שיחה:דבוראות

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המונח החדש דבוראים[עריכת קוד מקור]

לקרוא לערך דבוראים ולא להזכיר את נעמי שמר שבזכותה (או שמא בגללה?) החליפו את שם המקצוע?! HansCastorp 02:19, 9 יוני 2006 (IDT)

אשמח לשמוע על זה.דודס 02:31, 9 יוני 2006 (IDT)
הסיפור הוא פחות או יותר שנעמי שמר הציעה לאקדמיה להחליף את המקצוע "כוורנות" ב"דבוראות" מפני שזה הראשון דומה בצלילו ל"קברנות". האקדמיה מצדה חיכתה ששמר תמות כדי לעשות את השינוי הזה לכבודה/לזכרה. HansCastorp 02:34, 9 יוני 2006 (IDT)
למיטב ידיעתי להד"ם, האקדמיה לא החליפה את המילה, וזה גם לא ממש בסמכותה לעקור מילה רק בגלל סמיכות צלילים למילה אחרת. ראו למשל כאן [1]. אני מציע לקרוא לערך כוורן, כמו שמקובל. ד.ט 14:29, 28 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
נושא זה לדעתי מיותר. ולכן חבל על הזמן לחפש מקור. ‏Daniel Ventura07:04, 28 בפברואר 2008 (IST)[תגובה]
עניין הדבוראות מקורו בשטות לשונית: אין דמיון בין כוורן לקבּרן, וגם לא בין כוורנות לקבּרנות, משום שהבי"ת דגושה. עם זאת, כנראה שהדמיון בפיהם של אלה שאינם דוברים עברית כהלכה הפריע מאוד למישהו (קשה לי להאמין שזה הפריע לנעמי שמר, היא הרי ידעה עברית), משום שבראש האתר של מועצת הדבש מופיע קישור "מידע לדבוראי". אם העוסקים בענף בחרו במושגים החדשים, אני מעדיף לקבל את בחירתם. דוד שי - שיחה 07:32, 28 בפברואר 2008 (IST)[תגובה]

האם יש סימוכין ל"בהודעה לעיתונות שפרסמו איגוד מגדלי הדבורים ומועצת הדבש בערב ראש השנה תשס"ה יוחסה החלטה זו לאקדמיה ללשון העברית, ואולם האקדמיה ללשון העברית מעולם לא דנה בנושא."? אני לא בטוח שזה נכון, וגם אם כן נראה לי שעדיף בלי זה כי יתכן שהאקדמיה תדון, ואז זה כבר לא יהיה נכון. ערן - שיחה 19:04, 18 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

חומצת קרבול[עריכת קוד מקור]

מה זאת חומצת קרבול המסתורית הזאת שמצויינת בערך? לא מצליח למצוא לה שום ייחוס בגוגל. --טוסטי 14:22, 28 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

אה, הכוונה ל־carbolic acid (ידוע כ־פנול (phenol), או חומצה קרבולית). --טוסטי 14:34, 28 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

מוצע כי תשאיר את ההפנייה לערך המורחב דבש וכן משפטים אחדים עליו. אם לא בערך זה אז איפוא ? ‏Daniel Ventura07:03, 28 בפברואר 2008 (IST)[תגובה]

לא תמיד נחוצה הפניה לערך מורחב. יש קישור מודגש לדבש, ודי בכך. הערך סבל מניפוח מלאכותי, שבמסגרתו הוכנס לתוכו מידע רב שמופיע בערכים אחרים, ונזקק לדיאטה חריפה. דוד שי - שיחה 07:06, 28 בפברואר 2008 (IST)[תגובה]
בכל זאת הייתי ממליץ להוסיף גם הקטע הבא ותת לערך מעט "נשמה" : דבש, חמאה, סולת ושמן שימשו מוצרי מזון עיקריים בתזונת האדם: ” כִּי-חֶמְאָה וּדְבַשׁ יֹאכֵל, כָּל-הַנּוֹתָר בְּקֶרֶב הָאָרֶץ." ” ( (ישעיהו, ז, כב)), ” " אַל-תְּמִתֵנוּ--כִּי-יֶשׁ-לָנוּ מַטְמֹנִים בַּשָּׂדֶה, חִטִּים וּשְׂעֹרִים וְשֶׁמֶן וּדְבָשׁ;" ” ( (ירמיהו, מא, ח)). משום שהיה מוצר מזון חשוב, היה המסחר בדבש נפוץ בתקופת המקרא. בתעודות מצריות עתיקות מצוין כי לאחר מות המלך יאשיהו (בערך 600 לפנה"ס) העלו מארץ ישראל מס למצרים: 823 כדי דבש. בספר יחזקאל (כז, יז) מצוין: ” "יְהוּדָה וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הֵמָּה רֹכְלָיִךְ; בְּחִטֵּי מִנִּית וּפַנַּג וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן, וָצֹרִי, נָתְנוּ, מַעֲרָבֵך”. ואכן הדבש היה ידוע כמוצר בעל ערך ואיכות גבוהים: ” "וַתַּעְדִּי זָהָב וָכֶסֶף, וּמַלְבּוּשֵׁךְ ששי (שֵׁשׁ) וָמֶשִׁי וְרִקְמָה, סֹלֶת וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן, אכלתי (אָכָלְתְּ); וַתִּיפִי בִּמְאֹד מְאֹד, וַתִּצְלְחִי לִמְלוּכָה." ” ( (יחזקאל, טז, יג)).08:23, 28 בפברואר 2008 (IST)
תראה אם בכל זאת יש מקום לקטע מהנ"ל. אנח מוסיף קטע. אם לא נראה לך מחוק אותו ונסיים את העניין. תודה. ‏Daniel Ventura10:42, 28 בפברואר 2008 (IST)[תגובה]

תוצרת הדבורה[עריכת קוד מקור]

הדבורה מייצרת רק שני מוצרים לשימוש חיצוני : דבש ומזון מלכות. השאר, הוא במסגרת מהלך החיים. לא כותבים שהאדם מכסה את ביתו ברעפים או שבעלת הבית תופרת כותנות לבני ביתה ושואבת מים מהבאר , כך אין מקום לא לשעווה, לא לפולן ולא ל פרופוליסDaniel Ventura07:10, 28 בפברואר 2008 (IST)[תגובה]

בפסקה המזכירה את המוצרים הנוספים (דונג, פולן ופרופוליס) מצויינים בפירוש שימושים שלהם בידי האדם (ולא רק בידי הדבורה). מידע נוסף מופיע בכל אחד מהערכים העוסקים בהרחבה בתוצרים אלה. זהו חלק מתוצרת המכוורת, ולכן רלבנטי לערך דבוראות. דוד שי - שיחה 07:23, 28 בפברואר 2008 (IST)[תגובה]
שלושת השימושים הוא העתקה של כתיבה לא מדוייקת:
  • הדונג שמייצרות הדבורים בקושי מספיק להן. בסיס החלה הוא דונג מלאכותי. הן רק בונות את המשך התא. הפקת דונג כמעט אינה אפשרית היות והוא מעורב ברימות וזחלים. רק בלית ברירה על אי בודד יפיקו דונג כזה.
  • אשר לשימוש פולן - הכמויות קטנות - זה משמש למאכל שוטף לדבורים, לאגירה הם צוברות צוף ההופך לדבש רק תטעם את זה - אולי לרפואה אלטרנטיבית - זה יקר מאוד להפקה. בכוורת יש רק כמות מוגבלת בתוך התאים ולא קל להוציא משם כמויות מסחריות - אם בכלל.
  • פרופוליס) - לסתימת חורים - יש היום חומרים הרבה יותר טובים וזולים. . ‏Daniel Ventura07:38, 28 בפברואר 2008 (IST)[תגובה]
כתוב בתחילת הסעיף "דבש הוא התוצרת העיקרית והחשובה של המכוורת". מכאן מובן שהתוצרים האחרים חשובים פחות. אין זה אומר שניתן להתעלם מהם. כפי שציינתי, הערכים המתאימים בוויקיפדיה מציינים שימושים בתוצרת זו. אם חשוב לך, ציין בערך שחלקה של תוצרת זו בעבודת הדבוראי שולי. דוד שי - שיחה 08:07, 28 בפברואר 2008 (IST)[תגובה]
הוא לא "שולי" הוא "אפסי". ‏Daniel Ventura08:22, 28 בפברואר 2008 (IST)[תגובה]
דני, הוא לא אפסי ולא לחלוטין שולי.
פרופוליס משמש לסתימת חורים ע"י הדבורים ולא על ידי האדם (אכן, יש לו אמצעים זולים יותר). האדם משתמש בפרופוליס ללעיסה. פולן משמש, ולא כל כך קשה לאסוף אותו - מניחים רשת בפתח הכוורת על המדף והפולן נושר אל כלי האיסוף היישר מרגליהן של הפועלות החרוצות. הדונג משמש עדיין לכל מה שמוזכר בערך. את החלות בונות הדבורים על בסיס דונג טבעי - הוא רק מעוצב על ידי האדם. את החלות הישנות, בהן אין כל רימות או דבורים ממיסים לדונג לשימוש האדם; הדבורים מסוגלות לייצר דונג רב יותר ממה שהן צריכות לעצמן רק שהדבר עשוי לבא על חשבון הדבש (בניתוב מושכל של מאמצי הדבורה ניתן להגיע לאיזון מושלם של תוצרתן.
בלי נדר, כשהערך יפסיק להופיע על רשימת המעקב שלי 15 פעם ביום, אעבור עליו בקפידה. דודסשיחה כ"ב באדר א' ה'תשס"ח 17:58, 28 בפברואר 2008 (IST)[תגובה]
אני סיימתי את העדכון, אתה יכול לעבור על הערך. אפילו אסיר את המעקב. הערך לרשומתך. ‏Daniel Ventura18:39, 28 בפברואר 2008 (IST)[תגובה]
למה להסיר את המעקב? בחיים אל תעשה זאת! אם כתבת ערך נעשית לו עבד. דודסשיחה כ"ב באדר א' ה'תשס"ח 18:52, 28 בפברואר 2008 (IST)[תגובה]

עדכון עכשווי של הערך[עריכת קוד מקור]

ברקע לעדכון הנוכחי של הערך עומד נסיון אישי מלפני עשרות שנים. למי שיש נסיון במקצוע מתבקש לבדוק את התוכן ולשנות את מה שצריך לעדכן. ‏Daniel Ventura07:10, 28 בפברואר 2008 (IST)[תגובה]

הביולוגיה של הדבורה[עריכת קוד מקור]

הפרק נמחק כולו. אני הבאתי אותו בתור קרע לפיסקה שלא הדגשתי די. ערכתי שוב את הפרק, אם לא נראה לכם הסירו אותו. ‏Daniel Ventura08:24, 28 בפברואר 2008 (IST)[תגובה]

פחות דבש - יתר האבקת פירות: מה טוב יותר לאנושות ?[עריכת קוד מקור]

אתר למנויים בלבד צפריר רינת, הדבורים הולכות ומתמעטות, והדבוראים מתחילים להבין שלא הכל דבש , באתר הארץ, 2 בפברואר 2014 כתב על השיטה החדשה

  • אנחנו משתמשים רק בחלק קטן מהדבש ומשאירים את השאר לטובת הכוורת", מציין אוד (מגדל הדבורים יוסי אוד, אחד ממובילי היוזמה החדשה) "כיום מדברים על ייצור דבש כעל ענף כלכלי אבל לא מדברים על הדבורים ועל הצרכים שלהן ומה טוב להן. השיטה הביו-דינמית מנסה ליצור עבורן את הסביבה הטובה ביותר שבה הן יוכלו לחיות ולהתפתח
  • אוד מזכיר את אמרתו המפורסמת של אלברט איינשטיין, שאם ייכחדו הדבורים מהעולם, המין האנושי יוכל לשרוד רק שנים ספורות.

Daniel Ventura - שיחה 21:14, 1 במרץ 2014 (IST)[תגובה]

דלות החומר[עריכת קוד מקור]

שלמות: הערך מציג את הדרך "הקונבנציונלית" לטיפול בכוורת. אך יש דרכים אחרות, טבעיות יותר. לאור מצב הדבורים בעולם (תסמונת קריסת הכוורות) - חשוב להזכיר את הדרכים האלו. הנושא של הדבוראות כל כך עשיר. חבל שאין מומחים נוספים שתורמים לערך. אפילו בקשר לממצאים ארכאולוגיים הערך דל. אוביקטיביות: כפי שהערתי - הערך מתעלם מזרמים אחרים מהזרם המרכזי שמובא פה אמינות: אין ציון של מקורות 132.66.237.25 00:30, 5 באפריל 2015 (IDT)[תגובה]