שיחה:אברהם יצחק הכהן קוק/ארכיון 1

דף תעמולה

זה דף תעמולה. תעשו משהו לאזן את זה. הנה למשל משהו שצריך להוסיף....

כך אמר הרב אברהם יצחק הכהן קוק על ההבדל בין "נשמת היהודי לנשמת הגוי"

"ההבדל בין הנשמה הישראלית [היהודית], מאווייה הפנימיים, שאיפתה, תכונתה ועמדתה ובין נשמות הגויים כולם, לכל דרגותיהם, הוא יותר גדול ויותר עמוק מההבדל שבין נפש האדם ונפש הבהמה [!] שבין האחרונים רק הבדל כמותי נמצא, אבל בין הראשונים שורר הבדל עצמי איכותי" ("אורות", עמ' קנ"ו, פרק ה').

כך אמר הרב אברהם יצחק הכהן קוק על ההבדל בין האישה לגבר: "וכמה מידות עליונות וטובות, וכמה אושר ומרחב יש בחלק הטוב הזה של היות הנשמה נשמת איש פועל, יוצר, מחדש ומחייב פעלים והגיונים, שאיפות ומעשים, על פי עצמיותו הפנימית במערכי קדושתו - הנעלה מנפש האישה (לא נשמה) - הנחשבת כחומר לגבי הצורה - לעומת נשמת האיש הצורתית ורבה אי ההודאה המחויבת ליוצר הנשמה מכל איש ואיש, שלא עשני אישה" (עולת הראי"ה" ע"א)

אבי בליזובסקי

נו באמת, אתה לא מצפה שבערך אנציקלופדי תביא ציטוטים ארוכים מהגותו של האדם אלא רק סקירה מתומצת. ואם מביאים ציטוטים אז שהם לא יהיו מגמתיים ומקוטעים ממשנה פילוסופית שלמה ורחבת היקף. זה לא רציני ולא מקצועי, וזה נובע ממגמה אנטי דתית ברורה וידועה. לפחות היית טורח להוסיף גם ציטוטים מאזנים על אהבת האדם ואהבת האנושות. אבל הבעיה שהאופי היהודי הוא כזה פולמוסני, שעל כל דבר חייבים לריב ולהתווכח. בלי קשר לדתיות או לא, אני חושב שכל עם היה משתבח בהוגה דעות בעל שיעור קומה שכזה בסדר הגודל של הרמב"ם ואיינשטין. זה לא מחייב להיות דתי. מה שאתה מבקש לעשות, היה דומה שבערך של ניטשה היית מצטט את אימרתו ללכת עם שוט אל האשה או באיינשטין לספר על המריבות שהיו לו עם החותנת והבעיות שהיו לו עם אשתו הראשונה.

א. ברק

אני מסכים שהגישה של אבי בליזובסקי היא אנטי דתית, וציטוטיו מגמתיים. יחד עם זאת, בהנחה שהציטוטים אכן נלקחו מכתבי הראי"ה, הרי הם משקפים היבט משמעותי של תפיסת עולמו, ולכן יש להם מקום בערך העוסק בו. תוכל, כמובן, להוסיף ציטוטים רלבנטיים אחרים, שישלימו את התמונה. בערך [פרידריך ניטשה|ניטשה]] אין ספק שראוי לצטט "בלכתך אל האשה אל תשכח את השוט", זה ציטוט רלבנטי מאוד. המידע שאתה מספק על איינשטיין, לעומת זאת, הוא בלתי רלבנטי לחלוטין, ולכן אין טעם לכתוב אותו, גם אם הוא נכון. מידע צריך להיות נכון ורלבנטי, וזה מתקיים, כנראה, בציטוטים של אבי. דוד שי 21:28, 3 פבר' 2004 (UTC)

בכל תורה יש עיקרי המשנה ויש את הדברים הטפלים שלה. העיקר הוא לדעת לברור את העיקר מהטפל. ומה שעושה בליזובסקי לדעתי שהוא מביא את הדברים הטפלים וגם הלא חשובים,, שעליהם עוד אפשר להתווכח. בנוסף לכך, כאשר כותבים ערך אנציקלופדי על אדם כזה או אחר, לא נהוג להביא ציטוטים ארוכים מההגות שלו, ואין טעם לדבר. אם מישהו חושב שהוא התייחס לבני האדם ולנשים באופן מפלה אז אפשר לכתוב זאת בתמצית, אבל להתחיל לצטט באופן ארוך ואם צריך להתפלמס על כך, לא יהיה לדבר סוף, ובסוף במקום ערך תמציתי על האדם יהיו אלף ציטוטים מההגות שלו לכאן לכאן.

א. ברק

מדוע לטשטש את העובדה כי לא מדובר באחד הגדולים שהיו לנו אלא בגזען, פשוטו כמשמעו. מדוע בכלל צריך ערכים המהללים ומשבחים אנשים מפוקפקים? בוודאי שצריך להוסיף לניטשה את המשפט המגעיל שלו על נשים, וכך גם את המשפטים הגזעניים של קוק, אבל לא צריך להחביא את זה תחת משפטים מעורפלים. מה קרה, מדוע נמחקה המילה גזענות מההקשר הזה של היחס שלו לגויים?

אבי בליזובסקי Avibliz 08:44, 9 פבר' 2004 (UTC)~

אגב, דעותי נגד הדת נובעות מדעותי בעד המדע. אי אפשר ליהות בעד שניהם. הטענה כאילו ישנם כמה גופי ידע והמדע הוא רק אחד מהם היא שטות מוחלטת. לכן אני לא סבור שיש כלל צורך לאזן את האמת עם שקרים.

סניף של הידען?

אבי אתה פשוט נודניק. אולי תגדיל את הפונט של ההערה שלך ותצבע אותה באדום? ההתעקשות שלך לעשות את האנציקלופדיה סניף של הידען הופכת להיות פתטית. כפי שהעיר לך דוד זה שהרב קוק טעה ונפלט לו דבר כזה לא הופך אותו להיות גזען, במיוחד אם אתה מודע לתהליך הפרסום של הכתבים שלו. הוא הרי כתב שמונה פנקסים גדולים של כתבים בשטף ובזרימת רעיונות, ונעשו להם שני עריכות האחת של הרצ"י באורות והשניה של הרב דוד הכהן באורות הקודש. ואכן דוד הכהן חשב לעומת הרצ"י שתוכן זה איננו מהותי להגותו ולא אזכר אותה. דבר נוסף הוא שהוא בניגוד לפרציקי וטומי לפיד הרב קוק הטיף בכתביו הרבה מאוד לאהבת כל אדם באשר הוא ולאהבת כל האנושות, ויש עשרות ציטוטים שאפשר להביא בנושא. אבל כאשר נעולים באופן מגמתי הציטוטים הללו פשוט נעלמים. ובכלל גזען הוא אדם שסובר שתכונותיו של אדם קשורות באופן מכריע עם גזעו, אבל היהדות שדגל בה הרב קוק, מאפשרת לכל אדם ולכל קבוצה להתגייר ולהפוך להיות יהודיים, אז האם זו גזענות במובן הרגיל שלה? ואם הוא כזה אז היהדות היא דת גזענית בגלל שהתנ"ך המדרשים התלמוד והוגי דעות רבים אמרו דברים דומים. --Effib 12:11, 15 פבר' 2004 (UTC)

הלוואי שויקיפדיה תהיה סניף של הידען. יש פה כל כך הרבה בורים שמנסים לעוות את הידע, עד כדי כך שערכים רבים הם פשוט מוטים לפי אמונה כזו או אחרת, ואגב לא רק כאן אתמול תיקנתי בויקי האנגלית, בערך פלישתים פעמיים את השם פלשתינה לארץ כנען, הרי פלשתינה נקראה כך הרבה אחרי שכבר לא היה פלישתי אחד......

אבי Avibliz 12:30, 15 פבר' 2004 (UTC)

דת ומדע

אגב, אני וגם אנשי מדע רבים לא יקבלו את הטענה שלך, שאי אפשר להיות בעד המדע ובעד הדת גם יחד. למשל ישעיהו ליבוביץ שהיה איש מדע רציני ביותר, ובעל פרופיסורה בכמה תחומים של המדע. אני חושב שהטענה הזו היא יותר ענין של אמונה מאשר של דעת. אני למשל אוהב ומעריך מדעים במידה רבה ביותר, וכל דבר שהמדע יוכיח לי, אקבל אותו במלואו בלי להתווכח על כך ובלי כל פקפוק, ואחר כך אלך לברר אם אמונתי מסתדרת אם כך, ואם לא היא פשוט תדחה. אם יבוא מישהו ויוכיח לי שלא היתה יציאת מצרים באופן מדעי ובדוק, אז אני אומר כנראה שלא היתה יציאת מצרים וזהו. לגבי האבות למשל אתה מביא דעת מיעוט של כמה ארכיאולוגים, שאמרו שהם לא מצאו ראיה לאבות. האם זוהי הוכחה מדעית לאי קיומם של האבות? אולי תביא לי גם ראיה לאי מציאות אלהים מכך שמדענים הסתכלו בטלסקופ ולא ראו שם את אלוהים?

--Effib 12:50, 15 פבר' 2004 (UTC)

אינני מבין מה בליזובסקי רוצה

הרב קוק לא היה גזען פרטי - היהדות עקרונית גורסת כי ליהודים יש סגולה שאין לעמים אחרים "והייתם לי סגולה מכל העמים" - ידוע ריה"ל בגישתו זו של המין החמישי בבריאה אלא שכמובן שכל זה מדבר על הבדלים רוחניים וכלל לא מדבר על גזענות ברמה שעליה מדבר בליזובסקי.

וכן לגבי ההצהרה על האשה - הנה המציאות מראה שהנשים יותר נפעלות מפועלות ואין כאן לא עיוות ולא בטיח ואם כך הם הדברים היום כל שכן בעבר שדבר זה היה מצוי הרבה יותר. ככלל יש יתרון לגבר על האשה בתחומים מסוימים ובתחומים אחרים האשה עולה על הגבר. וכדאי היה לו לבליזובסקי לעיין בפירושו של הרב קוק בעצמו לברכה "שעשני כרצונו" בו מדגיש הרב קוק שהאשה קרובה יותר לעולם הרוחני מאשר הגבר, דבר הנראה בבירור במציאות (והנה אפילו קארל סאגן זצ"ל בספרו "עולם רדוף שדים" מסכים שבמציאות האשה קרובה יותר אל המיסטיקה מאשר האיש). והדבר פשוט ברור צהיר בהיר ונהיר.

ועוד איני מבין

הרי ציטוטו הנפלא של בליזובסקי לגבי ההבדל בין נשמת הגוי לזו של היהודי עוסקת בתחומים בהם הוא כלל אינו מאמין - הרי אמונתך בליזובסקי יקר היא שאין הבדל מהותי בין הבהמה לאדם אלא במנת המשכל שלו - אינך מאמין בנפש/רוח/נשמה/חיה/יחידה או כל מילה אחרת שתרצה לקרוא לזה הקיימת באדם ולכן אין שום סיבה לקרוא לרב קוק גזען במונחיך. הוא לא טען שהיהודים טובים יותר בספורט(מה שאינני יודע אם להחשיב גזעי שהרי באי ארץ כוש ידועים בכושרם הרב יותר) וכן לא טען(למרות שהמציאות הראתה כך) לחוכמתם הרבה יותר. לא טען לסוג דם טוב יותר ולא לשום כלום פיזי אלא רק טען לחושים רוחניים גבוהיים יותר - ואתה בליזובסקי מה לך אצל רוחניות כלך לך אצל אטומים ומולקולות.

משנת הרב קוק

אבי בליזובסקי. כמענה לדבריך. הדיאלקטיקה במשנת הרב קוק גדולה מאוד. הדבר מתעצם בכך שכמעט כל כתביו הינם ליקוטים מפסקאות עצמאיות ולא חלק ממהלך שלם. לצערנו הרב, הרב קוק לא ערך את דבריו בצורה מסודרת לכן קשה להבין את דבריו, וצריך להתבונן על סמך כמות גדולה של מקורות. מעבר לכך הרב קוק כהוגה דתי מרבה לצטט את קודמיו ולהשתמש בביטוים שלהם מתוך נקודת הנחה שהקורא מכיר את המקור ואת הקשרם. החומר והצורה הינם מושגי יסוד בפילוספיה של ימי הבינים. ולכן אמירה שהגבר הוא חומר והאישה צורה אינה באה להשפיל את האישה לומר תראו היא חומרית בהמית, אלא מבטא יחס של נפעל על ידי הזכר. הוגה געות דתי מקורי לא רק מייצר אמירות חדשות אלא נותן פרשנות חשדה ומשמעות שונה למקורות. והדוגמא שהבאת מתאור היחס בין הגבר לאישה, הוא השלכה של המונחים הקבלים של אור וכלי, על גבי חומר וצורה וזכר ונקבה.

בלי קשר לאמור לעיל ולמשנתו של הרב קוק. יש לי תחושה שמפריע לך הרעיון היהודי שטוען שיש הבדל בין יהודים לגוים ולא משנה באיזה ערך הדבר היה נאמר הדבר היה צורם לך תקן אותי אם אני טועה. maruvkay

ציטוטים ממשנתו

אולי כדאי לסכם את משנתו בפסקה תמציתית, ולהעביר את הציטוטים עצמם לויקיציטוט? הציטוטים התחילו מכיוון שהושם כאן ציטוט מגמתי, שניסה להראות אותו באור שלילי, ועכשו אחרי שהכל נרגע, יתכן שיש מקום להעבירם? --אפי ב. 20:08, 15 ינו' 2005 (UTC)

אני בעד. אבל צריך לשים את האייקון, כמו שעושים בויקי האנגלית ולא סתם ללת לינק שאף אחד לא רואה. אנחנו צריכים לעזור לפרויקטים הנוספים של הויקי העברית להתרומם. גילגמש 20:09, 15 ינו' 2005 (UTC)

עניני אתחלתא דגאולתא

הפסקה הבאה:

"אחד המתנגדים החריפים להגדרתה של מדינת ישראל ע"י הרב קוק כ'אתחלתא דגאולה' היה מנחם מנדל שניאורסון (הרבי מלובביץ'). פרופ' ישראל אלדד כתב במאמר בידיעות אחרונות כי בשיחה שהייתה לו עם הרבי מלובביץ' בביתו שבברוקלין, הוא אמר לו כי הרב קוק טעה בכל הגישה והיחס לציונות, ושלל מכל וכל את רעיון ראיית המדינה כאתחלתא דגאולה."

קודם כל ישנו עיוות, כי לא ברור שהיה מתנגד חריף או מתנגד מתון להגדרתה של מדינת ישראל כאחלתא דגאולה, מה שברור שהיה תומך נלהב במדינת ישראל ובכל פסקיו היה נגד החזרת שטחים אפילו בחצי מילימטר, ומכמה בחינות היה יותר ציוני מחרדי בני ברק וירושלים.

אכן הרבי מלובביץ' מתנגד נחרצות למסירת שטחים, אבל ביחד עם זה מתנגד נחרצות לרעיון אתחלתא דגאולה. את בעיית השטחים הוא מנמק בבעיית פיקוח נפש בהלכה או"ח סימן שכ"ט, ולא מבעיית יישוב ארץ ישראל.

ועוד, מקומה בערך אתחלתא דגאולתא ולא בפסקה "מתנגדים ומצדדים" (ברב קוק), כי אף הרבי מלובביץ' התנגד להגדרה של מדינת ישראל כ'אתחלתא דגאולה', לא התנגד לאישיותו של הרב קוק, ואין בינו לבין אישיותו של הרב קוק דבר וחצי דבר.--אפי ב. 15:51, 4 מאי 2005 (UTC)

יש את זה שם. כבר קיצצתי את הפסקה שהייתה הרבה יותר ארוכה והעברתי אותה לתומכים ומתנגדים (מישהו כנראה החזיר אותה בטעות), הרעיון הוא שהרבי מילובביץ' התנגד לרב קוק בנושא. טרול רפאים 15:53, 4 מאי 2005 (UTC)

מגד ירחים

מישהו מכיר את זה? זה אמור להיות ספר של הרב... אך לא מוזכר במאמר. תודה Avichai 22:49, 20 אוקטובר 2005 (UTC)

זה לא ספר של הרב. מדובר בקובץ קטעים קצרים מאוד שכתב הרב על החודשים, בד"כ 2 קטעים לכל חודש. הרב עוזי קלכהיים כתב ספר באר מגד ירחים ובו הוא מפרש את הקטעים. אריה א 00:07, 21 אוקטובר 2005 (UTC)

NPOV

הערך רחוק מלהיות נייטרלי, גם דרך הצגת המתנגדים אליו מוצגת דרך השקפה ציונות דתית. כרם יהושע 12:13, 13 נובמבר 2005 (UTC)

לא די בכך כדי לשים תבנית:למתן. עליך לתת את הסתייגויותיך בצורה מפורטת, להציע דרך תיקון, ורק אם לא תגיע לעמק השווה עם מישהו שינסה להתייחס להשגותיך, רק אז יהיה מקום להחליט על תבנית למתן. דוד שי 22:05, 13 נובמבר 2005 (UTC)

גם הניסיון של כרם יהושע להכפיש את הרב קוק תחת כל עץ רענן שוב ושוב בערכים אורות (ספר), יואל טייטלבוים, והרב קוק עצמו, בציטוטי האדמו"ר מסטמר לא היה בדיוק מעשה נייטרלי. כי בשלושת הערכים הוא פשוט שיכפל ומיחזר את ההשמצות של האדמו"ר מסטמר באריכות פעם אחר פעם, ללא יותר מדי תחכום, ואף אחד לא אמר לו סטופ. ופתאום לא נחה דעתו, הערך לא נייטרלי, נראה איך הוא יגיב אם מישהו יצטט דברים דומים לציטוטיו, על החזון איש, הסטייפלר או האדמו"ר מסטמר עצמו. --הכהן הקטן 22:37, 13 נובמבר 2005 (UTC)

תסתכל שוב על הערכים האלה בהיסטוריית השינויים מי הוסיף את דברי האדמו"ר מסאטמר בשלושת המקומות לפני שאתה סתם מאשים. כרם יהושע 17:02, 14 נובמבר 2005 (UTC)

בסדר דוד שי, אני בספק גדול אם יש כאן כותב אחד (חוץ ממני) שלמד על הרב קוק שנמצא בדעה אחרת לגביו מהרשום כאן. אחרי הסיפור עם אורות (ספר) ועד כמה שראיתי שכתיבה נייטרלית היא אידיאל רק כשלא קשור לרב שאתה חסיד שלו או של מערכת האמונות האישית של כל אחד וכל הדיבורים היפים האלו על סובלנות כלפי דעות אחרות נכונה רק כשזה נגד הדעה האישית שלך אני לא מתכוון להתווכח על הערך. אם אתה אפילו בספק שערך שמציג את הרב קוק כגדול בכל תחום עוד בפתיחה ואחר כך משום מה רוב הציונים על היחס כלפיו הם של חסידיו (לבד מהאדמו"ר מסטאמר) וגם דעות מתנגדיו מוצגות דרך ספרי חסידי הרב ערך כזה הוא לא NPOV. כשזה נוגע לחסידים הם הופכים להיות פאנטים וברגע שאני מתעסק עם פאנטים אני נוטש (כמו הפעמיים הקודמות) אם היה מדובר בדיון אמיתי אין בעיה אבל אין סיכוי שהוא יהיה כזה כרם יהושע 17:13, 14 נובמבר 2005 (UTC)

תשובה לכרם יהושע, גם אני כחרדי חשבתי שרוב הרבנים לא גרסו אותו, מבדיקה מעמיקה יותר גיליתי שרוב רובם של הרבנים בתקופתו העריכו אותו בצורה לא רגילה, מה שכן חסר אולי בערך הוא ציון העובדה שכיום בציבור החרדי הוא מוחרם לגמרי, עד אשר שישנם של יודעים להבדיל בינו לבין כל מנהיג ציוני-חילוני אחר, נפלא ממני איך הצליחו הקיצונים להכפיש את שמו בקרב הציבור הכללי בצורה כזו דמגוג צחור 17:17, 14 נובמבר 2005 (UTC)

לדמגוג צחור:אני לא יודע לגבי הבדיקה שלך, הבדיקה שלי בנושא ערכה קרוב לשבע שנים ואני עדיין לומד את הנושא, אין לי מטרה "להכפיש" את הרב קוק. אני בהחלט מבדיל בינו לבין מנהיגים חילוניים. בעיני הוא תלמיד חכם גדול והיחס כלפיו לפי ההלכה יותר מורכב ממה שמוצג כאן

ול"הכהן הקטן" תסתכל בשיחת משתמש:דוד שי/ארכיון22 #אורות - עצה וסביר להניח שאתה רוצה שיתייחסו אליך על פי מה שקורה בזמן שאתה חדש ומאמין באמת שמדובר במקום אובייקטיבי. כרם יהושע 17:24, 14 נובמבר 2005 (UTC)

אינני יודע האם בערך מתקיים הכלל "האהבה מקלקלת את השורה", אבל ברור לי מהדברים כאן שאצל רבים מתקיים ביחס אליו "השנאה מקלקלת את השורה". אינני מכיר את הרב קוק במידה שאוכל לבדוק האם הערך נייטרלי, אבל ברור שללא טענות נקודתיות, כלומר ציטוט משפט מהערך והסבר מה רע בו, אי אפשר להתקדם. דוד שי 18:04, 14 נובמבר 2005 (UTC)

מבקש התנצלות וסליחה מכרם יהושע. משום מה חשבתי שהוא שיכפל את הדברים של הרב מסטמר בערכים שציינתי לעיל. ורק עכשו נוכחתי לדעת כי ידו של דוד שי הייתה בדבר. מיהרתי לשפוט מבלי לבדוק, ואני מצטער על כך. --הכהן הקטן 22:00, 15 נובמבר 2005 (UTC)

להכהן הקטן, קיבלתי את התנצלותך.

לדוד שי, בעקרון אפשר ליצור דיון על רוב הערך. אני באופן אישי די מואס בויכוחים שאני לא מודע מראש למי יכול להכנס לויכוח. ואני לא חושב שכאן המקום לדון בנושא זה מה גם שהדבר גורר דברים אסורים בהלכה שאני לא רוצה להכנס אליהם ולא בטוח שכל מי שישתתף בדיון הזה (במידה ויתקיים) יודע את ההלכה בנושא לכן אני לא מעוניין להכנס לזה ולא אפרט יותר כרם יהושע 23:11, 15 נובמבר 2005 (UTC)

הוספתי קישור

לפורום בהיידפארק שם סורקו כמה מכתבים חריפים מרבני הונגריה נגד הרב קוק נגד משנתו, כגון שהאדמו"ר רי"ד מבעלזא אמר עליו שהוא רשע גמור, והגאון מרוגוצ'וב כתב שהוא בור שוטה ואסור להתכוח עמו, וכדומה לזה.

האדמו"ר מסאטמאר זצ"ל לא היה היחיד בעמדה שנקט כלפיו, להיפך, הרבה רבנים אחרים, הנחשבים לפחות קיצוניים ממנו, קיללו אותו ממש, ואמנם מפי האדמו"ר לא יצאה קללה בחייו נגד הרב קוק, ולא נגד שום אדם בעולם, זולת מה שכתב בתשובה שצוטטה בפנים, ואת זה לא יכול אף אחד להכחיש.

אם האדמו"ר מסאטמר היה "שנוי במחלוקת" - לשון ההערה בשיחה שבערכו, הרי הדברים כחם יפה אלף פעם אצל הרב קוק, שהיו רבנים שכתבו עליו מצד אחד ימ"ש, ואילו אחרים העריצו אותו מאוד. לגבי האדמו"ר מסאטמאר לא מצינו דבר כזה.

בקישור שהבאת מובאים ציטוטים של רבנים שלא שמעתי עליהם מעודי עם יוצא דופן אחד, החפץ חיים, שהופתעתי למצא את שמו בין המתנגדים לרב קוק, שהרי ידוע ומפורסם שהיה מהמעריצים הגדולים שלו ואפילו התגורר בבית אביו של הרב קוק בצעירותו ולא הסכים להשתתף בכנסיה הגדולה של אגודת ישראל לאחר שדיברו שם בגנותו של הרב ולא עזרו כל השיכנועים כדי להחזירו לשם ושהתבטא מספר פעמים על גדלותו של הרב וכו' וכו' וכו'. אבל לאחר עיון קצר ראיתי שאין שום קשר בין המכתב המובא שם לרב קוק (שהתיחסותו לאוניברסיטה העברית כתוב בפירוש בסיפרו מאמרי הראי"ה) ומדובר בסך הכל בדמגוגיה וציפייה שאנשים יראו את שם החפץ חיים וההקשר ומיד יעלו במוחם מחשבות זדוניות. לא נותר אלא לבכות על האירוניה שבשימוש בשמו של החפץ חיים שניקרא כך על שם סיפרו על הלכות לשון הרע, רכילות והוצאת שם רע.--Berger 22:23, 3 אפריל 2006 (UTC)