שיחה:האוניברסיטה הבין-לאומית לעסקים ומשפטים
הוספת נושאכל אנשי חרסון[עריכת קוד מקור]
לשימוש בערכים עתידיים: טלי חרותי-סובר ריכזה שמות של כמה בוגרי האוניברסיטה. רק לאחד מהם יש כרגע ערך: יצחק לקס אופיר בשן („עד לאחרונה דירקטור בחברת חשמל והיום בנתג"ז (ומי שהשר שטייניץ רצה למנות בתור יו"ר נתג"ז״), שלמה קוגן („סמנכל משאבי אנוש בדואר״), בנצי גרובר (בנציון גרובר? – „אלוף משנה במילואים בנצי גרובר, שמלמד אתיקה צבאית חיילים בצה"ל״), אייל הורוביץ, („מנכל פירמת רואי החשבון בייקר טילי״), עו"ד אהוד רופא. על חלק מהם יש פרטים (כולל תגובות) בכתבות או טורים קודמים שלה. Tzafrir - שיחה 05:45, 24 באוקטובר 2015 (IDT)
דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]
פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]
האוניברסיטה מכרת בישראל. בידי אישור מהיחידה להערכת תארים מחול, החתומה במסגרת אמנת אונסקו. בידי פסקי דין של בית המשפט העליון. החתומה מטה מפנה גם לפסק דינו של בית המשפט העליון אשר דן בסוגיה בתיק 6977/98, היחידה להערכת תארים במשרד החינוך הבוחנת תארים לצורכי גמול שכר בלבד עבור עובדי המדינה, וכי וכך כתב כבוד השופט י' אנגלרד: סעיף 1 לפסק הדין נכתב כי: "...... לכריתת אמנה ביוזמת אונ"סקו (אמנת ליסבון משנת 1997)....." מתייחס לעובדה כי גם ישראל חתומה על האמנה. בסעיף 2 לפסק הדין נכתב כי " המדינה חשבה לנכון כי מן הראוי שעובדיה יהיו בעלי השכלה אקדמית או הכשרה מקצועית, וזאת מתוך הנחה כי ככל שעובדיה יהיו משכילים יותר ומקצועיים יותר כן ייטב לשירות הציבורי. בשל מדיניות זו, הנהיגה המדינה ביחסי העבודה שלה תמריצים מתמריצים שונים כדי להעלות את רמת עובדיה. לרבים מתמריצים אלה יש משמעות כלכלית במסגרת תנאי שכר ותנאי קידום (בין ההטבות השונות הנובעות מתואר אקדמי מצויות, בין היתר: קיצור הזמן הנדרש לצורך קידום בדרגה, קביעת דרגות אישיות וצבירת ותק)......." בסעיף 4 לפסק הדין נכתב "...מיהי הוועדה הזאת ומהו תפקידה? הרקע להקמת הוועדה הוא עובדת היות מדינת ישראל מדינה קולטת עלייה. באו אליה יהודים מארצות רבות, והם נקלטו בשירות המדינה. מאחר שתנאי התעסוקה נקבעו בחלקם, כאמור, על פי התארים האקדמיים שנרכשו על ידי בעלי התפקידים, נאלצה המדינה להעריך, בתור מעסיקה, את טיבם של תארים אלה, ובמיוחד את שקילותם לתארים שהוענקו לתושבי הארץ על ידי מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל.....". בסעיף 5 לפסק הדין נכתב כי "..... תחילה שאלת שקילות התארים נגעה בעיקר לעולים שרכשום במוסדות בארץ מוצאם. לגבי מוסדות אלה לא היה, כמובן, למועצה להשכלה גבוהה בישראל שום פיקוח. במטרה לברר את טיב התארים הזרים מבחינת שקילותם לתארים בישראל, הקימה נציבות שירות המדינה בשנת 1973 את הוועדה הנזכרת. ועדה זו פועלת זה שנים רבות, כשמטרתה הבלעדית היא בחינת התארים הזרים לצורך הכרתם במסגרת תנאי התעסוקה הנזכרים. כלומר, אין לוועדה מעמד כלשהו בהכרת התארים במישורים אחרים. כך, להכרת הוועדה אין כל משמעות בתחום האקדמי במובן הצר (כגון לימודי המשך באוניברסיטה) או בתחום העיסוק המקצועי המותנה בקיום תארים כלשהם......". בסעיף 14א' לפסק הדין נכתב כי "....... המחלקה להערכת תארים ודיפלומות אקדמיים מחו"ל במשרד החינוך מעריכה תארים ודיפלומות של בוגרי מוסדות להשכלה גבוהה מחו"ל, בהשוואה לתארים האקדמיים הנהוגים בישראל, לצורך דירוג שכר בלבד. ההערכה מבוססת על נהלי עבודה בינלאומיים מוסכמים והסכמים הדדיים בין מדינות......" (ההדגשות נעשו ע"י החתומה מטה) החתומה מטה גם תפנה לסעיף 41 לבג"ץ 1398/07, ככתוב: "........עוד יוער כי העותרים אינם זקוקים להכרתו של הגף להערכת תארים על מנת להיחשב כבעלי תואר שלישי מן המוסד בו למדו – ככאלה, שכן אישור השקילות לא נועד מלכתחילה לצורך מתן הכרה אקדמית בתואר, אלא לצורך מתן הטבות הדירוג והשכר ולשאר עניינים המתעוררים במסגרת השירות הציבורי." אציין כי בידי מידע נוסף המוכיח עובדתית כי האוניברסיטה מוכרת בישראל, אשמח לקבל כתובת דוא"ל. עומדת על כך כי יתוקן לאלתר.
מקור: אמנת אונסקו, אישור ממשרד החינוך הישראלי, הלכה מבית המשפט העליון
דווח על ידי: שני רופא 147.236.152.148 20:52, 19 בדצמבר 2020 (IST)
- לא בדקתי האם הפרטים הללו נכונים. אבל לפי מה שכתוב בערך, גם אם הם נכונים הם אינם רלוונטיים. Tzafrir - שיחה 21:44, 19 בדצמבר 2020 (IST)
דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]
פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]
מפנה גם לבג"ץ 1398/07, ד"ר יעל לביא ואח' נ' משרד החינוך, היחידה להערכת תארים אקדמיים מחו"ל, ואח', סעיף 43 רבתי, בעניין מה זה תואר מוכר או לא. כל שנדרש הוא שהאוניברסיטה תהייה מוכרת במדינה בה היא פועלת, כמו גם רשומה באגוד האוניברסיטאות אונסקו, במסגרת האמנה שגם ישראל חתומה עליה, כנכתב: "א. עבודת הדוקטורט שבבסיס התואר היא אותנטית והוכנה על ידי המבקש.....; ב. המוסד שהעניק את התואר השלישי – מוכר על ידי הרשויות המוסמכות במדינה בה הוא פועל כמוסד המוסמך להעניק תארים אקדמיים שלישיים. ג. המבקש הציג בפני המשיבים את התעודות והמסמכים שנדרשו הימנו על כך שעמד בדרישות אותו מוסד......"
מקור: מקורות משפטיים
דווח על ידי: שני רופא 147.236.152.148 20:57, 19 בדצמבר 2020 (IST)
- לפה מה שכתוב בערך הטענה הזו אינה רלוונטית. Tzafrir - שיחה 06:30, 22 בדצמבר 2020 (IST)
דיווח שאורכב ב-22 בדצמבר 2020[עריכת קוד מקור]
- דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות
https://he.m.wikipedia.org/wiki/האוניברסיטה_הבינלאומית_לעסקים_ומשפטים
עובדתית המידע שגוי, האוניברסיטה כן מוכרת בישראל. ―שני רופא (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- שני רופא, עובדתית, נא לספק מקור לטענה. תודה. אלעדב. - שיחה 20:24, 19 בדצמבר 2020 (IST)
- מקור נוסף שלא מוכרת נכון ל2015. איש השום (Theshumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 01:51, 22 בדצמבר 2020 (IST)
דיווח שאורכב ב-23 ביוני 2023[עריכת קוד מקור]
- דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות
מצב טיפול: בטיפול
רוב הקישורים של הערות השוליים אינם תקינים