שיחה:ברירה (הלכה)
הוספת נושאתודה למשתמש:Yair על ניסוח ההשערה: אין על מקרים בהם מבחינת החוק הישראלי פעולת אדם תיחשב לו למפרע. כאמור בדף הערך דרוש מקור. Daniel Ventura 10:43, 27 בדצמבר 2007 (IST)
מחפש אִמוּת או מקור
[עריכת קוד מקור]פיסקה זו הוצגה בדף הכה את המומחה : בערך זה מוצגת התפיסה ההלכתית בנושא הנ"ל. בפרק האחרון של הערך כתבתי את הפיסקה הבאה: לפי החוק בישראל, אשר יסודותיו בתחיקה עות'מאני והמנדטורי אין מקרים בהם מבחינת החוק פעולת אדם תיחשב לו למפרע - דרוש "מקור". אני מחפש אימות או מקור.
לשם המחשה, אציג את הבעיה (אני מקוה כי בצורה נכונה). שותפים קנו כרטיס "פייס" וזכו בהגרלה. אחד מהם פדה את הזכייה במזומן. בדרכן הוא עצר וקנה אוטו, מתוך החלק שיהיה שייך לו למפרע.. בהמשך הדרך, באוטו, ( ולא בדרך הקצרה ביותר לשותפיו על מנת להתחלק עימם בזכיה) שאר המזומנים אבדו או נשדדו. האם עליו לשתף את חבריו בסכום שהוציא על קנית האוטו. יתר על כן, אולי גם הם יוכלו לתבוע ממנו את חלקם בזכיה שכן אם לא היה לוקח מראש , את חלקו שיגיע לו למפרע, המזומנים לא היו אובדים. תגובות בדף השיחה של הערך. Daniel Ventura 14:07, 27 בדצמבר 2007 (IST)
- אני לא נכנס לגופו של עניין, אבל שים לב שאפילו אם הזוכה האומלל יהיה חייב לשלם לחבריו, זה רק בגלל רשלנותו ולא בגלל שמחשיבים פעולה כאילו היא חלה למפרע... יאיר • שיחה 02:44, 28 בדצמבר 2007 (IST)
- אני מחפש תשובה לגופו של ענין. לא הבנתי במה התרשל - נניח ששדדו אותו, אחרי שהוציא חלק מהזכיה, על חשבון חלקו, בדרך חזרה. מה אז ? נסה למצוא תשובה מוסמכת אצל משפטנים Daniel Ventura 05:17, 28 בדצמבר 2007 (IST)
הדיון
[עריכת קוד מקור]אבקש לבדוק האם הדיון ברור, אם החלוקה לפיסקאות עוזרת בהבנה ואם הכותרות אכן משקפות את התוכן.שבת שלום Daniel Ventura 07:11, 28 בדצמבר 2007 (IST)
- התשובה חיובית לשלושת השאלות, ובכל זאת דוד שי סבור שההצגה בעייתית מאוד: אין צורך להעתיק את כל לשון הגמרא אל תוך ערך אנציקלופדי. צריך לתמצת אותו בצורה משמעותית וגם לעבד אותו ללשון המדוברת. יאיר • שיחה 00:27, 13 באפריל 2008 (IDT)
- בחפץ לב. הנושא אינו קל. בהצלחה. לדעתי: " לעבד אותו ללשון המדוברת" - חיובי, "צריך לתמצת אותו " - כמה שפחות. הסיבה היא שהקוראים לא פונים היום למקורות ולכן אני בעד להעתיק את כל לשון הגמרא אל תוך ערך אנציקלופדי - אבל אתה חופשי לעשות כרצונך. בהצלחה. שבוע טוב. Daniel Ventura 00:35, 13 באפריל 2008 (IDT)
- אני אשכתב, אבל אבקש מדוד שי להגיב כאן. לכל היותר- תמיד אפשר לשחזר... כך או כך- ברצוני לציין שאני מעריך את ההשקעה שלך. יאיר • שיחה 00:38, 13 באפריל 2008 (IDT)
- אני בהחלט תומך בציטוט קטע קצר (פסקה אחת) מהתלמוד בתוך ערך רחב היקף העוסק בפסקה זו או שהפסקה רלבנטית אליו. אני שולל מכל וכל כתיבת ערך שהסעיף המרכזי שלו הוא דף גמרא כלשונו. בנוסף לכך, העתקה מסיבית של תרגום לעברית מתלמוד שטיינזלץ, כפי שנעשה כאן (אמנם תוך מתן קרדיט), היא הפרה של זכויות יוצרים. דוד שי - שיחה 08:08, 13 באפריל 2008 (IDT)
- טוב, הפיסקה ההיא ירדה אל מתחת לפסקת הדוגמאות- כדי לתת לקוראים להבין על מה מדובר לפני קריאת הדיון, וגם עברה שכתוב אכזרי שהותיר אך ורק את הפרטים הממש רלוונטיים לנושא הערך. למי שרוצה, הטקסט המלא קיים עד הגירסה הזו. יאיר • שיחה 00:56, 14 באפריל 2008 (IDT)
- אני בהחלט תומך בציטוט קטע קצר (פסקה אחת) מהתלמוד בתוך ערך רחב היקף העוסק בפסקה זו או שהפסקה רלבנטית אליו. אני שולל מכל וכל כתיבת ערך שהסעיף המרכזי שלו הוא דף גמרא כלשונו. בנוסף לכך, העתקה מסיבית של תרגום לעברית מתלמוד שטיינזלץ, כפי שנעשה כאן (אמנם תוך מתן קרדיט), היא הפרה של זכויות יוצרים. דוד שי - שיחה 08:08, 13 באפריל 2008 (IDT)
- אני אשכתב, אבל אבקש מדוד שי להגיב כאן. לכל היותר- תמיד אפשר לשחזר... כך או כך- ברצוני לציין שאני מעריך את ההשקעה שלך. יאיר • שיחה 00:38, 13 באפריל 2008 (IDT)
- בחפץ לב. הנושא אינו קל. בהצלחה. לדעתי: " לעבד אותו ללשון המדוברת" - חיובי, "צריך לתמצת אותו " - כמה שפחות. הסיבה היא שהקוראים לא פונים היום למקורות ולכן אני בעד להעתיק את כל לשון הגמרא אל תוך ערך אנציקלופדי - אבל אתה חופשי לעשות כרצונך. בהצלחה. שבוע טוב. Daniel Ventura 00:35, 13 באפריל 2008 (IDT)
לא הבנתי
[עריכת קוד מקור]האם יש מישהו שחולק על אוצר ישראל בהגדרת המושג? אם כן - למה הוא לא מופיע? ואם לא - מה הוא עושה בפיסקת הפתיחה? ―אנונימי לא חתם 00:53, 15 באפריל 2008 (IDT)
- אין מישהו שחולק. דניאל ונטורה סבר שציטוט ההגדרה הזאת יועיל להבהרת הנושא. יאיר • שיחה 00:55, 15 באפריל 2008 (IDT)
הוברר הדבר למפרע
[עריכת קוד מקור]"הוברר הדבר למפרע" לא מופיע בגמרא כפי שנכתב בערך ברירה (הלכה) רק בראשונים או באחרונים יש ביטוי שכזה.
טעות בדברי אביי
[עריכת קוד מקור]דעת אביי כי בתולה בדעת עצמו אין ברירה ואילו בתולה בדעת אחרים יש ברירה ראה גיטין דף כ"ה [ההפך ממה שכתוב בערך] ולכן אפשר גם למחוק את הערות 5 ו-6.
2.55.7.219 12:24, 29 בנובמבר 2020 (IST)