שיחה:חוג בריסק

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טעון תיקון:[עריכת קוד מקור]

אי הסתמכות על עירוב, איננה חומרה אלא "אפיקורסות", ויש בדברי חז"ל (בהלכות עירובין) הגדרה שלילית למי ש"אינו מודה בעירוב", מאחר שחז"ל סמכו על עירוב. יש לנסח באופן שיובן שהכוונה היא ודאי לא במישור העקרוני, וגם במישור הפרקטי היא איננה כוללנית. ודאי שעירוב פרטי ומפוקח הוא "לכתחלה". אי-ההסתמכות היא במקרה כללי שהעירוב אינו מפוקח דיו לפי מדת ההחמרה הבריסקאית. "אש*נבון" - שיחה 04:13, 1 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]

ראוי לציין כי חומרות שונות המפורטות כאן (עישור, עירוב) אינן יחודיות רק לבית בריסק אלא גם לחוגי החזון איש[עריכת קוד מקור]

"אש*נבון" - שיחה 04:16, 1 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]

כתוב לגבי עירוב שיש עוד חוגים. הנושא כאן הוא חוג בריסק, לחזונישניקים יש ערך משלהם. נרו יאירשיחה • כ"ו בתמוז ה'תשע"ו • 11:09, 1 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
כשם שכתוב לגבי עירוב, יש לכתוב גם לגבי מעשרות. אמנם לחזו"א-ניקים יש ערך משלהם, אבל כאשר מתארים חוג מסוים בהיותם נוהגים מנהג חריג, יש הבדל ברמת החריגות האם זהו אופייני לחוג זה בלבד או אם יש חוג נוסף הנוהג בו אף שהנוסף אינו אלא אחד. הבדל יש. וההבדל הזה קובע את מדת "יחודיות" החוג. "אש*נבון" - שיחה 20:43, 1 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
לדעתי זה זניח. אם זה חשוב לך ואתה בטוח שזה אותו מנהג גם אצל החזונישניקים - לא אתנגד שתוסיף זאת בקצרה. נרו יאירשיחה • כ"ו בתמוז ה'תשע"ו • 20:48, 1 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
נראה שיש כאן כפילות:
אי הסתמכות על עירוב ציבורי. חומרה זו נפוצה בחוגים נוספים ונזכרת בספרי ההלכה, בשל חששות ודעות שונות לגבי כשרותו, אך בחוג בריסק ישנן החמרות מיוחדות כמו לא לצאת לרחוב עם כיפה (כשחובשים כובע) וציצית.
הימנעות מהליכה עם ציצית ברשות הרבים בשבת, בשל השיטה לפיה כאשר אין תכלת אין כלל חיוב ציצית, ואם כן, חוטי הציצית הם משא ואינם מלבוש ואסור לטלטלם בשבת.
לכאורה שתי הדוגמאות הן אחת. 46.19.86.37 04:15, 16 ביולי 2023 (IDT)[תגובה]

דרך הלימוד[עריכת קוד מקור]

לדעתי ההרחבה היתרה בדרך לימודו של החזו"א בערך שעוסק בבריסק הוא מיותר (אם כי איני מתנגד) בקורתי - שיחה 21:58, 20 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

השקפת עולם[עריכת קוד מקור]

מה שנכתב שהרב יצחק זאב סולובייצ'יק סבר כי על האדם מוטל רק לעשות וכו' לדעתי אינו ענין משמעותי בכלל ואינו מבטא כלל את החשיבה הכללית או משהו כזה ולכן נראה לי שצריך למחוק את זה בקורתי - שיחה 22:01, 20 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

סולובייצי'ק ארה"ב[עריכת קוד מקור]

לא ברור מה שייך הרב סולובייצ'יק מארה"ב לכאן נכון מה שנכתב שהוא השתייך לתנועת המזרחי אך הערך אינו עוסק במשפחת סולובייצי'ק אלא בחוג בריסק ולכן על אף הקשר המשפחתי שלו אינו קשור כאן לענין. מה דעתכם? האם למחוק? בקורתי - שיחה 22:04, 20 בנובמבר 2016 (IST):[תגובה]

בסך הכול כתוב שגם הוא המשיך את דרך הלימוד. אין איסור שבערך הנוכחי יוזכר שמו של מזרוחניק רח"ל. נרו יאירשיחה • כ' בחשוון ה'תשע"ז • 00:56, 21 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אשמח לראות היכן כתוב שהוא המשיך את דרך הלימוד, אולי צריך לנקד לך את זה. ואין שום ענין בלענות לא עניני, טענתי היא פשוטה מאד שכיון שהערך עוסק בחוג בריסק ולא במשפחת סולובייצי'ק, לכן אין שום מקום להכניס אנשים שאינם קשורים כלל לחוג על אף שהוא מזרוחניק וזה נשמע קצת פיקנטי. אני מקווה שדברים יובנו כראוי ואם יש לך תשובה עניינית אשמח מאד. בקורתי - שיחה 19:11, 21 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
איפה כתוב שהוא המשיך את דרך הלימוד?! איפה לא? תן לי פרסום רציני אחד שעוסק בשיטת הלימוד שלו שלא אומר את זה. מה יותר ענייני מזה, אלא אם כן ענייני אצלך משמעו שמסכימים עם דעתך גם כשפשוט אין לה שום בסיס (וזלזול באחרים שלא יודעים לקרוא בלי ניקוד. מה לעשות, אני בכיתה א'). נרו יאירשיחה • כ' בחשוון ה'תשע"ז • 19:40, 21 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
סליחה אם נפגעת, אני יחזור שוב אולי לאט יותר, בערך זה אין שום מילה על כך שהוא המשיך את דרך הלימוד וכדו', אלא הוא נכנס בסוף הערך בלי שום קשר לנושא של חוג בריסק, ואדרבה מקומו הראוי הוא כא' מאלו שהמשיכו את דרך הלימוד. מקווה שהבנת בקורתי - שיחה 19:49, 21 בנובמבר 2016 (IST)19:48, 21 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אכן אין שום סיבה שמישהו ייפגע מהמשפט "אולי צריך לנקד לך את זה". זה משפט מנומס ומכובד מאוד שראוי לכל בן תורה מובהק להשתמש בו מדי יום, אני בטוח שאתה אומר אותו בקביעות לכל מי שאתה אוהב ומעריך. אין צורך שתחזור על דברים לאט, במקום זה תסביר את עצמך בבירור. כתבת "לא ברור מה שייך הרב סולובייצ'יק מארה"ב לכאן", ועל זה הגבתי והסברתי למה הוא מוזכר. אני מבין עכשיו שאינך מתייחס לאזכור הראשון שעוסק בדרך הלימוד (ואולי אפילו השתכנעת שהוא אכן ממשיך את דרך הלימוד), אלא באזכור האחרון בסוף הערך, בעניין היחס לציונות. אם היית שואל מה אכפת לנו מדעתו של ר' חיים, הרי הוא לא חלק מ"חוג בריסק" שנוצר לאחר פטירתו, הייתי מבין. אבל אתו אין לך בעיה, רק עם הרב סולובייצ'יק מבוסטון. ובכן, בהקשר הזה יש מקום לציין, לצד השקפת החוג, שיש גם ממשיכים של בית בריסק עם השקפה שונה. נרו יאירשיחה • כ' בחשוון ה'תשע"ז • 20:02, 21 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
1) לעיל לא מוזכר שמדובר בהגרי"ד מבוסטון ולכן לא הבנתי. (אגב, לא נראה שיש חולק ע"ז שהוא ממשיך בדרך הלימוד). 2) בית בריסק משמעו אנשים ההולכים בדרך בריסק, ולא אנשים שקשורים משפחתית לאנשים אחרים שהם מייצגים את בית בריסק או ליתר דיוק חוג בריסק. 3) לא יודע איך לכתוב לך בלי שתפגע אבל בכל זאת אנסה, ר' חיים הוא חפצא של חוג בריסק גם אם נניח שבזמנו זה לא היה נפוץ או שאולי זה התבטא שונה, וד"ל. בקורתי - שיחה 20:18, 21 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
נו, אז תכניס גם את הרב מבוסטון בדרך של צוויי דינים. נרו יאירשיחה • כ' בחשוון ה'תשע"ז • 20:22, 21 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
כל הכבוד, ועכשיו לתשובה ענינית בקורתי - שיחה 20:23, 21 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
עשיתי כמיטב יכולתי. כאמור, ייתכנו תשובות ענייניות שהצד השני לא השתכנע מהן (ולהפך). נרו יאירשיחה • כ' בחשוון ה'תשע"ז • 20:26, 21 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

לפני שכותבים משהו צריך לבדוק את העובדות[עריכת קוד מקור]

לפני שאתה מוחק, תבדוק שוב את כל ההיסטוריה ותראה שאת הקטע: ישיבה זו, יועדה לבחורים בוגרים שסיימו שלוש שנים בישיבה גדולה. סביב רבי יושע בער החל להתפתח חוג תלמידים ועמיתים, שהיוו את היווצרו של ישיבת בריסק. לא כתבתי אלא כך הוא היה מלכתחילה. אני רק שיניתי שאת הישיבה הוא לא פתח אלא מיסד ושחוג בריסק וישיבת בריסק הם לא אותו הדבר. נא לעיין בגרסה מ14 באוגוסט 2013. בקורתי - שיחה 19:02, 20 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]

מישהו טען שאתה כתבת את זה מלכתחילה?! הטענה הייתה שהחזרת שוב ושוב ניסוחים שגויים, שאינם קשורים למיסוד/פתיחה וחוג/ישיבה. עשית את זה שלוש פעמים, בכל פעם שוחזרת בידי משתמש אחר, הוזהרת פעמיים, על ידי שני משתמשים, ועכשיו בשעה טובה פתחת סוף דיון, שגם הוא לא מתייחס לעיקר. למה שחזרת שלוש פעמים את העריכה שלי? נרו יאירשיחה • כ' בכסלו ה'תשע"ז • 20:04, 20 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
הייתי מצפה ממך להסביר את המחיקה שלי, בפרט שהוא כתוב כך כבר כמה שנים, וגם שכפי שהיה כתוב מאז ומקדם זה הרבה יותר מדויק וקולע למציאות. המשפט: סביב רבי יושע בער החל להתפתח חוג תלמידים ועמיתים, שהיוו את היווצרו של ישיבת בריסק. הוא משפט בסיסי ויסודי ביותר בערך שעוסק בחוג בריסק, ולכן שחזרתי לאיך שהיה כתוב קודם לכן וגם שאלתי אותך בתקציר עריכה למה אתה משנה, סוף סוף פנית לדף השיחה אולי נזכה להבין למה מחקת. תודה. בקורתי - שיחה 18:57, 21 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
במחילה, אתה ממשיך לכתוב טענות שאינן קשורות למציאות ובלי לשים לב מה בכלל קרה. ממש לא שחזרתי אותך, חיים עשה את זה בפעם הראשונה, ביקורת בפעם השנייה. אני מציע לך לבדוק גם את עצמך כששלושה אנשים אומרים לך שאתה טועה. אנסה להסביר לך למה התוכן שהחזרת היה שגוי: אתה באמת חושב שצריך להילחם על הביטוי "היוו את היווצרו"? אין צורך לומר "בחורים בוגרים", מספיק שכתוב שסיימו 3 שנים בישי"ג. היו שם עוד שגיאות ששחזרת שוב ושוב. לגבי התפתחות החוג, החוג החל להתפתח סביב הגרי"ז. נרו יאירשיחה • כ"א בכסלו ה'תשע"ז • 20:04, 21 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
טענתי אינה אלא על מחיקת המשפט: סביב רבי יושע בער החל להתפתח חוג תלמידים ועמיתים, שהיוו את היווצרו של ישיבת בריסק. תודה אשמח לקבל תגובה עניניית. בקורתי - שיחה 19:47, 22 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
העריכה במחלוקת כללה דברים נוספים, והיו לך גם טענות נוספות בדבר מי שינה מה וממתי. לגבי היווצרות החוג - עניתי. תקרא בבקשה. נרו יאירשיחה • כ"ב בכסלו ה'תשע"ז • 19:49, 22 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
מכיון שהמחיקה כללה מלבד הדברים הנוספים גם את הקטע של היווצרות החוג לכן שחזרתי את הכל, ואם יש לך תשובה לגבי מחיקת הקטע הזה אשמח אם תוכל להסביר היכן הוא. בקורתי - שיחה 15:50, 26 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
א. אינך יכול לעשות זאת. ב. בתגובה מכ"א בכסלו. נרו יאירשיחה • ו' בטבת ה'תשע"ז • 10:55, 4 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
אוקי, תודה על התייחסותך החוג בצורה המוכרת לנו כיום בסגנון במבנה ובקהילתיות שבה התפתחה סביב הגרי"ד. וזה הקטע היחיד שהפריע לי בנכתב, לגבי הניסוח אין לי שום הבדל ובלבד שהענין יכתב כפי שהוא במציאות. בקורתי - שיחה 19:39, 4 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
בקיצור, שחזרת משהו כמו עשר פעמים עריכה שגם לך אין בעיה עם הרוב שלך. אתה צריך להודות למזלך הטוב שעוד לא נחסמת. תמיד אפשר לכתוב "בצורה המוכרת לנו, בסגנון, במבנה ובקהלתיות", ויכולת להוסיף עוד כמה מילים מופשטות מעין אלו. נשאר רק להבין למה התכוון המשורר. נסה לפרט מה בדיוק התחיל אצל הבן שלא היה קיים בכלל אצל האב, ומצד שני מה כן היה אצל האב והבן רק המשיך. נרו יאירשיחה • ו' בטבת ה'תשע"ז • 20:09, 4 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
אכן, כבר כתבתי לך שאין לי בעיה אם רוב מה שהמוחק מחק אלא רק בנקודה הזאת. אני אכן מודה לך מאד מעומק ליבי על שבטוב ליבך לא חסמת אותי, ברכותי מעומק לב. הישיבה התחילה רק אצל הבן, אמנם לאב גם היה שיעור לכמה תלמידים אך זה לא התנהל בצורה של ישיבה, ללא סדרים ללא בית מדרש וכו' וגם מבחינת הכמות אינו השוואה כלל וכלל. אי לכך רוב תלמידיו של הגרי"ז לא היו אלא תלמידיו בלימוד, למשל הרב שך שהיה מגדולי תלמידיו ובשום צורה לא ניתן לומר שהוא היה בריסקע'ר, הבן מיסד את השיעור ובנה מזה ישיבה עם כל המשתמע מכך וכתוצאת מזה נוצרה קהילה והרבה מהתלמידים לא היו תלמידים רק בלימוד אלא גם השתייכו לקהילה. אני חושב ועכ"פ מקווה שאתה מספיק חכם להבין את מה שכתבתי. בקורתי - שיחה 23:04, 4 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
אני בטוח לא מספיק חכם לרדת לעומק דעתך, חבל בכלל על הניסיון. ובכל זאת, בערך של הרב מבריסק כתוב שכן הייתה לו ישיבה. פנימייה וחדר אוכל לא היו גם אצל הבן, כך שההבדלים הולכים ומצטמצמים. הכמות מן הסתם גדלה אצל הבן, ועוד יותר אצל הנכד, וכך כמעט בכל הישיבות והחסידויות. נרו יאירשיחה • ו' בטבת ה'תשע"ז • 23:44, 4 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
סה"כ פרגנתי שאני חושב שאתה מספיק חכם. אתה צודק, ואכן צריך לשנות את זה גם שם, כיון שהמרחק בין שיעור לישיבה הוא עצום, ולגרי"ז לא היה אלא שיעור שמסר בלבד ואפי' בית מדרש שבו הם למדו לא היה. בקורתי - שיחה 23:59, 4 בינואר 2017 (IST)[תגובה]

למה יש תבנית דרוש מקור?[עריכת קוד מקור]

בערך כתוב: "סיפרו על הרב מבריסק כי פעם חזר מחתונה בשעה מאוחרת וחשב שכעת ודאי יירדם ועל כן בירך, אך מפחד שלא יירדם בכל זאת וברכתו תהיה לבטלה - לא הצליח להירדם עד הבוקר[1].[דרוש מקור]". לכאורה יש להסיר את תבנית ה"דרוש מקור", לא? יענער - שיחה 00:31, 18 באוגוסט 2017 (IDT)[תגובה]

עובדות והנהגות זו סדרה עם כמה כרכים. מקור של ממש כולל מספר עמוד מדויק. נרו יאירשיחה • כ"ו באב ה'תשע"ז • 00:40, 18 באוגוסט 2017 (IDT)[תגובה]
  1. ^ עובדות והנהגות לבית בריסק.