שיחה:החתול של שרדינגר

מעבר לאנקדוטיות של פרדוקס החתול, הוא שופך אור על אי הבנה בסיסית בנוגע לפרשנות קופנהגן, והבנתו של נילס בוהר את תורת הקוואנטים. פרשנות קופנהגן נועדה בעצם להדגיש שהבעיה שמעלה תאוריית הקוואנטים היא אי יכולתנו לדעת את המתרחש ולא פרדוקסליות הבנויה לתוך מה שמתרחש בפועל. במובן הזה אין כל פרדוקס במצבו של החתול. הטענה היא לא שהוא "חצי חי וחצי מת" בפועל אלא שאין אנחנו יודעים אם הוא חי או מת, וזה כמובן כמעט מובן מאליו.

אין זה נכון. כל העניין, דווקא, בפרשנות קופנהגן, נובע מכך שהעדר האפשרות לדעת אינה מיוחסת למגבלתינו בתור אנשים, אלא קיימת ברמה הבסיסית ביותר של היקום. החתול "חצי חי וחצי מת" בפועל. לכך התנגד איינשטיין, וזוהי הבעייתיות אותה פרשנות קופנהגן מציגה.

הדרך הנכונה להבין, לעניות דעתי, את פרשנות קופנהגן היא זו: אין זה נכון לייחס תכונות לעצמים אלא יש ליחס אותן לאינטראקציות בינהם. בוהר עמד על כך שלמרות הקושי של המדע לקבל גישה זו, היא נכונה לפחות ברמה האטומית. אני אישית איני רואה שם סיבה שלא לאחוז בגישה הזו לגבי כל דבר. אחרי הכל איננו יכולים לדעת את תכונותיו של עצם כלשהוא מבלי ליצור אינטראקציה בינו לבין עצמים אחרים. העניין הוא שכאשר האינטראקציה הזו היא בעלת השפעה זניחה על המדידה, אנו יכולים לייחס את התכונה לעצם ולא לאינטראקציה, אבל ישנם מצבים, כמו בעת הנסיון למדוד מהירות או תנע של אלקטרון שבו הדבר אינו ניתן. עובדתית, בכל אופן, התכונה היא תמיד של האינטראקציה. Oshani

אבל עקרון אי הוודאות מתקיים גם ללא אינטרקציה. גם אם תערוך מדידה ללא אינטרקציה- תתקל במחסום ולכן (בהשאלה מונחים פילוסופים) החתול של שרדינגר הוא בעייה אונטולוגית ולא אפיסטמולוגית. נו אין לי זמן לפרט Pasteran 19:26, 26 יולי 2004 (UTC)

איך אתה יכול לעשות מדידה ללא אינטראקציה? Oshani

באמצעות שזירה (entalgment). ראה פרדוקס EPR. _MathKnight_ (שיחה) 15:14, 1 אוגוסט 2005 (UTC)

זה תלוי איך אתה מגדיר "מדידה". בוהר עצמו אף פעם לא טען ש-"מדידה" זה רק שבא אדם או יצור אחר בעל מודעות וראה מה מצב המערכת. "מדידה" יכולה להיות כל אינטראקציה בין מערכת "גדולה" שמתנהגת בהתאם לחוקי הפיזיקה היחסותית למערכת "קטנה" שמתנהגת בהתאם לחוקי הפיזיקה הקוואנטית. במקרה של ניסוי החתול, המדידיה היא ההפעלה המכאנית של מנגנון שחרור הרעל שכבר עשוי מהרבה אטומים. אם מסתכלים על זה ככה, אין פה בכלל פרדוקס ומה שיקרה הוא מה שמתקבל על הדעת שיקרה, כלומר הפעלה של המנגנון בזמן אקראי עם ההתפלגות המתאימה לסיכוי הרגעי של התפלגות האטום. --Oshani 18:50, 31 אוקטובר 2005 (UTC)

תמוהה לי הטענה כי יש "לפתור את פונקצית הגל" כדי לדעת באיזה מצב נמצא החלקיק. זוהי איננה טענה מופשטת יתר על המידה להדיוטות, אלא אם טענה לא נכונה כלל. זאת משני טעמים:

1. לא פותרים "פונקצית גל". הדבר שמקובל לראות בו כפונקצית גל, זה אוסף הפתרונות המונרמל למשוואת שרדינגר.
2. קריסה נעשית רק לאחר מדידה. המדידה הזאת היא לאחד מן המצבים העצמיים של אופרטור מדידה מסויים עם ערך עצמי מסויים. במקרה החתול, אם תבצע את הניסוי עם מדידה של גודל פיסיקלי מתאים (אטום עם סיכויי התפרקות וכן הלאה) תקבל את התוצאה המבוקשת של חתול חי-מת.

אני מציע לתקן את המשפט למשפט בסגנון "כל עוד לא בוצעה מדידה של גודל פיסקלי כלשהו" Amitayk 16:51, 20 ספט' 2004 (UTC)

תיקון קטן-גדול

חתולו של שרדינגר נובע מהבעייה של פונקציית גל. ברור לנו שאין חתול שהוא גם חי וגם מת בוזמנית. אבל מתורת הקוואנטים עולה שהאטום הרדיואקטיבי גם התפרק וגם לא התפרק בו זמנית (עד שנמדוד) ולכן הרעל גם השתחרר וגם לא השתחרר והחתול גם מת וגם חי..... תיקנתי רק דבר אחד... הניסוי לא יעבוד עם "כמות מסוימת של חומר" אלא רק עם אטום בודד של חומר אמיר 00:22, 16 ינו' 2005 (UTC)

זה הרבה יותר מזה. בכל עצם מאקרוסקופי תתקיים בהכרח אינטרקציה בין החלקיקים שתגרום לפונקציית הגל שלהם לקרוס, והניסוי המחשבתי הזה פשוט בא להמחיש לנו את המוזרויות של העולם הקוואנטי בעצמים בהם תופעות כאלה לא מתרחשות, רק כדי שאנשים מהשורה יוכלו להבין את הרעיונות הללו. אני חושב שכדאי מאוד להדגיש שזוהי רק אנאלוגיה הבאה להמחיש את התיאורייה הקוונטית, ושעל פי התפיסה הפיזיקלית המקובלת כיום - חתול כזה לא יתכן. אחרת אתם יוצרים תפיסה מוטעית מאוד בקרב אנשים שלא מכירים את הפיסיקה לעומק. לא רשום 19:16, 23 ספט' 2007 (UTC)

המשך

יש לזה גם המשך, לא? משהו בסגנון של אם מישהו פותח את הקופסה ומגלה אם החתול חי או מת, אבל לפני שהוא מצליח לספר על כך למישהו, הוא נפטר, ושכך החתול ממשיך להתקיים במצב של חצי-חצי. Jtmjtm 20:22, 7 פבר' 2005 (UTC)

כמו בכל סיפור כזה, יש לו המשכים פוטנציאליים רבים. אפשר לכתוב פסקה על החתול של שרדינגר בתרבות, כמו שיש בפאי ולהזכיר את הסיפור הזה. טרול רפאים 20:31, 7 פבר' 2005 (UTC)

דווקא יש המשך מדעי - מבצעים את הניסוי בתחנת חלל, המדענים בתחנה כבר יודעים את מצב החתול, אבל בגלל מגבלת העברת המידע (מהירות האור) ,קיים פרק זמן בו כל תחנת החלל בסופר-פוזיציה כי המידע לא יכול היה להגיע לכדור הארץ, וכו' וכו'. זה רק מגדיל את האבסורד שבסיפור. אמיר 20:10, 20 פבר' 2005 (UTC)

ויש לואריאציות אלה מקום במאמר. MathKnight 21:03, 20 פבר' 2005 (UTC)

נסיך? הערות שוליות

המשפט הראשון מטריד אותי במספר אופנים שוליים:

• איך קראו ל Louis, 7th duc de Broglie? אותי לימדו דה-בורלי, כאן כתוב דה-ברולי, ובמאמר על מכניקת הקוונטים בכלל כתוב לואי דה-ברויי.
• האם הוא היה נסיך ולא סתם אציל?
• למה דווקא אלברט איינשטיין ודה-ברולי? למה לא פלאנק או בוהר? זה לא ממש ניסוח מוצלח, העבודה של דב בורלי היא לא עד כדי כך מרכזית שאפשר לכלול אותה ולהתעלם מעבודתו של פלאנק.

יפתח 09:47, 24 פבר' 2005 (UTC)

1. שאלה טובה. השם הוא בצרפתית, כך שאין לי ממש מושג איך לבטא אותו. הגרסאות דה-ברולי ודה-ברווי נפוצות בכל ספרי הלימוד השונים.
2. למיטב זכרוני, כן.
3. כי מכניקת הגלים של שרדינגר הייתה המשכה לרעיון הדואליות גל-חלקיק של דה-ברולי וכן כי שרדינגר כתב את מאמרו תוך חליפת מכתבים בנושא עם איינשטיין. למרות שפלאנק ובוהר הניחו את יסודות הקוונטוט הם לא תרמו למכניקת הגלים.

MathKnight 21:45, 24 פבר' 2005 (UTC)

1. כדאי שאיזה דובר צרפתית יכריע בנושא פעם אחת ולתמיד, ולפי ההכרעה הזו לשנות את כל ההפניות. גוגל נותן 91 לדה-ברולי ו42 לדה-ברויי.
2. לפי וויקיפדיה באנגלית מדובר בתואר אצולה גבוהה, אולי דוכס, לא נסיך.
3. זה לא מוזכר בוויקיפדיה האנגלית ולא בספרים שקראתי בנושא, או במקורות אחרים ברשת. שרידינגר התבסס גם על פלאנק, בוהר ובמאמר האחרון בחמשיה גם על הייזנברג, ולא רק על איינשטין, וודאי שלא על דה-ברולי.

יפתח 07:42, 25 פבר' 2005 (UTC)

בעקבות הדיון על מועמדות הערך למאמר מומלץ

שני פתילים שנותרו בדיון על הפיכת הערך למאמר מומלץ:

• נגד. המאמר לא כתוב טוב, חסרים הרבה דברים מחד (למשל, הדרך הכי פשוטה ליישב את העניין היא לומר שהמדידה מתבצעת בחיישן. זה לא מופיע פה.), ויש הרבה דברים מיותרים מצד שני. גם יש הרבה יותר מידי קישורים אדומים לדברים חשובים. הקיצור המאמר ממש עוד לא בשל להיות בעמוד הראשי. eman 01:30, 24 פבר' 2005 (UTC)
  • גם החיישן יכול להימצא בסופרפוזיציה, כך שזה לא לגמרי פותר את הבעיה. חוץ מזה, איך תגדיר חיישן? MathKnight 07:54, 24 פבר' 2005 (UTC)
    • לא בהכרח. יש משהו שגורם לקריסת פונקציית הגל. לפי מה שחלק מהאנשים טוענים זה הישות התבונית שפותחת את הקופסה. אבל אני בין אלה שמחזיקים בדעה שקריסת פונקציית הגל מתרחשת בעצם המדידה על ידי החיישן.eman 13:34, 24 פבר' 2005 (UTC)
      • עכשיו איך תגדיר חיישן? יש לך עדיין בעיה - שאין קרטיריון מוגדר ניטב לקבוע מתי מתרחשת הקריסה. MathKnight 21:55, 24 פבר' 2005 (UTC)
        • חיישן הוא דבר שעושה מדידה, והמדידה היא קריסת פונקצית הגל. למשל חיישן שיגלה אלקטרון שנפלט כקרינת בטא מהגרעין. אם החישן קלט אותו, אז בכך הגיעה קריסת פונקציית הגל. לפי דעתי שרדינגר העלה את הפרדוקס הזה לפני שדיברו על מושג קריסת פונקציית הגל, והוא נולד בעקבותיו. eman 22:57, 24 פבר' 2005 (UTC)
          • "חיישן הוא דבר שעושה מדידה, והמדידה היא קריסת פונקצית הגל" זו הגדרה מעגלית. MathKnight 00:59, 25 פבר' 2005 (UTC)
  • החיישן לא יכול להיות בסופרפוזיציה. "דברים גדולים" לא יכולים להיות בסופרפוזיציה. בגלל זה גם חשוב שמשתמשים רק באטום בקיע אחד. MathKnight, מה שאתה (כמו רבים אחרים) מפספס זה שאי הוודאות יכולה להיות גם בזמן, כלומר יכול להיות שאנחנו יודעים במדויק מה יקרה בארוע מסויים אבל אז לא יכולים לדעת מתי הוא יתרחש. זה בדיוק מה שקורה כאן, ולכן זה לא נכון להגיד שפרשנות קופנהאגן בהכרח אומרת שהחתול חי ומת בו זמנית, אלא בדיוק את מה שסביר להגיד והוא שהחתול ימות רק שאנחנו לא יודעים מתי (וזהו, אני פורש מהדיון הזה כי בתור אוהב חתולים אין לי יותר חשק לדבר על הרעלתם בגז).--Oshani 11:48, 5 נובמבר 2005 (UTC)

• נגד, לעת עתה. גם לי הפריעו הקישורים האדומים, במיוחד למושגים בסיסיים החוזרים במאמר, כמו סופרפוזיציה, ולא מוסברים כיאות. בתור מישהו שעבר כמה קורסים בפיזיקה ועדיין לא הבין כל כך מי זה החתול של שרדינגר, קשה לי לומר שהמאמר הבהיר לי את העניין. הכתיבה טובה ומקיפה, אבל צריך לפשט, כדי שלא יותר ממחצית המקליקים על הלינק בעמוד הראשי ירימו גבה. בנוסף, צריך להדגיש את חשיבות הניסוי; איך זה שכמעט כולם שמעו על "החתול של שרדינגר"? ממה נובע הפרסום הרב? --Pixie 07:06, 24 פבר' 2005 (UTC)
  • זהו ניסוי מחשבתי, וחשיבותו היא שהוא מהווה דוגמה ציורית ושווה לכל נפש לאבסורד של מכניקת הקוונטים. אם מקבלים את העובדה שלמערכות קוונטיות אין מצב מוגדר אלא רק הסתברויות, שרדינגר הראה שהדבר כך בעקרון גם לגבי מערכות מקרוסקופיות כגון חתול. MathKnight 07:54, 24 פבר' 2005 (UTC)
    • לומר ש"שהדבר כך בעקרון גם לגבי מערכות מקרוסקופיות כגון חתול". זה פשוט לא נכון. הוא הביא את הדוגמה הזו בתור אבסורד. הוא בודאי לא טען שזה נכון. eman 13:34, 24 פבר' 2005 (UTC)
      • הוא שאמרתי. ממה נובע האבסורד? מכך שחוקי מכניקת הקוונטים מנבאים לך חתול מת שהוא גם חתול חי (ובניסוי שרדינגר מראה למה זה). מכך שההסקה הלוגית שלה הגיעה למסקנה אבסורדית, כך הוא הראה את הבעייתיות שבמכניקת הקוונטים. MathKnight 21:55, 24 פבר' 2005 (UTC)
        • לכל היותר פרשנות מסויימת של תורת הקוונטים מנבאצ דבר כזה. לומר שמכניקת הקונטים מנבאת את זה זה פשוא לא נכון. eman 22:57, 24 פבר' 2005 (UTC)
          • כאן אתה צודק. החלף בשורה האחרונה שרשמתי את "הבעייתות שבמכניקת הקוונטים" ל"בעייתיות שבפירוש קופנהאגן". MathKnight 00:59, 25 פבר' 2005 (UTC)

שאלות שאני לא סגור עליהן

1. האם בנוסחה:

$\ |{\mbox{cat}}\rangle =|{\mbox{alive}}\rangle +|{\mbox{dead}}\rangle$

אמורים להוסיף לשני האיברים בצד ימין מקדם אחת חלקי שורש שתיים (כדי שההסתברות לכל אחד מהמצבים תהיה חצי) או שזה תקין לוותר על הנירמול?

כדי שהביטוי יתאר פונקציית גל שניתן לקבל ממנה ערכים אז צריך להכפיל. אבל לצורך ההסבר זה מיותר ועלול רק לבלבל.

2. לפי מה שאני למדתי זה לא חוקי להכפיל שני קטים ככה:

$\ |{\mbox{cat}}\rangle =|{\mbox{alive}}\rangle |{\mbox{Bohr measured alive}}\rangle +|{\mbox{dead}}\rangle |{\mbox{Bohr measured dead}}\rangle$

מה שאני ראיתי בספרות זה שכותבים את שני המצבים בתוך קט אחד עם פסיק באמצע כדי לבטא את המצב שמורכב משני המצבים ביחד.

3. למה פעם אחת המצב שווה למכפלה של cat ו bohr ופעם אחרת רק לcat?

4. לא יכול להיות שהמצב אחרי המדידה הוא:

$\ |{\mbox{cat}}\rangle =|{\mbox{alive}}\rangle |{\mbox{Bohr measured alive}}\rangle +|{\mbox{dead}}\rangle |{\mbox{Bohr measured dead}}\rangle$

מכיוון שאחרי המדידה החתול כבר לא נמצא בסופרפוזיציה.

5. למה בכלל Bohr?

--Berger 00:16, 13 ינואר 2006 (UTC)

1. זה תקין מתמטית אם נגדיר $\ \langle {\mbox{alive}}|{\mbox{alive}}\rangle =1/2$, ואני מסכים ששורש שתיים עלול להפחיד קוראים תמימים.

2. שני הדרכים חוקיות. כשכותבים בקטים נפרדים המצבים אינם שזורים (אם אין סופרפוזיציה עם עוד מכפלה של קטים). לדוגמא לא יכולנו לכתוב בצד ימין של המשוואה: $\ |{\mbox{cat}}\rangle |{\mbox{Bohr}}\rangle$ מכיוון שהמצבים של בוהר ושל החתול שזורים.

3. לדעתי אמור להיות כתוב: $\ |{\mbox{cat, Bohr}}\rangle$

4. אחרי שבוהר מודד הוא שוזר את המצב שלו עם זה של החתול, אך אם שניהם נמצאים בחדר אטום (או בתחנת חלל, או בגרמניה וכו) מודד חיצוני יוכל לתאר את מצבם בדיוק כפי שנכתב.

5. אין כל סיבה מתמטית שלא תוכל גם אתה להיות המודד: $\ |{\mbox{cat, Berger}}\rangle =?$

132.66.140.33 14:49, 2 בדצמבר 2009 (IST)

ניסוי המחשבה של שרדינגר - וריאציות על הניסוי

כתוב המודד השני כמה פעמים, וניסיתי להבין אבל לא הצלחתי מיהו המודד השני ומיהו המודד הראשון. האם אפשר לשנות את הערך כך שיהיה כתוב המודד הגרמני והמודד האמריקאי בבקשה?

אני זוכר איזה ספר מד"ב משהו כמו "עליית אמפיריון"

שהספר "נכתב" על ידי אדם הכלוא ב"תיבת החתול של שרדינגר" בסוף הטרילוגיה האדם ניצל. , בספר מתוארים "קברי זמן" צלבים שנותנים חיי נצח ושאר דברים דומים. אשמח אם אדם המכיר ספרים אלו יכתוב עליהם בפסקה המיועדת. --שמוליק 19:52, 12 ביולי 2007 (IDT)

מצאתי --שמוליק 19:53, 12 ביולי 2007 (IDT)http://www.isf.co.il/article.asp?ref=66

באו נשחק רולטה רוסית

חזרתי כי מצאתי דרך להמשיך ולדון בזה בלי להרוג חתולים וגם דרך ממש קלה ופשוטה להסביר למה אין פה פרדוקס כלל.

בואו נשנה את הניסוי קצת. במקום אטום ורעל וכל הדברים המסובכים האלה, אקדח ריבולבר עם כדור אחד בתוף, ובמקום חתול בקבוק בירה. פותחים את האקדח ונותנים דחיפה הגונה לתוף ועכשיו סוגרים את האקדח (אני מתאר פה איך משחקים רולטה רוסית. אני מקווה שאני לא נותן רעיונות לאף אחד). עכשיו אני מכוון את האקדח אל בקבוק הבירה ולוחץ על ההדק. רגע. עצרו!. לפני שאני לוחץ על ההדק, ההסתברות שיירה כדור היא 1/6. תזכרו את זה.

טוב... קלאק! היה לבקבוק מזל. מישהו רוצה לטעון שהבקבוק עכשיו 1/6 מנופץ ו- 5/6 שלם? נגיד שאני עושה את הניסוי ככה שהבקבוק והאקדח נמצאים בתוך קופסא אטומה ככה שאני לא יכול לראות או לשמוע מה קרה. מישהו מוכן להגיד שבמקרה כזה, כל עוד לא פתחתי את הקופסא, הבקבוק 1/6 שבור ו- 5/6 שלם, או שאנחנו מבינים שהוא או שבור, או שלם ואנחנו פשוט לא יודעים?

למה זה אותו הדבר כמו הניסוי המקורי עם האטום הבודד והחתול? נקודת המפתח פה היא התפרקות של אטום אחד, כלומר ארוע מקרי אחד. למעשה יש פה מעין הטלת מטבע. ברור שגם אם אנחנו יודעים שמטבע הוא הוגן ושהסיכוי בכל הטלה ל-"עץ" או "פלי" הוא חצי חצי הרי שזה לא אומר שאנחנו יכולים לחזות מה תהיה התוצאה של הטלה אחת! לכן אין פה כל פרדוקס. אנחנו פשוט לא יודעים מתי האטום יתפרק כי זה ארוע מקרי (או לכל הפחות לא ניתן לחיזוי מראש). אין צורך בכל מני הסברים של סופרפוזיציה או קריסה וכדומה. לכל היותר אם אתם רוצים אפשר לקרוא לארוע של מעבר מהסתברות של ארוע עתידי לתוצאה הדטרמיניסטית של הארוע עצמו "קריסה לוקלית". אם אתם ממש חייבים. Oshani - שיחה 15:41, 30 ביולי 2009 (IDT)

בכל פרדוקס הסתירה היא רק לכאורה, וכשמציגים את הדברים באופן הנכון, הכל תקין. שיקולי הקריסה והסופרפוזיציה הם חשובים, מפני שבמערכות קטנות, כאלה שיש בהן חלקיקים ולא חתולים או בקבוקים, התנהגות המערכת נקבעת ע"י משתנים שערכיהם לא רק שאינם ידועים אלא אינם נקבעים עד שנמדדו. ‏odedee • שיחה 16:01, 30 ביולי 2009 (IDT)

גם בהטלת מטבע התוצאה לא נקבעת עד שהיא נמדדת. זה אותו הדבר. הבעיה היסודית היא שאנחנו לא יכולים למדוד את הערכים הנ"ל בלי להרוס אותם, בגלל עיקרון אי הוודאות. מה שאנשים רבים ובהם אפילו כמה מדענים מתקשים להבין שדי בעיקרון אי הוודאות הפשוט כדי להסביר את כל המסתורין לכאורה של תורת הקוואנטים. מה שיוצר את כל הבלבול והרעש זה פשוט אי הבנת ההבדל בין התפלגות לבין הסתברות. במספרים גדולים, נכון לדבר על התפלגות ועל ביטויה כפונקציות גל וכדומה אבל ברמת הארוע הבודד יש פה אי וודאות פשוטה וכמובן שאף חתול בודד הוא לא חי חלקית ומת חלקית בו זמנית.

---

הייתי מעונין לא להסכים בתוקף. ישנו הבדל עקרוני בין חוסר הידיעה באיזה מצב נמצא גוף מסוים לבין התיאור הקוונטי שבו הגוף נמצא בסופרפוזיציה של מצבים שונים. כל עוד הסופרפוזיציה נשמרת כל המצבים יכולים להשפיע ולהתאבך. לדוגמא, את ניסוי שני הסדקים אי אפשר להסביר ע"י זה שאנו לא יודעים באיזה מין הסדקים עבר הפוטון. 132.66.140.33 15:02, 2 בדצמבר 2009 (IST)

למה הניסוי מתואר כפרדוקס?

לא הבנתי איפה הפרדוקסליות - באותה מידה שאלקטרון יכול להיות עם ספין כזה וגם עם ספין אחר, חתול יכול להיות גם חי וגם מת. לדעתי צריך לשנות את ההתייחסות הזאת. אלעזר - שיחה 19:08, 5 בספטמבר 2010 (IDT)

@Elaz85 נכון זה בהחלט לא פרדוקס, אלא ניסוי מחשבתי. כתוב בשורה הראשונה "ניסוי מחשבתי בעל אופי פרדוקסלי", ולא שזה פרדוקס, אבל בהמשך כתוב ארבע פעמים "פרדוקס החתול של שרדינגר " לדעתי צריך לתקן את זה ל-"ניסוי החתול של שרדינגר. תודה איציק שטרן - שיחה 18:18, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

@Elaz85 תוקן איציק שטרן - שיחה 01:26, 20 באוקטובר 2023 (IDT)

השפעת הבדיקה

קראתי על ניסויים דומים ברמה חלקיקית, ועל זה שהבדיקה אם חלקיק מסויים מתנהג כגל או כחלקיק משפיע עליו. לדוגמא, אם נבדוק אם פוטון עובר במסלול מסויים או לא, הוא באמת יעבור רק במסלול מסויים, ויתנהג כחלקיק; אך, אם לא נבדוק, הוא יעבור בשניהם, ויתנהג כגל. הבדיקה משפיע על הפוטון.

בנוסף לזה, הבנתי שהניסוי המחשבתי של החתול של שרדניגר אמור להיות ניסוי דומה, רק ברמה מאקרוסקופית. אם כך, איך בדיוק הבדיקה משפיעה על החתול? ברור לי שלפי התאוריה, עד שנבדוק אם החתול חי או מת הוא ב"סופרפוזיציה", אך פה זה נגמר. בחצי מהמקרים נגלה שהוא היה מת כל הזמן הזה, ובחצי מהמקרים שהוא היה חי כל הזמן; לא ממש קשה לקלוט את זה ככה. אך עם הפוטון, **בכל** פעם שנבדוק אם הוא מתנהג כחלקיק הוא יתנהג כחלקיק, ובכל פעם שלא הוא יתנהג כגל.

השאלה שלי היא, איפה ההקבלה לחלק זה בניסוי?

אני מניח שהדברים שאמרתי לא מדוייקים, וזו אחת הסיבות לשאלה.

אם פשוט לא מדובר בניסוי המקביל באופן למלא לניסוי עם הפוטון, אז אני אשמח לפחות לקבל הסבר לְמה אבסורדי בניסוי של שרדינגר. 93.172.224.189 18:14, 12 בפברואר 2011 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.mysay.co.il/articles/ShowArticle.aspx?articlePI=aaadmz
  • In החתול של שרדינגר on 2013-06-07 04:56:27, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In החתול של שרדינגר on 2013-06-14 09:13:50, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In החתול של שרדינגר on 2013-06-17 04:32:12, Socket Error: 'Connection timed out'

--Matanyabot - שיחה 07:32, 17 ביוני 2013 (IDT)

הכרת תודה על האינפורמציה בהקשר לנושא הספיציפי. מגלית בנס.

המידע בהחלט עשיר ומגוון קיבלתיאינפורמציה רחבה ומעניינת יחד עם זאת נפתחה המחשבה להיבטים נוספיםם ,על כן תודה מקרב לבבבבב.... הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
95.35.89.99 10:40, 29 ביוני 2013 (IDT)

"התשובה המתבקשת, לשיטתו של בוהר, היא: "לא חי ולא מת, אלא חצי מזה וחצי מזה"."

אין לציטוט הזה רפרנס, וגם לא מצאתי תימוכין לו בויקיפדיה האנגלית ולא בחיפוש באינטרנט. וזה מעבר לכך שהוא פשוט לא נשמע נכון (מדובר על סופרפוזיציה, שני מימדים שונים, ולא שני חצאים). NirEitan - שיחה 01:10, 18 במאי 2014

חברים, כל הדיון מופרך מיסודו

גם בחיי היום-יום אנו נתקלים בתופעה דומה ואין לנו בעיה לחיות עם זה. רוצה לומר, מהו מינו/ה של עובר/ית? שאלה שהיא מאד קריטית לאנשים מסוימים! האם העובר/ית הוא זכר או שמא היא נקבה? עד שלא פותחים את הקופסא (ביצוע אולטרא-סאונד, בדיקת מי-שפיר, לידה וכו') העובר/ית נמצא/ת בסופרפוזיציה של זכר ונקבה. (ואני לא נכנס למצבים נדירים כמו תאומים) ולא הופרכה כאן שום תיאוריה פיסיקלית או ביולוגית.Dvh313 - שיחה 12:15, 11 באוקטובר 2020 (IDT)

@Dvh313 זה כמו האם אמריקה היתה קיימת לפני שגילינו אותה. כן, לא או סופרפוזיציה של כן ולא? ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 11:17, 9 בדצמבר 2020 (IST)

@Dvh313

המין של התינוק נקבע עוד לפני שבודקים אותו והוא לא בסופרפזיציה. איציק שטרן - שיחה 01:28, 20 באוקטובר 2023 (IDT)

הקובץ הבא מוויקישיתוף שמשמש בדף הזה או בפריט הוויקינתונים שלו הועמד למחיקה

הקובץ הבא מוויקישיתוף שמשמש בדף הזה או בפריט הוויקינתונים שלו הועמד למחיקה:

• Erwin Schrodinger.jpg

להשתתפות בדיון המחיקה יש לעיין בדף הצעת המחיקה. —Community Tech bot - שיחה 13:53, 3 באפריל 2021 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

בפיסקה על סדרות טלוויזיה שקשורות לתול של שרדינגר, רשום שהעונה השלישית של הסדרה "נויורק" מבוססת על טכניקת תורת הקוואנטים. אך בויקיפדיה ובמקומות אחרים שמספרים על הסדרה הזאת אין שום איזכור לזה. גם הסדרה מבוססת על סיפורה של משפחת פשע, כך שזה לא קשור כלל לתורת הקוואנטים. נראה שמישהו חמד לצון והכניס את זה לערך על החתול של שרדינגר.

מקור: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%A7

דווח על ידי:  109.186.206.21 10:39, 26 ביוני 2021 (IDT)

טיפלתי בבעיה. השורה הזו נוספה על ידי משתמש שזו התרומה היחידה שלו לויקיפדיה. ‏Saifunny‏ • שיחה 11:09, 26 ביוני 2021 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בהחתול של שרדינגר שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.straightdope.com/classics/a1_122.html נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20080513022429/http://www.straightdope.com/classics/a1_122.html לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 19:50, 4 באוקטובר 2022 (IDT)

בוצע ‏Saifunny‏ ♾️ שיחה 11:10, 5 באוקטובר 2022 (IDT)

המוח שלי הפך לחתול ושרט לי את המציאות עם ציפורניו, נתתי לו חלב והוא הניח לי ופנה אל החלב.

המוח שלי הפך לחתול. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
62.128.41.121‏ 00:44, 1 בינואר 2024 (IST) המוח שלי הפך לחתול ושרט לי את המציאות עם ציפורניו, נתתי לו חלב והוא הניח לי ופנה אל החלב.