עוזי קלכהיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עוזי קלכהיים
הרב עוזי קלכהיים (משמאל)
הרב עוזי קלכהיים (משמאל)
הרב עוזי קלכהיים (משמאל)
לידה 17 בפברואר 1935
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 באפריל 1994 (בגיל 59) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות סנהדריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת מרכז הרב עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 20 באפריל 1994 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים ר"מ במדרשית נעם, ישיבת כרם ביבנה וישיבת מרכז הרב. לימד גם במכללה ירושלים ומכון הרי פישל
רבותיו הרצי"ה קוק, הרב יעקב כלאב, הרב אלימלך בר שאול
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב עוזי קלכהיים (17 בפברואר 1935, י"ד באדר א' ה'תרצ"ה - 20 באפריל 1994, ט' באייר ה'תשנ"ד) היה ר"מ אמונה בישיבת מרכז הרב, בישיבת כרם ביבנה ובמוסדות תורניים נוספים, ומחבר ספרים במחשבת ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בחיפה לעדה לבית בקרמן ולמשה, שעלו ארצה והקימו בחיפה מסעדה כשרה עבור פועלי העיר. האב היה פעיל בתנועת הפועל המזרחי ונסע מטעמה לארצות הברית לגייס כספים בשנת תרצ"ט. בהיעדר האב, ובעקבות התפרעויות ערבים המשפחה עברה מחיפה לתל אביב. בסוף אותה שנה פרצה מלחמת העולם השנייה ובעטיה נאלץ האב משה לשהות בארצות הברית עד לסוף המלחמה. בעקבות הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב עברו לירושלים.

למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, בבית ספר לנערים המזרחי (לימים תיכון הימלפרב) ובישיבת קלצק (ישיבת הדרום), שם הושפע מהרב אלימלך בר שאול. בתום חורף תשי"ד (1954), בעידודו של הרב בר-שאול עבר ללמוד בישיבת מרכז הרב בירושלים. לדברי חברו, הרב יעקב פילבר, הרב קלכהיים היה "מראשוני בני עקיבא שהתוודעו לרבינו הרב צבי יהודה, ובמהלך זה סלל לרבים מילדי הארץ את הדרך ל'מרכז הרב' והם שהחזירו עטרה ליושנה וקוממו מחדש את ישיבת 'מרכז הרב' והפכו אותה לאחד ממרכזי התורה החשובים ביותר בעם היהודי"[1]. הוסמך לרבנות על ידי הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב יצחק אריאלי, הרב אברהם אלקנה שפירא והרב יוסף שלום אלישיב.

בהמשך למד במכון "הרי פישל" בירושלים (היום חלק ממכון אריאל) וקיבל סמיכה לרבנות מהרב שלמה זלמן אוירבך. בשנת 1970 עברה המשפחה ליישוב אבן שמואל שבדרום, שם שימש כראש כולל ורב היישוב[2], וכן עסק בהקמת האולפנה במקום[3]. לאחר שנים חזר לירושלים, השתקע בגבעת שאול ושימש כרב בית כנסת בשכונה עד יום מותו.

הרב קלכהיים עסק בחינוך והוראה במשך יותר משלושים שנה. הוא לימד במדרשית נעם בפרדס חנה, בישיבת כרם ביבנה, בישיבת מרכז הרב, במכללה ירושלים, במדרשת נשמת ובמכון "הרי פישל". נמנה עם מייסדי מכללת אורות ישראל ובין מקימי מכון ארץ חמדה. בארבע שנות חייו האחרונות עסק בחיזוק הקשר עם קהילות יהודיות במזרח אירופה מטעם משרד הדתות, ובפרט יהדות צ'כיה[4].

בשנת תשכ"א (1961) נישא לדבורה בת אברהם טרגר (נפטרה בתשפ"ג, 2023)[5]. לבני הזוג נולדו חמישה ילדים, שלוש בנות ושני בנים. בנו הרב מנחם קלכהיים שימש כסגן הרב הראשי לצ'כיה. בנו הרב עמיהוד קלכהיים שימש כראש הישיבה התיכונית ברמת גן ובכפר הרא"ה.

בשנת 1996 יצא לזכרו הספר "ישועות עוזו: בענייני גאולה ומשיח - ספר זיכרון לרב עוזי קלכהיים זצ"ל"[6]. עיריית ירושלים קראה על שמו רחוב בשכונת רמת שלמה.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אדרת אמונה, ירושלים תשל"ו
  • שירת אומה לארצה, ירושלים תשמ"ז
  • באר מגד ירחים, ירושלים תשנ"ה
  • ארץ מול שמים: מדרשי גשם ארץ ישראליים, ירושלים תשסד (מבוסס על שיחות ששודרו בערוץ שבע בשנים תשנ"ב-תשנ"ג)

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב יעקב פילבר, "איש אשר רוח בו (לדמותו של הרב עוזי קלכהיים ז"ל - שלושים לפטירתו)", בתוך: איתמר ורהפטיג (עורך), ישועות עוזו: בענייני גאולה ומשיח - ספר זיכרון לקב עוזי קלכהיים זצ"ל, ירושלים: אריאל - מפעלי תורה יהדות וחברה בישראל, תשנ"ו, עמ' 32
  2. ^ אנשים ומוסדות, דבר, 8 באוקטובר 1970
  3. ^ הרב הראשי לישראל שלמה גורן - כללי - מכתבים נכנסים - כרך ב', באתר ארכיון המדינה, עמ' 166
  4. ^ לימים התמנה בנו הרב מנחם קלכהיים כסגן הרב הראשי לצ'כיה.
  5. ^ אישים ומוסדות, הצופה, 8 ביוני 1961, עמ' 4
  6. ^ איתמר ורהפטיג (עורך), ישועות עוזו: בענייני גאולה ומשיח - ספר זיכרון לרב עוזי קלכהיים זצ"ל, ירושלים: אריאל - מפעלי תורה יהדות וחברה בישראל, תשנ"ו