שיחה:חברת ארנק

המונח בלועזית?

איך קוראים לזה בשפות אחרות (בהנחה שהמושג אינו המצאה ישראלית)? אביעדוס • שיחה כ"ה בתמוז ה'תשע"ג, 19:18, 2 ביולי 2013 (IDT)

חברת ארנק לעצמאי

המאפיין של חברת ארנק הוא שהמניע היחיד להקמתה תכנון מס. זה אכן המצב כאשר שכיר מקים חברת ארנק, שהוא העובד היחיד בה, והחברה נותנת את שירותי ללקוח יחיד (מעסיקו לשעבר). אין זה המצב כאשר מדובר בעצמאי. עבודה כעצמאי מתאפיינת בלקוחות רבים, בקיום הוצאות עסקיות (ניהול משרד, חומרי גלם, שירותי מזכירות) ובפרט בקיום סיכונים עסקיים. לפיכך החלטה של עצמאי לפעול במסגרת חברה נובעת משיקולים עסקיים, כגון גידור סיכונים (זו המשמעות של "בע"מ"), ולכן אין לראות חברה המוקמת על ידי עצמאי כחברת ארנק. דוד שי - שיחה 05:47, 5 ביולי 2013 (IDT)

אני מסכים שיותר קל להוכיח שחברה שהוקמה על ידי שכיר לשעבר הינה חברת ארנק, מאשר להוכיח דבר זה לגבי חברה שהוקמה על ידי עצמאי. יחד עם זאת, הפוטנציאל לתכנוני מס שונים ומשונים קיים גם אצל עצמאי, ובאותה מידה שיש יתרון לחברת ארנק על משרת שכיר, יכול להיות יתרון כזה כלפי עוסק מורשה. נת- ה- - שיחה 10:44, 12 ביולי 2013 (IDT)

אני מסכים שכאשר עצמאי מעביר את פעילותו לחברה יש לו יתרונות מס (בדומה לשכיר העושה זאת), אך כיוון שלעצמאי יש בצעד זה יתרונות נוספים (כפי שציינתי לעיל), אין לראות בה חברת ארנק. דוד שי - שיחה 15:03, 12 ביולי 2013 (IDT)

חישוב המס המשולם בחברת ארנק, בהשוואה לשכיר ולעוסק פטור

מאחר ומדובר בחישובי שכר ומס, שאינם בתחום התמחותי, אני אפרוס חישוב לדוגמא ואבקש עליו ביקורת עמיתים, לפני הוספה לערך. ספקות הוספתי בהערות שוליים: הנחות יסוד:

• מס חברות = 24%, מס דיבידינדים (לבעל שליטה מהותית, מעל 10%) = 30%.
• מדרגות מס (חישוב הכנסה שנתית) - עד 63,360 =10%, בין 63,360 ל־108,120 =14%, בין 108,120 ל־168,000 =21%, בין 168,000 ל־240,000 =31%, בין 240,000 ל־501,960 =34%, בין 501,960 ל־811,560 =48%, מעל 811,560 =50%.
• נקודות זכות = 2.25 (גבר ישראלי) = הנחת מס שנתית של 5,886 ש"ח.
• דמי ביטוח לאומי (חישוב שנתי) - מדרגה ראשונה (עד 63,564): שכיר - 3.50% (המעסיק מוסיף עוד 3.45%), עצמאי - 9.82%. מדרגה שניה (מעל 63,564): שכיר - 12% (המעסיק משלים עוד 6.5%), עצמאי - 16.23%. תקרת דמי ביטוח לאומי

נניח שראובן השכיר משתכר 30,000 בחודש ברוטו = 360,000 בחישוב שנתי. ראובן ישלם ביטוח לאומי בסך 2,225 על המדרגה הראשונה, ועוד 35,572 על המדרגה השניה, סך הכל 37,797 ש"ח (ללא דמי הביטוח לאומי המשולמים על ידי המעסיק).

מס הכנסה: 47,497 ש"ח במצטבר על 4 מדרגות המס הראשונות, ועוד 40,800 על מדרגת המס החמישית, פחות 5,886 (נקודות זיכוי), סך הכל תשלום מס הכנסה = 82,411. סך הכל תשלומי מס הכנסה + ביטוח לאומי לראובן השכיר = 120,208.

העצמאי ראובן (360,000 הכנסה חייבת בחישוב שנתי, בניכוי 52% מחלק דמי הביטוח, ללא מס בריאות (19,531) -> 340,469), ישלם דמי ביטוח לאומי בסך 6,241 למדרגה הראשונה + 44,942 במדרגה השניה, סה"כ דמי ביטוח לאומי: 51,183.

מס הכנסה: 47,497 במצטבר על 4 מדרגות המס הראשונות + 34,159 על המדרגה החמישית, פחות 5,886 (נקודות זיכוי), סך הכל מס הכנסה: 75,770. סך הכל תשלומי מס הכנסה + ביטוח לאומי לראובן העצמאי: 126,953.

חברת ראובן בע"מ (360,000 הכנסה שנתית) משלמת לשכיר ראובן (שהינו גם בעל מניותיה) משכורת חודשית בסך 9,000 ש"ח, ובסה"כ 108,000 משכורת שנתית ברוטו. השכיר ראובן משלם ממשכורתו דמי ביטוח לאומי: 2,225 על המדרגה הראשונה + 5,332 על המדרגה השניה. בנוסף, חברת ראובן בע"מ משלמת את חלק המעסיק: 2,193 על המדרגה הראשונה + 2,888 על המדרגה השניה, סך הכל תשלומי ביטוח לאומי ממשכורתו של השכיר ראובן ומחברת ראובן בע"מ: 12,638.

השכיר ראובן ישלם על שכרו השנתי מס הכנסה לפי שיעור של 2 מדרגות המס הראשונות (12,600), פחות 5,886 (נקודות זיכוי), יוצא שראובן שילם מס הכנסה בסך כללי של 6,714.

הכנסות חברת ראובן בע"מ בניכוי תשלום משכורות עומדים על 252,000. נניח הוצאות מוכרות בערך של 15,000 שנתי (הנהלת חשבונות + אגרת חברות), וההכנסות בניכוי הוצאות מוכרות עומדות על 237,000. מס חברות על סכום זה עומד על 56,880, ובסה"כ תשלום מס הכנסה של ראובן (כשכיר ובעל חברה) עומד על 63,594. תשלומי מס הכנסה וביטוח לאומי בסיכום כללי של ראובן השכיר וחברת ראובן בע"מ עומדים על: 76,232, כ־45,000-50,000 פחות תשלומי מס וביטוח לאומי בהשוואה לשכיר ראובן ולעצמאי ראובן.

אומנם אם ראובן ירצה למשוך את הרווח שהצטבר מפעילות החברה כדיבידנד (180,120) הוא ישלם מס הכנסה נוסף בשיעור 54,036, שזה מעבר להפרש החסכון בהשוואה לראובן השכיר וראובן העצמאי.

האם החישוב עד כה נכון? כמו כן, איך נכנס נושא המע"מ בהשוואה בין השכיר ראובן לחברת ראובן בע"מ. הרי ראובן כשכיר לא משלם מע"מ על משכורתו, אך חברת ראובן בע"מ צריכה לשלם מע"מ 18% על ההכנסות שלה. נת- ה- - שיחה 14:56, 12 ביולי 2013 (IDT)

הערות שוליים

אתייחס לסוגיית המע"מ: כאשר מקבל השירות הוא עוסק (כלומר חברה עסקית), לשינוי אין חשיבות, מפני שהמע"מ שהיא משלמת מקטין את המע"מ שעליה להעביר לאוצר. דוגמה תבהיר זאת: חברת מעסיק בע"מ מייצרת ערך מוסף שמביא לתשלום מע"מ לאוצר בסך של 100,000 ש"ח בחודש. בעקבות מעברו של מנהל הכספים שלה, ראובן, לחברת ראובן בע"מ, חברת מעסיק בע"מ משלמת לו מדי חודש חשבונית שבה יש 9,000 ש"ח מע"מ. חשבונית נוספת זו תקטין את המע"מ שמשלמת חברת מעסיק בע"מ לאוצר ל-91,000 ש"ח בחודש, ובנוסף יקבל האוצר מחברת ראובן בע"מ מע"מ בסך 9,000 ש"ח בחודש. לסיכום: האוצר לא נפגע בהכנסותיו ממע"מ, וגם חברת מעסיק בע"מ אדישה לשינוי.

המצב שונה כאשר מעסיקו של ראובן הוא מלכ"ר. מלכ"ר אינו גובה מע"מ ולכן אינו משלמו לאוצר, כך שאין לו מול מה לקזז את המע"מ שגובה חברת ראובן בע"מ. המלכ"ר חוסך אמנם מס שכר, שאותו היה עליו לשלם על משכורתו של ראובן, אך כיוון ששיעור מס שכר הוא 7.5% ואילו המע"מ הוא 18%, מלכ"ר לא ישמח למעבר של עובדיו הבכירים לחברת ארנק - כל מעבר כזה יעלה למלכ"ר (או לעובד) במס נוסף בשיעור 10.5%.

כעת תשובות לשאלות שבהערות שוליים:

• לשכירים דמי ביטוח לאומי אינם הוצאה מוכרת (כלומר אינם מקטינים את הברוטו החייב במס).
• חלק המעביד בדמי ביטוח לאומי הוא הוצאה מוכרת למעביד.

דוד שי - שיחה 15:20, 12 ביולי 2013 (IDT)

לא לגמרי הבנתי, השאלה היא מצד הכנסותיו של ראובן כשכיר מול הכנסות חברת ראובן בע"מ. חברת מעסיק בע"מ שילמה בעבר לראובן השכיר משכורת שנתית בסך 360,000 ש"ח, וכיום היא משלמת לחברת ראובן בע"מ סכום זהה. אבל על התשלום לחברה חלה חובת מע"מ (שאינה חלה על תשלום משכורת), ואם כך יוצא שההכנסה של ראובן (בניכוי מע"מ 18%) עומדת על 295,200 בלבד, וזה לפני שהחברה מתחילה לשלם משכורת לראובן השכיר + דמי ביטוח לאומי + מס חברות. בהנחה שחברת ראובן בע"מ הינה חברת ארנק טהורה, אין לה הוצאות אחרות מהם ניתן לקזז את המע"מ ששילמה, ואם כך יוצא על פניו (לפני תכנוני מס אחרים) שיש הפסד משמעותי לשכיר כאשר הוא פועל באמצעות חברת ארנק. נת- ה- - שיחה 15:33, 12 ביולי 2013 (IDT)

זהירות

הסרתי את הפסקה:

"יתרון נוסף של חברת הארנק הוא האפשרות לשלם משכורת לבני משפחה שאינם מועסקים, או שמשכורתם אינה גבוהה, בעבור עבודה מצומצמת לטובת החברה, ובכך לחסוך תשלומי מס וביטוח לאומי עקב מדרגות תשלום נמוכות, בהשוואה למדרגת המס הגבוהה של בעלי החברה, לו היה השכר משולם בעבורו."

נימוקי: במצב המתואר יש שתי אפשרויות:

• בני המשפחה המועסקים בחברת הארנק תורמים לה תרומה כלכלית המצדיקה את שכרם. במצב זה מדובר בחברה שכבר אינה חברת ארנק, שהרי היא מעסיקה עובדים אחדים.
• בני המשפחה המקבלים שכר מחברת הארנק אינם תורמים לה תרומה המצדיקה את שכרם, ולמעשה מדובר בהונאת מס, שעלולה להוביל את בעל החברה לכלא.

לפיכך מוטב שפסקה זו לא תופיע בערך. דוד שי - שיחה 15:01, 12 ביולי 2013 (IDT)

כל הנושא של תכנון מס נמצא בשטח האפור, וגם העסקת בני משפחה נמצאת באותו מקום. קשה להוכיח בדיוק מה תרומת עובד לחברה, ע"ע פרשת גלעד שרון ושכר הייעוץ ששולם לו. נת- ה- - שיחה 15:08, 12 ביולי 2013 (IDT)

לגבי הנימוק השני, השאלה אינה האם הדבר חוקי או לא חוקי (לטעמי במקרים שונים הוא נמצא על השטח האפור, לכל דבר אפשר לשלם בתעריף גבוה ובתעריף נמוך, ולכן חוקי בדיעבד), אלא האם הוא בשימוש על ידי חברות הארנק בפועל או לא. למרבה הצער, התנהלותם של רואי החשבון חשאית למדי (לפחות ברשת), ומזכירה בשתיקתה את העולם התחתון. לכן אני מסכים שאין לאזכר, בגלל חוסר מקור לנושא. נת- ה- - שיחה 15:21, 12 ביולי 2013 (IDT)

חברת ארנק עבור הכנסות פסיביות

לפי מה שכתוב כאן גם חברה שמשמשת כמקבלת ומחזיקה של הכנסות פאסיביות כמו הכנסות שכירות של נכסים של בעליה, נחשבת לחברת ארנק. כרגע בערך זה לא מוזכר. מישהו מבין יותר בנושא? אוריאל, Orielno - שיחה 23:30, 24 באפריל 2016 (IDT)

עיקר מטרתה של חברת ארנק היא להקטין את תשלומי המיסים / בט"ל של בעליה, מקור ההכנסות פחות חשוב, זה יכול להיות שכר עבודה / קבלנות (כתחליף למשכורת שכיר / הכנסות עצמאי), וזה יכול להיות הכנסות פסיביות מרכוש (הכנסות מנדל"ן). אנסה לשלב בפתיחה את חלק הגדרה זה. נת- ה- - שיחה 23:43, 24 באפריל 2016 (IDT)