שיחה:היתר מכירה/ארכיון 1

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

נראה לי שעדיף לאחד את הערך עם שמיטה ופולמוס השמיטה. יעקב בויקי 22:37, 4 מרץ 2006 (UTC)

הנחתי תבנית איחוד בערך פולמוס השמיטה. הערך שמיטה זה כבר עניין אחר. בברכה, גנדלף - 11:57, 18/05/14

שמירת שמיטה וחובות

כתוב בערך- "היישוב הדתי מבוא חורון ניסה לשמור שמיטה כהלכתה פעם אחת, ונקלע לחובות כספיים גדולים".

אם היישוב היה יחיד שניסה לשמור שמיטה, ונכשל- ראוי להזכיר. אבל ישנם יישובים רבים ששומרים על שמיטה, והם דוקא לא נקלעו לחובות (קוממיות, חפץ חיים ועוד).

אם מזכירים צד אחד, חובה להזכיר גם את הצד השני. בברכה 82.81.184.185 15:12, 11 באפריל 2007 (IDT)

אם יהיה מקור לכך למה לא. --אפי ב. • שיחה • 08:08, 17 בספטמבר 2007 (IST)

ציטוט

ככל הנראה ציטוט, מבלי לתת קרדיט, כאן, בסוף הקטע. Mort 02:17, 26 באוגוסט 2007 (IDT)

כן מילה במילה - "היישוב הדתי מבוא חורון ניסה לשמור שמיטה כהלכתה פעם אחת, ונקלע לחובות כספיים גדולים." --אפי ב. • שיחה • 08:07, 17 בספטמבר 2007 (IST)

הערות

כמה הערות על הערך (עד סוף פסקת "איסורי השמיטה והיתר המכירה"), ובהן עניינים שדורשים פישוט:

• "השימוש במכירה לגוי משמש במספר תחומים בהלכה על מנת לעקוף איסורים. בין השאר הוא משמש בפסח במכירת חמץ וכדי להיפטר מקדושת בכור בהמה טהורה ובגליציה שימש כדי לאפשר להחזיק חנויות פתוחות בשבת." – לא ברור מהי קדושת בכור בהומה טהורה, ונראה לי שיש בעיית ניסוח בסיפא – מכירה לגוי אפשרה החזקת חנויות פתוחות? אולי יותר שימוש בגוי כמוכר.
• "התוצרת החקלאית של גויים מאדמות ארץ ישראל קדושה בקדושת שביעית" – מהי קדושת שביעית?
• "אולם הפירות הגדלים באדמת הגוי אינם קדושים בקדושת שביעית" – כנ"ל
• "לדאוג שהתוצרת לא תהיה קדושה בקדושת שביעית"; "ושהצרכן לא יצטרך לשמור אותה בקדושת שביעית" – כנ"ל (אם כי, אני מקווה שהסבר פעם אחת יספיק)
• "לדאוג שלא יחול על התוצרת החד-שנתית גזירת ספיחין" – עניין גזירת הספיחין אוזכר קודם ("עם זאת, בניגוד לאדמות בבעלות יהודית, מותר לאכול תוצרת חד-שנתית משדות הגויים, כלומר לא חלה עליה גזירת ספיחין") – אבל המשפט השני כבר דורש להבין מהי בדיוק הגזירה, לכן כדאי להסביר זאת בערך, במופע הראשון עדיף
• "כיום מוביל הרב יוסף שלום אלישיב את הגישה שגורסת כי יש בפירות של גויים קדושת שביעית, בעוד שהעדה החרדית ותומכי היתר המכירה טוענים שאין בפירות של גויים קדושת שביעית" – נראה לי שיש כאן סתירה. האם אלישיב אינו חרדי?
• "לגבי איסור העבודה בשביעית" – זה מתייחס למשפט "לאפשר עבודה בשדה, של יהודים או לפחות של גויים". לא ברור הקשר ביניהם. מהו איסור העבודה הנ"ל? אגב, לגבי "לאפשר עבודה בשדה" – למה הכוונה ב"לאפשר"? מדוע שלא יעבדו?
  • "לפי השיטה המקלה, פוסקים כשיטה" – מה זה "פוסקים כשיטה"?
• "ארבעת המלאכות שמקורן בתורה: זריעה, זמירה, קצירה ובצירה" – את הקישורים אני הוספתי. אשמח אם תבדוק שהם נכונים ומתאימים. לא ברור לי למה אמורים לקשר את "זמירה" ו"בצירה".
• "התירו לגמרי קצירה ובצירה מאחר שקדושת שביעית פקעה" – לא ברור מספיק
• "בתנאי שהקצירה והבצירה אינן נעשות לצורך הקרקע או האילן אלא רק בשביל הפירות" – לא ברור למה הכוונה ב"לצורך הקרקע או האילן"
• "חל על עבודה של ישראל" – אני מניח ש"עבודה של ישראל" משמעה "עבודה של יהודים"?

בברכה, תומר - שיחה 16:47, 27 בנובמבר 2011 (IST)

המשך הדיונים הועברו במסגרת האיחוד

כמדומני שיש אי דיוק בעייתי מאוד בהצגת הצדדים:

כיוון שבטיעונים בעד ההיתר הובאו בעיקר שיקולים טכניים או לאומיים, ואילו בטיעונים נגד ההיתר הובאו נימוקים הלכתיים גרידא. מה שנראה כאילו אין להיתר המכירה שום בסיס הלכתי. ודבר זה וודאי לא נכון, ואם כן ערך זה הוא על גבול השקרי. --עודד מ. 22:33, 26 ביולי 2007 (IDT)

עדכון הערך

בסוף הערך מופיע המשפט "נכון לחודש כסלו תשס"ח, נובמבר 2007, לא ברורה עדיין תמונת המצב ועד כמה מיושמת החלטת הרבנות הראשית." יש עדכונים?אודי - שיחה 10:03, 27 בספטמבר 2010 (IST)

לא תחנם בעובדי עבודה זרה

לגבי הדעה שאיסור "לא תחנם" אינו חל על עובדי עבודה זרה, ציינתי לתשובת הרב עובדיה יוסף, מקור הלכתי מוסמך לכל הדעות, שמצביע על ראשונים הסוברים כך. אם הוא מעוניין לכתוב מאמר נגדי, בבקשה, אבל הוא אינו יכול למחוק את העובדה הנ"ל מן הערך. לכל היותר להוסיף שיש חולקים בפרשנותם של הראשונים הללו, ולציין מראה מקום לכך. --95.86.66.14 20:38, 22 במאי 2014 (IDT)

אף אחד מהראשונים לא היה צד לפולמוס השמיטה. הכי טוב להציג את פירושו של הרב עובדיה לדבריהם ולייחסו אליו. בברכה, גנדלף - 22:08, 22/05/14

דבריך אינם נכונים לעניין זה, כי הדיון המדובר אכן אינו נוגע ישירות לפולמוס השמיטה, אלא לפרט מסויים בדין "לא תחנם", שבו הראשונים בהחלט עסקו ישירות. והרב עובדיה מצטט את לשונם בפשטות, לא מסיק זאת על ידי פלפול מסובך או משהו. מי מהפוסקים הבין את הדברים המדוברים באופן אחר מהרב עובדיה, עד שתהיה סיבה לנסח זאת באופן רלטיבי?

וכך או כך, הצגת טענה זו כאילו היא מבוססת רק על הבנה מוטעית בב"ח, בשעה שהטוענים כן בימינו מציינים לכך מקורות אחרים ועדיפים יותר, אינה אלא ניסיון מגושם להטעות את הקוראים. --95.86.66.14 23:28, 22 במאי 2014 (IDT)

פירושו של אדם לטקסט מסויים, אינה הופכת את הפירוש לעובדה, גם אם לא נמצא מקור מהימן המציע פירוש אחר. עיינתי בשני המקורות והפירוש של הגר"ע יוסף, עם כל הכבוד הראוי, לא נראה לי מוכרח כלל (כפי שפירטתי בתקציר העריכה), ועל כן עידנתי את הניסוח.
עיינתי כעת בספר שמיטה כמצוותה (הרב יצחק שמואל קסירר, ‏בית שמש, תשס"ז), ושם הוא דוחה באריכות את הראיות מהרשב"א והמאירי. יזהר ברק • שיחה • כ"ג באייר ה'תשע"ד • 23:50, 22 במאי 2014 (IDT)

אנונימי, מדובר בהערת שוליים בערך העוסק בפולמוס, המציגה התפתחות היסטורית של טיעון מסויים. פרשנות של רב/חוקר יחיד שלא יצרה קונצנזוס טעונה ייחוס. שים לב שבאופן בסיסי כל אחד מנימוקי פוסק אינו אמין כמו פסק ההלכה עצמו. בברכה, גנדלף - 00:18, 23/05/14

גנדלף, מה דעתך על הוספת המקור שציינתי כאן להערה? יזהר ברק • שיחה • כ"ג באייר ה'תשע"ד • 00:34, 23 במאי 2014 (IDT)

חיבור של אנונימי שלא זכה להכרה כלשהי. חסר חשיבות לעניינו. בברכה, גנדלף - 13:15, 23/05/14

גנדלף, מניין לך שזו "פרשנות של רב/חוקר שלא יצרה קונצנזוס"? אתה יכול לציין פוסק מוכר שכתב אחרת בדעת הרשב"א והמאירי? --95.86.111.4 22:42, 25 במאי 2014 (IDT)

יזהר, הטיעונים שלך כאן אינם מחזיקים מים. גם אני קראתי את הרשב"א והמאירי ודווקא התרשמתי שהרב עובדיה צודק בהחלט וטיעוניו של הרב קסירר מאולצים להחריד עקב המגמה שלו להציג תמונה אחידה של כל הראשונים ביחס ליסודות היתר המכירה. אבל האם זה משנה מהי דעתי האישית לצורך הערך בויקיפדיה? לא ולא. באותה מידה אין זה משנה מהי דעתך האישית. ובאשר לציון הרב קסירר כמקור נגדי לרב עובדיה - זה מגוחך אפילו יותר. לכשיצויין כאן פוסק מוכר (לצורך העניין, נניח, כזה שמצדיק בפועלו ערך ויקיפדי) החולק על הרב עובדיה בנקודה הזו, תהיה הצדקה לניסוח רלטיבי. וזאת אני מעיר גם לגנדלף. --95.86.111.4 22:42, 25 במאי 2014 (IDT)

ראשית כל גילוי נאות: לא קראתי את מה שכתב הרב עובדיה בנושא. האופן בו הוא מצרף סניפים לשיטתו ומוצא תימוכין בדברי הראשונים בהחלט מוכר לי מתשובות אחרות שלו ולכן קל לי להאמין לטענתו של יזהר, אבל אני לא מעוניין להחליט כאן על סמך שיקול דעת אישי. באשר לקונצנזוס, זה שאין אף רב ראוי לציטוט שכתב אחרת זה לא מוכיח שיש קונצנזוס על פרשנות הרשב"א והמאירי. קונצנזוס משמעותו הסכמה רחבה שניתנת לבחינה אובייקטיבית בעיקר באמצעות מבחן הציטוט. באופן רגיל אנו מפעילים גם שיקול דעת סובייקטיבי שמבוסס על ההיכרות שלנו עם הנושא, אבל הוא צריך להתמקד בשאלה האם מדובר בעמדה רווחת. בברכה, גנדלף - 01:14, 26/05/14