שיחה:ברירה (הלכה)

תודה למשתמש:Yair על ניסוח ההשערה: אין על מקרים בהם מבחינת החוק הישראלי פעולת אדם תיחשב לו למפרע. כאמור בדף הערך דרוש מקור. ‏Daniel Ventura‏ 10:43, 27 בדצמבר 2007 (IST)תגובה

מחפש אִמוּ‏ת או מקור[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 16 שנים3 תגובות2 אנשים בשיחה

פיסקה זו הוצגה בדף הכה את המומחה : בערך זה מוצגת התפיסה ההלכתית בנושא הנ"ל. בפרק האחרון של הערך כתבתי את הפיסקה הבאה: לפי החוק בישראל, אשר יסודותיו בתחיקה עות'מאני והמנדטורי אין מקרים בהם מבחינת החוק פעולת אדם תיחשב לו למפרע - דרוש "מקור". אני מחפש אימות או מקור.
לשם המחשה, אציג את הבעיה (אני מקוה כי בצורה נכונה). שותפים קנו כרטיס "פייס" וזכו בהגרלה. אחד מהם פדה את הזכייה במזומן. בדרכן הוא עצר וקנה אוטו, מתוך החלק שיהיה שייך לו למפרע.. בהמשך הדרך, באוטו, ( ולא בדרך הקצרה ביותר לשותפיו על מנת להתחלק עימם בזכיה) שאר המזומנים אבדו או נשדדו. האם עליו לשתף את חבריו בסכום שהוציא על קנית האוטו. יתר על כן, אולי גם הם יוכלו לתבוע ממנו את חלקם בזכיה שכן אם לא היה לוקח מראש , את חלקו שיגיע לו למפרע, המזומנים לא היו אובדים. תגובות בדף השיחה של הערך. ‏Daniel Ventura‏ 14:07, 27 בדצמבר 2007 (IST)תגובה

אני לא נכנס לגופו של עניין, אבל שים לב שאפילו אם הזוכה האומלל יהיה חייב לשלם לחבריו, זה רק בגלל רשלנותו ולא בגלל שמחשיבים פעולה כאילו היא חלה למפרע... יאיר • שיחה 02:44, 28 בדצמבר 2007 (IST)תגובה

אני מחפש תשובה לגופו של ענין. לא הבנתי במה התרשל - נניח ששדדו אותו, אחרי שהוציא חלק מהזכיה, על חשבון חלקו, בדרך חזרה. מה אז ? נסה למצוא תשובה מוסמכת אצל משפטנים ‏Daniel Ventura‏ 05:17, 28 בדצמבר 2007 (IST)תגובה

הדיון[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 16 שנים6 תגובות3 אנשים בשיחה

אבקש לבדוק האם הדיון ברור, אם החלוקה לפיסקאות עוזרת בהבנה ואם הכותרות אכן משקפות את התוכן.שבת שלום ‏Daniel Ventura‏ 07:11, 28 בדצמבר 2007 (IST)תגובה

התשובה חיובית לשלושת השאלות, ובכל זאת דוד שי סבור שההצגה בעייתית מאוד: אין צורך להעתיק את כל לשון הגמרא אל תוך ערך אנציקלופדי. צריך לתמצת אותו בצורה משמעותית וגם לעבד אותו ללשון המדוברת. יאיר • שיחה 00:27, 13 באפריל 2008 (IDT)תגובה

בחפץ לב. הנושא אינו קל. בהצלחה. לדעתי: " לעבד אותו ללשון המדוברת" - חיובי, "צריך לתמצת אותו " - כמה שפחות. הסיבה היא שהקוראים לא פונים היום למקורות ולכן אני בעד להעתיק את כל לשון הגמרא אל תוך ערך אנציקלופדי - אבל אתה חופשי לעשות כרצונך. בהצלחה. שבוע טוב. ‏Daniel Ventura‏ 00:35, 13 באפריל 2008 (IDT)תגובה

אני אשכתב, אבל אבקש מדוד שי להגיב כאן. לכל היותר- תמיד אפשר לשחזר... כך או כך- ברצוני לציין שאני מעריך את ההשקעה שלך. יאיר • שיחה 00:38, 13 באפריל 2008 (IDT)תגובה

אני בהחלט תומך בציטוט קטע קצר (פסקה אחת) מהתלמוד בתוך ערך רחב היקף העוסק בפסקה זו או שהפסקה רלבנטית אליו. אני שולל מכל וכל כתיבת ערך שהסעיף המרכזי שלו הוא דף גמרא כלשונו. בנוסף לכך, העתקה מסיבית של תרגום לעברית מתלמוד שטיינזלץ, כפי שנעשה כאן (אמנם תוך מתן קרדיט), היא הפרה של זכויות יוצרים. דוד שי - שיחה 08:08, 13 באפריל 2008 (IDT)תגובה

טוב, הפיסקה ההיא ירדה אל מתחת לפסקת הדוגמאות- כדי לתת לקוראים להבין על מה מדובר לפני קריאת הדיון, וגם עברה שכתוב אכזרי שהותיר אך ורק את הפרטים הממש רלוונטיים לנושא הערך. למי שרוצה, הטקסט המלא קיים עד הגירסה הזו. יאיר • שיחה 00:56, 14 באפריל 2008 (IDT)תגובה

לא הבנתי[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 16 שנים2 תגובות2 אנשים בשיחה

האם יש מישהו שחולק על אוצר ישראל בהגדרת המושג? אם כן - למה הוא לא מופיע? ואם לא - מה הוא עושה בפיסקת הפתיחה? ―אנונימי לא חתם 00:53, 15 באפריל 2008 (IDT)תגובה

אין מישהו שחולק. דניאל ונטורה סבר שציטוט ההגדרה הזאת יועיל להבהרת הנושא. יאיר • שיחה 00:55, 15 באפריל 2008 (IDT)תגובה

הוברר הדבר למפרע[עריכת קוד מקור]

"הוברר הדבר למפרע" לא מופיע בגמרא כפי שנכתב בערך ברירה (הלכה) רק בראשונים או באחרונים יש ביטוי שכזה.

טעות בדברי אביי[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 3 שניםתגובה אחתאדם אחד בשיחה

דעת אביי כי בתולה בדעת עצמו אין ברירה ואילו בתולה בדעת אחרים יש ברירה ראה גיטין דף כ"ה [ההפך ממה שכתוב בערך] ולכן אפשר גם למחוק את הערות 5 ו-6.

 הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
 2.55.7.219 12:24, 29 בנובמבר 2020 (IST)תגובה