-נאצי שטנסטי שעוסק בתורת הנסתר.
  • שטניזם אתאיסטי - זהו כינוי למספר ארגונים ותנועות חברתיות המשתמשות בדמות השטן באופן אלגורי, בעיקר כמייצג ערכים ועקרונות המנוגדים לעקרונות ההכנסייה הקתולית. המפורסמת בהן היא תנועת כנסיית השטן שיוסדה בידי אנטון זנדור לה-ווי, המשתמשת בדמות השטן כסמל לעקרונות נהנתנים ולהתנגדות למוסר הנוצרי הסגפני אותו היא תופסת כשמרני ודכאני. תנועתו של לה-ווי נקראת לעיתים "שטניזם לה-וייאני", ופולחנה המרכזי אינו מופנה לדמות מיתולוגית כגון השטן אלא למושג האגו, ומתכתבת עם כתביו של פרידריך ניטשה ובמיוחד עם המושגים על-אדם ומוסר אדונים. מתוך תנועה זו קמה תנועה נוספת שנקראת מקדש השטן, ומעניקה פירוש כמעט הפוך למושג שטניזם. במקום לשים דגש על התפתחות אישית אלו שמים דגש על צדק חברתי ותמיכה במיעוטים אשר נפגעו מסדר העולם הנוצרי המסורתי (לדוגמה נשים, להט"ב ומיעוטים דתיים) בתור הערך האנטי-נוצרי המרכזי.

פולחן השטן בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – פולחן השטן ברוק הכבד

סרטים רבים נעשו על כתות השטן השונות, אחד הידועים שבהם הוא תינוקה של רוזמריאנגלית: Rosemary's Baby), סרט אימה מפורסם בבימויו של רומן פולנסקי משנת 1968, המבוסס על רב-המכר של איירה לוין, בכיכובה של השחקנית מיה פארו. כמו כן ניתן לראות את ההתייחסות של כת השטן בזווית דומה בסרטו של פיטר היימס (Peter Hyams) סוף העולם (End of Days), בכיכובם של השחקנים ארנולד שוורצנגר, גבריאל ביירן, ורובין טאני.

סמל השטן שימש לאורך שנים רבות כסמל להתנגדות, אחרות, ונון-קונפורמיזם. דוגמה מוקדמת לכך היא שיריו של המשורר הרומנטי פרסי ביש שלי, אך ניתן לראות לכך דוגמאות גם בתרבות הרוק וההבי מטאל משנות השישים ועד היום. להקות רבות משתמשות בשטן כדמות ובסמלי השטניזם בשיריהם, ביניהם הפנטגרם, המספר 666, ושמותיו השונים בנצרות. לרוב אלו נעשים באופן סמלי, בדומה לשטניזם האתאיסטי, אך ישנן גם להקות מטאל, במיוחד בלאק מטאל סקנדינביות, שמחזיקות באמונות שטניסטיות דתיות ונוקטות בפולחנים שטניסטים, חלקם פליליים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כת השטן בוויקישיתוף