שיחה:אימון אישי

קרדיטים לכותבי החלק של אימון אישי בערך אימון

פיצלתי את הערך כפי שהוא מתוך הערך אימון, שם היווה פרק נרחב מאז 14 ביוני 2008. התורמים לפרק בתקופה זו היו (לפי סדר תאריכי תרומתם) :
משתמש:Tlalim, משתמש:Segal, משתמש:85.250.86.71, משתמש:Yuvalim, משתמש:Itsikhbr, משתמש:93.173.146.184, משתמש:נרו יאיר, משתמש:89.139.194.142, וגם אנוכי טיפטיפה :-)
הערך עדיין דורש שכתוב, בהתאם לתבנית שהושמה עליו בזמנו - עדיין לא מספיק נייטרלי, אולי גם קצת פירוט יתר. אשמח לתיקונים, הרחבות ותוספות.
תודה, Ravit - שיחה 19:53, 15 במרץ 2009 (IST)

ההבדל בין אימון אישי לטיפול פסיכולוגי

הערך אומר כך: "האימון האישי שונה מטיפול פסיכולוגי ומייעוץ ארגוני בהיותו מיועד להוביל אל הגשמת מטרות מתוך היכולות הקיימות בידי המתאמן ולא נועד לשנות אותו, וכן בכך שאיננו מנסה להבין את עברו של המשתמש. הבדל נוסף, הוא היותו של האימון האישי כלי אשר שואף לתוצאות בזמן קצר יחסית (עד כחצי שנה)".

איני בטוח שהדברים מדויקים. איני איש מקצוע, אך למיטב הבנתי גם טיפול פסיכולוגי וייעוץ ארגוני מתיימרים להתבסס על היכולות הקיימות (שהרי מה שאינו קיים ולו באופן פוטנציאלי גם לא יהיה בעתיד). לא כל טיפול וייעוץ כנ"ל מנסים להבין את העבר, ופעמים רבות גם הם שואפים לתוצאות בפרק זמן של עד כחצי שנה. מאידך, גם אימון מיועד לשנות משהו, לפחות בהתנהגות, אחרת אין בו צורך. נרו יאיר • שיחה • ה' באלול ה'תש"ע • 17:10, 15 באוגוסט 2010 (IDT)

מסכימה שמשך הזמן לא בהכרח מבדיל בין אימון לטיפול רגשי, משום שיש גם טיפולים רגשיים ממוקדים וקצרי טווח. גם אימון וגם טיפול רגשי שואפים לשינוי ברמת התפקוד או איכות החיים של האדם. ההבדל הוא בדרך שבה מנסים ליצור את השינוי הזה. האימון האישי שואף ללמד את האדם לנצל בצורה טובה יותר את המשאבים והיכולות שעומדים לרשותו בלי לשנות את המשאבים והיכולות עצמם. טיפול רגשי מכוון לשיפור מודעות עצמית, הערכה עצמית, פיתוח של מיומנויות רגשיות וכו (תלוי בסוג ומטרות הטיפול כמובן). כלומר, טיפול רגשי מיועד לשפר את היכולת הרגשית, לא ללמד איך להסתדר יותר טוב עם היכולת הקיימת. יעוץ ארגוני בכלל מכוון לארגונים ולא אנשים פרטיים, ההבדל כאן נראה לי ברור ואני לא רואה צורך לציין את זה במפורש בגוף הערך Chenspec - שיחה 11:01, 21 בינואר 2019 (IST)

שינוי התווית בראש הערך משכתוב להשלמה

שלום, עדכנתי את הערך ועברתי על רוב הניסוחים. אני חושבת שהוא כבר לא זקוק לשכתוב, אבל עוד חסרים בו דברים חשובים ולכן כדאי להחליף את התווית להשלמה - מה דעתכם? Chenspec - שיחה 17:06, 26 במאי 2014 (IDT)

מד"ר ארנון לוי

לנרו יאיר שלום רב, ראיתי שמחקת את העריכה שביצעתי לערך אימון אישי בפרק אימון פסיכולוגי בטענה שאינו משתלב בטכסט הקיים. הטכסט הקיים מלא טעויות ולכן לא הצלחתי לשלב את הטכסט שכתבתי. אימון פסיכולוגי זה תחום שאני מכיר היטב וייסדתי אותו בארץ באונוברסיטת ת"א. עם זאת לא רציתי למחוק את הטכסט המקורי בלי לדבר עם כותב הערך לכן כתבתי קודם כל את הטכסט מתוך כוונה לדבר אתו ולציין את טעויותיו אך אתה הקדמת ומחקת את הטכסט שלי עוד באותו יום. כיון שאני עורך חדש בויקיפדיה אשמח להנחיותיך. בברכה ד"ר ארנון לוי

שלום רב. פעלת באופן שגוי, ערך אנציקלופדי אינו דף טיוטה שאפשר לשחק בו בכל מיני דרכים עד שתצליח ליצור קשר עם מישהו. מלבד זה, לאחר שהזדהית, אני חושש שתתקן את הערך לפי תפיסתך את התחום, ואם אני מבין נכון יש לך גישה חדשנית שאינה מוסכמת על כולם. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בשבט ה'תשע"ט • 09:52, 21 בינואר 2019 (IST)

למען הסר ספק - אימון אישי אמנם מתבסס על ידע פסיכולוגי, אבל הוא לא טיפול פסיכולוגי. לשימוש בכלים של טיפול פסיכולוגי חייבים הכשרה של פסיכולוג, אחרת עלולים לעשות נזק. Chenspec - שיחה 10:52, 21 בינואר 2019 (IST)

שלום רב, אני מסוגל להפריד בין התפיסה האישית שלי לבין הקונסנסוס הקיים בתחום האימון הפסיכולוגי. הקורס שאני מלמד מוכר ע"י האיגוד הבינ"ל לאימון פסיכולוגי. יש בציבור הרבה תפיסות שגויות לגבי אימון פסיכולוגי ולגבי ההבדל בין אימון וטיפול ואת זה בעיקר רציתי להדגיש (אני גם מאמן וגם פסיכולוג קליני). הויקיפדיה כאנציקלופדיה אמורה להדגיש ידע מושתת ראיות ותקף ולפזר תפיסות שגויות.

א. בסוף קטע שנכתב בדפי שיחה, נהוג "לחתום" באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני טילדה), שהופכים ל"חתימה" עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה: . הוספת החתימה נדרשת כדי שנבין בקלות מיהו הכותב של כל קטע בדף, ולכן חשוב להקפיד עליה. ב. בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם. ג. אני מציע שתבהיר מה מפריע לך בערך כפי שהיה עד עתה, וחן תחווה את דעתה. גם לה יש ידע בתחום. שוב אבקש שתוודא שאתה מתבסס על הקונצנזוס, לא על התפיסה המיוחדת שלך. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בשבט ה'תשע"ט • 15:29, 21 בינואר 2019 (IST)

אני אשמח להתכתב עם חן. זו היתה כוונתי מלכתחילה ולכן לא מחקתי את הטכסט המקורי רק לא ידעתי מי כתב את הערך. אשמח שנעשה את זה ברוח קונסטרוקטיבית וחיובית הרי הויקיפדיה אינה רכוש של אף אחד מאתנו ואני מקווה כולנו בעלי מוטיבציה להפיץ ידע לרווחת העולם ותו לא. אני עורך טירון בויקיפדיה ושמח ללמוד אך איני טירון בתחומי עיסוקי והתפיסה שלי התגבשה אחרי שנים רבות של נסיון קליני ואקדמי. אם כי נכון שיש בה חידושים היא אינה מנוגדת לתפיסות קיימות אך מרחיבה אותן והיא פורסמה בכתבי עת ובכנסים מדעיים שלחלקם הוזמנתי כמרצה מוזמן.

האם בתור התחלה תוכל להתייחס לבקשותיי לעיל בעניין הזחה וחתימה? נרו יאיר • שיחה • ט"ו בשבט ה'תשע"ט • 21:31, 21 בינואר 2019 (IST)

אעשה ברצון. תודה על ההדרכה. ברשותכם לא אתייחס לכל הערך אימון אישי למרות שיש לי מה לומר ביחס אליו ואתייחס רק לנושא אימון פסיכולוגי. אעתיק לכן את הפרק ואתייחס שורה שורה39arnold - שיחה 12:02, 22 בינואר 2019 (IST)

האימון האישי בפסיכולוגיה

1. אף על פי שהגישה האימונית ממוקדת בתוצאות ולא בניתוח נפשי ישנם מצבים בהם האימון האישי משתלב עם הפסיכולוגיה[1]. 2. האימון האישי דומה לפסיכולוגיה החיובית בגישתו הבסיסית, שכן מטרת הפסיכולוגיה החיובית היא לא לטפל באנשים, אלא טיפוח כישורים לצורך צמיחה אישית או קבוצתית[16]., וכך זה גם בקואוצ'ינג[2]. 3. כלי האמפתיה לעיל מבוסס על הדגש באמפתיה בכל טיפול פסיכולוגי. כלי ריסון הכעס לעיל, משלב 2 היבטים פסיכולוגיים: הוא משנה את שינוי תפיסת המציאות של המתאמנים, לעיתים קרובות במטרה להוביל לשינוי בהתנהגותם - ובכך ביצועו על (או מצד) המתאמן מהווה סוג של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. טיפול זה משמש בעיקר לעניינים הרלוונטיים לפסיכולוגיה הקלינית (דיכאון, חרדה וכו')[17], וזה נכון גם לגבי הדרך בה קואוצ'ינג משתמש בו. זאת דוגמה אחת לרלוונטיות של קואוצ'ינג לפסיכותרפיה[1], למרות שנהוג להשתמש באימון האישי עבור אוכלוסיות לא-קליניות. הוא נעשה דרך יצירת נרטיב מצד המאומן, בהתאם לשיטת הטיפול הנרטיבי[18] הוא נוקט בגישה של הביהביוריזם, שכן המטרה היא לחשוב על סיבת ההתנהגות של האדם שהמתאמן כועס עליו. לחלק מתוכניות ההתערבות וההערכה של האימון האישי יכול להיות יישום קליני אשר יסייע למטפלים לפתח את העיסוק שלהם[1].

1. הגישה האימונית והפסיכותרפיה שתיהן ממוקדות בתוצאות. מטרתן יצירת שינוי חיובי בפונה. הניתוח הנפשי הוא אחת הדרכים ליצירת שינוי דרך תובנות חדשות והיא קרויה הרמנוייטיקה. בפסיכותרפיה יש דרכים רבות ליצירת שינוי שחלק מהן לוקטו ע"י היוצרים הראשונים של האימון. למשל המודל של טיפול קצר מיעד,הגישה שהאג'נדה בידי המתאמן היא אחד היסודות של פסיכולוגיה הומניסטית שפותח בעיקר ע"י קרל רוג'רס. לא מדויק לומר שיש מצבים שבהם האימון משולב בפסיכולוגיה כי כל תורת האימון לקוחה בעיקר מפסיכולוגית הספורט (ומכאן השם קוצ'ר) והמהות העיקרית של האימון שהיא הגשמת החזון נגזרת מהרעיון של הגשמה עצמית ומימוש הפוטנציאל האישי שהיה הבסיס של הפסיכולוגיה ההומניסטית שהיתה נפוצה מאד בשנות ה60 של המאה הקודמת. גם טכניקות אימון רבות ניגזרות משיטות פסיכותרפיה שונות ובעיקר של טיפול משפחתי. לסיכום הפסיכולוגיה אינה עוד דרך שמצטלבת עם האימון אלא הבסיס לגישת האימון האישי (עם תוספות מפילוסופיה, תורת האירגון, לעיתים פרקטיקות של העידן החדש וכו') זה לגבי השורה הראשונה בפרק. המשך יבוא39arnold - שיחה 12:32, 22 בינואר 2019 (IST)

אם הכוונה שלך היא שהאימון לוקח חלק מהכלים והידע של הפסיכולוגיה, זה נכון. אבל רק כלים מסויימים ורק למטרות מסויימות שתואמות את ההכשרה של המאמנים. מאמן לא יכול לקחת כלים רגשיים שמחוץ למסגרת האימון והוא לא יכול לתת טיפול לבעיות רגשיות. כמו שאמרת הפסיכולוגיה היא לא התחום היחיד שהאימון מתבסס עליו. אני לא מבינה את הצורך להגיד בדיוק את מערכת היחסים בין האימון לטיפול רגשי מעבר לכך שאימון הוא לא טיפול רגשי. כל טיפול מיועד לשפר את רמת התפקוד ואיכות החיים של האדם. אבל כך עושים גם בריפוי בעיסוק, קלינאות תקשרות ועוד. כל אחד מהטיפולים העלו מיועד לתת מענה לבעיות שונות בדרכים שונות ובמקרים מורכבים צריך יותר מסוג טיפול אחד. מה שחשוב זה לדעת למה נועד כל טיפול ולמה זה יכול להתאים. יכול להיות שפספסתי משהו בהסבר שלך, אם כן אשמח שתבהיר Chenspec - שיחה 14:54, 22 בינואר 2019 (IST)

שלום חן, את צודקת אכן האימון לוקח כלים מפסיכולוגיה למטרות שאינן במרכז הפסיכולוגיה הקלינית אך שהיו במרכז הפסיכולוגיה ההומניסטית וחשוב לציין את זה. חשוב להדגיש שלאימון אין מטרות טיפוליות בניגוד לדוגמאות שנתת של סוגי טיפולים כמו קלינאות תקשורת וכו'. האימון מיועד לאוכלוסיות לא קליניות (כפי שציינת בערך) ו8למטרה לא קלינית של התפתחות עצמית. הרבה מאמנים נסחפים לטיפולי CBT (קוגניטיבי-התנהגותי) ללא הכשרה מתאימה וגורמים נזק. גם הטיפול הנארטיבי איננו אימון אם כי יש גישה של אימון נאראטיבי למטרה לא טיפולית אך מאמנים רבים מאבדים את הגבולות (שהם נכון גמישים וחדירים אך קיימים) ומנסים לטפל בשיטות האימוניות שלמדו. האימון הפסיכולוגי עוסק הרבה בשווה ובשונה, במימשק ובאינטראקציה בין אימון לטיפול. 39arnold - שיחה 15:54, 22 בינואר 2019 (IST)

אוקי - נראה ששנינו מסכימים על ההבדל בין אימון לטיפול רגשי על סוגיו השונים. למען הסר ספק - האם לתפיסתך האימון הפסיכולוגי הוא סוג של אימון, סוג של טיפול רגשי או משהו אחר ביניהם? Chenspec - שיחה 16:19, 22 בינואר 2019 (IST)

המטרה של אימון פסיכולוגי היא חד משמעית אימונית לאוכלוסיות לא קליניות. הביטוי טיפול רגשי מבלבל כי יש שיטות אלטרנטיביות שנקראות כך. פסיכותרפיה עוסקת ברגש בקוגניציה ובלא מודע. האימון הפסיכולוגי נוסד ע"י פסיכולוג פרןפ' טוני גרנט בכדי לבסס את האימון על מקורותיו הפסיכולוגיים ועל מימצאים מושתתי מחקר וראיות. אנא ראי את הנוסח שכתבתי ונמחק ע"י נירו יאיר שאינני בטוח שגיביתי אותו וראי אם את מסכימה עם עיקריו זה יחסוך לנו דיונים ארוכים. 39arnold - שיחה 16:46, 22 בינואר 2019 (IST)

אפשר לראות את ההיסטוריה של כל ערך בלשונית גרסאות קודמות. הטקסט שכתבת נמצא פה. אם אימון פסיכולוגי הוא לא טיפול רגשי, לא ברור לי מה ההבדל בינו לבין אימון רגיל, שגם הוא מבוסס על עקרונות פסיכולוגיים וגם עליו יש מחקרים Chenspec - שיחה 22:10, 22 בינואר 2019 (IST)

מה זה אוכלוסיות לא קליניות? למיטב הבנתי פסיכולוגים מייעצים לכל מי שמעוניין, הם לא בודקים אם הוא קליני. נרו יאיר • שיחה • ט"ז בשבט ה'תשע"ט • 22:40, 22 בינואר 2019 (IST)

חשבתי שהטכסט ללא נמחק לחלוטין אך לא הצלחתי לאתר אותו. נכון שגם בתחום האימון האישי יש מחקרים אך הוא אינו דיסציפלינה מדעית אלא תחום שמלקט מידע ממקורות שונים (ואינני ממעיט בכך מהערך של תחום זה כי זה נעשה פעמים רבות בהצלחה רבה ) אך אין לו מחויבות לעקרונות אקדמיים של מדעי החברה בעוד שהאימון הפסיכולוגי מתבסס על מתודולוגיה מחקרית של פסיכולוגיה. אני חושב שאם מאזכרים בויקיפדיה עברית את התחום מן הראוי להזכיר שהוא הוקם בישראל (על ידי בכל הצניעות המתבקשת אך זו עובדה) באוניברסיטת ת"א בין התוכניות הראשונות בעולם. הטכסט שכתבתי מאפיין בצורה ברורה ותמציתית את הנושא. אני מציע שאת חן תראי אם יש לך הסתייגויות מהטכסט ואם כן תעלי אותן ונראה אם נצליח להכין טכסט משותף. לחילופין אני מציע שאם לא נגיע להסכמה נביא את הטכסט לשיפוט של עורכים נוספים. מה דעתכם ? לשאלתך נרו יאיר הכוונה שהקהל שאמור לבוא לאימון אינו קהל בעל בעיות קליניות של פסיכוזות, חרדות קשות נטיות אובדניות וכו' שמטופל בין היתר עי פסיכולוגים קליניים אלא קהל מתפקד ומאוזן נפשית בצורה סבירה.39arnold - שיחה 09:40, 23 בינואר 2019 (IST)

זה צריך לעבוד להפך. מאחר שכבר יש טקסט בערך - אנא הסבר מה מפריע לך בו ולמה אתה רוצה לשנות אותו. חובת ההוכחה עליך. נכון שבעיות פסיכולוגיות קשות לא אמורות להיפתר בידי מאמנים; אבל פסיכולוגים מטפלים בכל מי שמעוניין, גם בלי בעיות פסיכולוגיות קשות מהסוג שמנית, ולכן חוזרת השאלה מה ההבדל בטיפול בקבוצה הזאת, הלא קלינית. נרו יאיר • שיחה • י"ז בשבט ה'תשע"ט • 12:52, 23 בינואר 2019 (IST)

עדיין לא ברור לי מה ההבדל בין אימון רגיל לפסיכולוגי ברמה האינציקלופדית - מדובר באותו סוג טיפול, שמבוסס על אותם עקרונות פסיכולוגיים, שמכוון לאותן אוכלוסיות ושיש לו אותן מטרות. מה תהליך ההכשרה - האם זה במסגרת תואר אקדמי מתקדם או רק לימודי תעודה? האם יש לזה הכרה ופיקוח ממשלתיים? האם יש גוף מחקרים גדול שמראה שלאימון מהסוג הזה יש יתרון או הבדל משמעותיים מהאימון הקיים? מהטקסט שהוסף לערך ומההסברים עד כה, אני לא מוצאת הבדל משמעתי. Chenspec - שיחה 14:50, 23 בינואר 2019 (IST)

אני חושב שהתכתבנו על זה וזה גם מופיע בטכסט שהצעתי. מה שלא מופיע אלה הם נושאים מורכבים שצריכים הרצאה נפרדת (למשל הכרה ממשלתית או לא, מטרות הטיפול לימודי תעודה או אקדמיים וכו' זה משתנה מארץ לארץ) אין לי בעיה להרים ידיים ולוותר על השינויים אך אני מרגיש שזה לא יהיה נכון מבחינת מטרות הויקיפדיה. אני מציע לצרף את גילגמש שהוא ויקיפד ותיק ומעוטר לדיון ואולי הוא יסייע לנו להתקדם 39arnold - שיחה 18:29, 23 בינואר 2019 (IST)

עם או בלי גילגמש - אם תרצה לקדם את הדיון לדעתי תצטרך לענות על השאלות. אין כאן קיצורי דרך. נרו יאיר • שיחה • י"ז בשבט ה'תשע"ט • 20:50, 23 בינואר 2019 (IST)

שלום נירו יאיר אין לי בעיה לענות על כל השאלוה וגם לתת הסברים מקיפים יותר אך בכדי ליצור אוירה של דיון פורה אשמח להשתתפות עורכים נוספים. סה"כ הדיון אינו מיועד להתנצחות אלא להעשיר את כולנו.39arnold - שיחה 17:37, 24 בינואר 2019 (IST)

אז אולי באמת תענה. אין צורך בהסברים מקיפים, תשובות ישירות ותמציתיות עדיפות. נרו יאיר • שיחה • י"ח בשבט ה'תשע"ט • 17:45, 24 בינואר 2019 (IST)

1. כפי שכבר כתבתי אימון פסיכולוגי אינו שונה מהותית מאימון אישי כיון שאימון אישי מתבסס במידה רבה על פסיכולוגיה (ויש הרבה טכניקות פסיכותרפיה בשימוש המאמנים אך אין הם מודעים למקורן הפסיכולוגי והן אומצו ע"י מקימי האימון האישי וכיון שאימון אינו תחום אקדמי אין בו מחויבות לציטוט מקורות) ההבדל העיקרי בין אימון אישי ופסיכולוגי הוא המאמץ להשתית את האימון הפסיכולוגי על מתודולוגיה של מדעי החברה והעמקה בשווה ובשונה בין אימון וטיפול (למשל יחסי מטפל מטופל בהשוואה ליחסי מאמן מתאמן , המערך האימוני לעומת המערך הטיפולי וכיו"ב)

2. בארץ אין פיקוח ממשלתי על התחום הוא פרוץ לחלוטין. את יכולה לעבור סדנת סוף שבוע באימון ולהציג את עצמך כמאמנת מוסמכת. 3. בארץ המל"ג לא אישר עדיין לימודים אקדמיים באימון פסיכולוגי אך בארצות אחרות אימון פסיכולוגי נלמד באוניברסיטה (בין היתר תוכנית לדוקטורט שאני מלמד בלמידה מרחוק בשיתוף עם אוניברסיטת מידלסקס בלונדון מובילה לדוקטורט של האוניברסיטה ויש תוכניות אקדמאיות בארצות שונות) 4. נכון שגם חלק ממסגרות האימון האישי חותרות לאקדמיזציה ויש לא מעט מאמנים טובים רציניים וחכמים ובעלי כוונות טובות אך להערכתי הרבה יוןתר קשה לזכות בהכרה באימון כי אימון פסיכולוגי מבוסס כבר על תחום אקדמי שמחויב לסטנדרטים אקדמאיים ואימון אישי הוא תחום שמבוסס על לקט מדיסציפלינות שונות ובעל גבולות לא ברורים. (ואיני מזלזל חלילה באימון האישי. יש הרבה מאמנים מאד רציניים והכוונות של כולם הן טובות אך אני מציג את המצב הקיים). מקווה שזה מבהיר קצת יותר את התמונה המורכבת.39arnold - שיחה 19:51, 24 בינואר 2019 (IST)

בוקר טוב, אז לאן מתקדמים מכאן ? 39arnold - שיחה 08:48, 25 בינואר 2019 (IST)

כמו שכתבת בעצמך "אימון פסיכולוגי אינו שונה מהותית מאימון אישי" + "בארץ אין פיקוח ממשלתי על התחום הוא פרוץ לחלוטין". ניכר שהאימון הפסיכולוגי עדיין לא עומד כתחום נפרד בפני עצמו, לכן אני חושבת שנכון להיום אין טעם לציין אותו בערך. עם זאת, בהחלט יכול להיות שכדאי לבדוק את הנושא שוב עוד כמה שנים במידה והתחום יתפתח ויוכל להצדיק את ההצגה שלו כמשהו נפרד מהאימון הרגיל. Chenspec - שיחה 09:08, 25 בינואר 2019 (IST)

חן כתבתי שהאימון האישי הוא ללא פיקוח ולא הפסיכולוגי. האימון הפסיכולוגי הוא בעל הסיכויים הרבים ביותר לקבל הכרה ובארצות אחדות הוא כבר מוכר. 39arnold - שיחה 09:23, 25 בינואר 2019 (IST)

ד"ר לוי, אני יודע שכתבתי לך למעלה בעניין הזחה, אבל כאשר הדיונים מתארכים מקובל להתחיל שוב מקצה השורה, כי כבר קשה לספור בכמה נקודתיים יש צורך. האם יש התייחסות לאמון פסיכולוגי בויקיפדיה האנגלית? נרו יאיר • שיחה • י"ט בשבט ה'תשע"ט • 10:12, 25 בינואר 2019 (IST)

חבל ולא מתאים לוותר על נושא האימון הפסיכולוגי בערך על אימון אישי. אני מציע חן שננסה לשלב את הטכסטים של שנינו בפרק הזה.39arnold - שיחה 09:55, 27 בינואר 2019 (IST)

כתבתי כבר את דעתי בנושא - אני לא חושבת שצריך להזכיר את האימון הפסיכולוגי בערך, כי נכון להיום אין הבדל משמעותי בינו לבין האימון הרגיל. כלומר, אין לו חשיבות אינציקלופדית כרגע וזה עלול לבלבל את הקוראים. אם הדברים ישתנו בהמשך הדרך, אשמח לעשות בדיקה מחודשת של המצב. Chenspec - שיחה 20:42, 27 בינואר 2019 (IST)

ד"ר לוי, זה מצער שצריך לחזור על כל שאלה יותר מפעם אחת. האם יש התייחסות לאמון פסיכולוגי בויקיפדיה האנגלית? נרו יאיר • שיחה • כ"א בשבט ה'תשע"ט • 21:02, 27 בינואר 2019 (IST)

שלום נרו יאיר, אין לי מידע עכ מעבר למידע שאתה יכול למצוא. בחיפוש שיטחי לא ראיתי עם זאת איני רואה סיבה שבויקיפדיה העברית הערך לא יהיה קיים. אם חן אינה מעוניינת לשלב את זה בערך שכתבה כנראה אצטרך לכתוב על זה ערך ניפרד. בברכה ארנון39arnold - שיחה 09:30, 28 בינואר 2019 (IST)

לא בדקתי בעצמי. אם אין שם מידע על אימון פסיכולוגי, ובפרט לאור דברי חן, יש צורך לבדוק את האפשרות שאין לתחום הזה הכרה ממשית וחשיבות אנציקלופדית. לכן, אם יתברר בסופו של דבר שהצטרכת לכתוב ערך כזה כדאי שתביא בחשבון אפשרות שיתקיים לגביו דיון חשיבות. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ט • 15:17, 28 בינואר 2019 (IST)

תודה על ההערה 39arnold - שיחה 14:31, 29 בינואר 2019 (IST)