קוממיות
ערך זה עוסק במושב בישראל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו  | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | שפיר |
| גובה ממוצע[1] | 70 מטר |
| תאריך ייסוד | 1950 |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2020[1] | |
| - אוכלוסייה | 551 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -1.4% בשנה |
(למפת השפלה רגילה)   קוממיות  | |
קוֹמְמִיּוּת הוא מושב חרדי-חסידי באזור דרום השפלה בקרבת העיר קריית גת השייך למועצה אזורית שפיר. במקום מתגוררות כמאה ועשרים משפחות חסידיות, מכמה חצרות חסידיות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קבוצת קוממיות התגבשה בשנת 1949 כקיבוץ של צעירי אגודת ישראל, והורכבה בעיקר מקבוצת לוחמים בפלוגה הדתית של אלכסנדרוני. בתחילה שהו במחנה הכשרה בנחלת יהודה[2], על השטח שבו הקימה צא"י מאוחר יותר את כפר הנוער שדה חמד.
בשנת 1950 עלתה הקבוצה לנקודת הקבע בה היא יושבת כיום, על אדמות קק"ל[3].
לקראת שנת השמיטה ה'תשי"ב (1951–1952) התושבים חיפשו רב ובהמלצתו של הרב אברהם ישעיהו קרליץ פנו אל הרב בנימין מנדלזון. הרב מונה לתפקיד רב המושב. הוא החזיק במשרה זאת במשך 27 שנים[4].
אחרי פטירתו בשנת ה'תשל"ט הוכתר כממלא מקומו בנו, הרב מנחם מנדל מנדלזון. הוא כיהן כרב 32 שנה.
אחרי פטירתו בשנת ה'תשע"ב הוכתר כממלא מקומו בנו, הרב משה יוסף מאיר מנדלזון, לרב היישוב.
במקביל לעבודה החקלאית הוקמו במושב מספר בתי חרושת, בפרט כדי לספק פרנסה בשנת השמיטה. בין השאר הוקמו מאפייה[5], מחלבה ומפעל רעפים[6]. ביישוב קיימים גם מפעל ליצור שיש, מפעל ליצור תפילין ומאפיית מצות[7][8].
בשנת ה'תש"ך המושב עלה לכותרות בקשר לפרשת יוסל'ה שוחמכר, אחרי שנתגלה שהילד הוסתר שם במשך כשבועיים. בני הזוג קוט, שהסתירו את שוחמכר בביתם, נדונו למאסר של שנה על-תנאי לאחר שטענו, שבמשך רוב שהותו בביתם לא ידעו מהי זהותו האמיתית[9]. מספר תושבים, ובהם רב המושב, הועמדו לדין באשמת שותפות בחטיפה של אדם אחר, שטען כי נחטף בדרך דומה, אך זוכו לאחר שהתביעה חזרה בה משנתגלו העובדות.
כיום פועל ביישוב כולל אברכים בראשות הרב דוד שמידל, בו האברכים שוהים במשך כל השבוע, ושבים לביתם רק לשבתות, וכן תלמוד תורה לילדים, שתי ישיבות לנערים וצעירים ובית ספר בית יעקב יסודי לבנות.
על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היישוב מדורג במקום החמישי מהסוף במדד החברתי כלכלי לשנת 2015[10].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף פברואר 2022 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
- ^ קבוץ קוממיות להכשרה, דבר, 2 במאי 1949
כנוס ארצי של מדריכי צעירי אגודת ישראל, הבוקר, 10 ביוני 1949
הכנסת ספר תורה לקיבוץ "קוממיות", הצופה, 23 באוגוסט 1949 - ^ קוממיות, הצופה, 18 במאי 1950
חברי קוממיות הניסו מסתננים, מעריב, 27 במרץ 1950 - ^ הגה"ח רבי בנימין מנדלזון זצ"ל, נזר התורה - טבת תשס"ח, עמוד 33
- ^ מאפייה אזורית הושלמה באזור שפיר, הצופה, 14 בדצמבר 1953
- ^ י. מ. סנפיר, בשולי השבוע, דבר, 12 בספטמבר 1952
- ^ נהרסה מאפיית המצות בקוממיות, דבר, 28 ביוני 1962
- ^ אנשי קוממיות אופים מצה שמורה, דבר, 24 באפריל 1959
- ^ בני הזוג קוט נדונו למאסר שנה, דבר, 8 בנובמבר 1962
- ^ המדד החברתי-כלכלי 2015, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
| ||||||||||||||
