חזון איש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חזון איש
Chazon ish 1911.jpg
"חזון איש" במהדורתו הראשונה. וילנה תרע"א
מידע כללי
מאת אברהם ישעיהו קרליץ
שפת המקור עברית
סוגה פרשנות התלמוד הבבלי; הלכה
הוצאה
שנת הוצאה 1911 - ה'תרע"א
סדרת "חזון איש", המהדורה הקלאסית בצורתה העדכנית

חזון איש הוא שמה של סדרת הספרים של הרב אברהם ישעיהו קרליץ, שעל שמה הוא מכונה "החזון איש". כרכי הסדרה מכילים דיונים הלכתיים במגוון נושאים ובד בבד מהווים פירוש על עיקרי הספרות ההלכתית: על התלמוד הבבלי והירושלמי, על משנה תורה לרמב"ם, ועל השולחן ערוך. תורתו של המחבר, הבאה לידי ביטוי בעיקר בסדרת ספריו זו, נחשבת ליסודית בלימוד הישיבתי, בפסיקת הלכה בבתי ההוראה, ובפסיקת דין בבתי הדין.

בשם הספר נרמז שם המחבר: אברהם ישעיהו, והוא מושפע ומבוסס על הפתיח לספר ישעיהו: "חזון ישעיהו בן אמוץ".

בשל צניעותו של מחבר הספר הוא לא חתם את שמו על ספריו; על ספרו הראשון חתום מעבר לדף השער המו"ל, אחיו הרב משה קרליץ; ועל שאר ספריו המו"ל, הרב שמואל גריינימן.

מהדורות הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהדורה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר במהדורתו הראשונה, לא עבר עריכה ולא נדפס לפי סדר שיטתי. הרב קרליץ היה רושם את חידושיו תוך כדי לימודו, וכשהצטברו כתבים בכמות שאיפשרה הדפסת כרך, היה גיסו הרב שמואל גריינימן מכינם ומסדרם לדפוס. מסיבה זו, מאפיין בולט של ספרי מהדורה זו, היא העובדה שמלבד הנושא המרכזי המופיע בדף השער, בדרך כלל המסכת או החלק ההלכתי ב"שולחן ערוך" בו עסק הרב קרליץ באותה תקופה, הופיע גם מדור "ליקוטים" ובו חידושים בעניינים שונים שאינם קשורים לנושא המרכזי של הספר.

וכשם שמרובה מידת ה"חזון איש" מזו של שאר המחברים בתוך הענין הנידון, כך מרובה מידתו בכמותם של הענינים. דומני, במובן זה הוא יחיד לא בדורו־דורנו, אלא אף בכמה דורות קודמים. יותר מעשרים ספרים פרסם על מרבית סוגיות הש"ס והפוסקים, על כל שטחיהם ומקצעותיהם. מי כמותו עסק בכל סדרי "זמ"ן נק"ט" כולם, ומי כמותו חיבר ספרים מפורטים בכלים ונגעים ואהלות וכל השאר עד עוקצין ועד בכלל, בכל אותה ההתענינות והמסירות וההתפשטות לכל המסתעף בפירוש ובהבנה ובהלכה, כדרך שהוא מסור ונתון בהתעסקותו במועד־נשים־נזיקין? כמעט שאין לך אף ענין הלכותי אחד שלא נמצא אותו מעויין ומדוייק בספר מספריו של ה"חזון". ההיקף הגדול של הענינים מעורר השתוממות

– הרב ש"י זוין, אישים ושיטות

בסדרה זו, יצאו עד פטירת המחבר הכרכים הבאים:

  1. חזון איש - אורח חיים (והרבה עניינים מס' קדשים); ויורה דעה, הל' נדה. ווילנא: חברת דפוס והוצאה, תרע"א 1911[1]
  2. חזון איש - אורח חיים, ב. ובתוכו: "קונטרס המוקצה". ווילנא: ד' קרינס וש' קובלסקי, תרפ"ג 1923
  3. חזון איש - אורח חיים, הלכות עירובין. ווילנא: ד' קרינס וש' קובלסקי, תרפ"ט 1929[2]
  4. חזון איש - אבן העזר, הלכות גיטין וקדושין, (ובענייני עבדים). ווילנא: י' לוין, תרצ"ב 1932[3]
  5. חזון איש - מקוואות, מכשירין. ווילנא: ש"פ גראבער, תרצ"ה 1935
  6. חזון איש - כלים. ווילנא: ש"פ גראבער, תרצ"ו 1936
  7. חזון איש - אהלות. ווילנא: ש"פ גראבער, תרצ"ו 1936
  8. חזון איש - הלכות שביעית. (בסופו: הערות למסכת פסחים חגיגה). ירושלים: ח' צוקרמן, תרצ"ז 1937
  9. חזון איש - דמאי, מעשרות. (ובסופו: ליקוטים). ירושלים: ח' צוקרמן, תרצ"ח 1938
  10. חזון איש - נגעים, פרה. (ובסופו: הוספות לחזון איש שביעית). ירושלים: ח' צוקרמן, תרצ"ח 1938
  11. חזון איש - כלאים, ערלה. ירושלים: ח' צוקרמן, ת"ש, 1940
  12. חזון איש - אבן העזר, אישות, איסורי ביאה. יבום חליצה ומיאון. ובסופו: ליקוטים. ירושלים: ח' צוקרמן, ת"ש, 1940
  13. חזון איש - טהרות, זבים, טבול יום, ידיים, עוקצין. ירושלים: בית יתומים דיסקין, ת"ש, 1940
  14. חזון איש - אבן העזר, הלכות כתובות. ובסופו: ליקוטים שונים. ירושלים: בית יתומים דיסקין, תש"א 1941
  15. חזון איש - חשן המשפט, והערות במסכת שבועות; יורה דעה, והערות במסכת חולין
  16. חזון איש - קונטרס שמונה עשרה שעות: יבאר דעת כל הראשונים דהיום מתארך מירושלים למערב עד י"ח שעות. ירושלים: חורב, תש"ג 1943[4]
  17. חזון איש - קדשים. ירושלים: חורב בבית יתומים דיסקין, תש"ה ותש"ז. 1945 ו-1947.
    כרך א: על מסכתות זבחים ומנחות; כרך ב: על מסכתות יומא, חגיגה, נזיר, הוריות, בכורות, ערכין, תמורה, כריתות, מעילה. ובסופו: "קונטרס השיעורים".
  18. חזון איש - שבת, ובסופו: ליקוטים, ו"קונטרס השיעורים" המתוקן. ירושלים: בית יתומים דיסקין, תש"ח 1948.
  19. חזון איש - חשן המשפט, ספר שני (בבא קמא). ירושלים: בית יתומים דיסקין, תש"י 1950[5]
  20. חזון איש - יורה דעה, הלכות עבודה זרה, יין נסך; אורח חיים, הלכות פסח. ובסופו: ליקוטים שונים (בסוף הכרך: לוח הצורות). ירושלים: בית יתומים דיסקין, תשי"א 1951
  21. חזון איש - הלכות שביעית (מהדורה שנייה). ירושלים: המסורה, תשי"ב 1952[6]
  22. חזון איש - חושן המשפט, ספר שלישי (בבא בתרא, סנהדרין), ובסופו לקוטים שונים. ירושלים: המסורה, תשי"ד 1953[7]

המהדורה הערוכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצורה החיצונית של "חזון איש" היא - סימנים ואותיות. בכל סימן כמה וכמה אותיות, סימן פלוני אות פלוני. ויש בחיצוניות זו משום קביעת יסוד לעצם דרכו. משנטפל לענין אינו מוציאו מתחת ידו עד שיבררו לכל פרטיו. האותיות אינן באות בהמשך אחד, לא בשביל ליתן ריוח בין פרשה לפרשה נתחלק הסימן לאותיות... כאן, ב"חזון איש", כל אות דבר שלם בפני עצמו. ובכן, קטעים קטעים? כן, קטעים, אבל לא מקוטעים... כל הנכנס לענין הכללי שלו הוקדש אותו סימן טעון בירור וליבון בירור יסודי וליבון מכל צדדיו

– הרב ש"י זוין, אישים ושיטות

לאחר פטירת החזון איש, כדי להכניס סדר בספר, ולאפשר ללומד המצוי למצוא את מבוקשו, ערך המו"ל מחדש את כל הסדרה לפי סדר מסכתות הש"ס והשולחן הערוך; הוסיף להם מכתבים מהחזון איש בסמוך לקטעים עליהם נסוב המכתב, או בנושאים דומים, והדפיסה בשמונה כרכים (כולל כרך המוקדש לחידושים על הרמב"ם)[8] בכריכה צבעונית (סימן ההיכר של מהדורה זו, "החזון איש האדום/האדומים", גוני הכריכה נעו במשך השנים בקירבה לצבע זה). מהדורה זו עברה כל העת שינויים ושיפורים, ובעשור הראשון של המאה ה-21 הודפסה באותיות חדשות, תוך שמירה על צורת העמודים המדויקת של המהדורה. זו המהדורה הקלאסית של ספרי ה"חזון איש", ונהוג לציין "מראי מקום" לדבריו, לפי סדר מהדורה זו. בשנת ה'תשע"ו, 2015, הוציאו בניו של המו"ל את הכרך התשיעי בסדרה הכולל: שו"ת בהלכה; חידושים מכתב ידו, בעיקר מצעירותו; והערות שרשם על גליונות ספרים בספרייתו.

בנימין בראון, חוקר משנתו של החזון איש, העיר כי במהדורה זו נפלו פגמים, כמו קיצוץ טקסטים והבאתם במקומות שונים בשתי גרסאות שונות, "השמטות" שלא שולבו למקומם המתאים, ספרור סימנים לקוי, ו"לוח-מפתחות" - שהיה אמור שימוש מתואם לסירוגין בשתי המהדורות, שנערך בצורה לא יעילה, ואף לא נדפס בכל הכרכים[9].

חזון איש על מסכתות הש"ס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהדורת ספרי חזון איש על מסכתות הש"ס (בכריכה שחורה, סימן ההיכר של מהדורה זו), היא שלב נוסף בהתפתחות הדפסת כתבי החזון איש. במהדורה זו מרוכזים כל חידושיו וכתביו המוכרים, לפי סדר מסכתות הש"ס, בדרך כלל כל מסכת בכרך נפרד המוקדש לחידושיו למסכת זו בלבד. סדרה זו מודפסת בידי קרובי משפחתו של הרב קרליץ, משפחת גריינימן; נכדי הרב שמואל גריינימן, המו"ל הראשון של ספרי "חזון איש". הסדרה החלה לראות אור בשנות ה-80 של המאה ה-20, ועדיין לא הושלמה.

אמונה וביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אמונה וביטחון (ספר)

בסדרה זו, נכלל בסוף החלק העוסק בסדר טהרות, מאמר השקפה המרכז את יסודות הגותו של החזון איש בתחום מחשבת ישראל. חלקיו שנמצאו ונדפסו עוסקים בעיקר בנושאי: אמונה, ביטחון, מוסר והלכה, תורת המדות, הדמיון והשכל, רוח הקודש ונבואה. המאמר נדפס במהדורות רבות כספר בפני עצמו והיה לנכס צאן ברזל בספרות המחשבה האורתודוקסית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ש"י זוין, "ה"חזון איש"", אישים ושיטות: שורת מאמרים על אישי הלכה ושיטותיהם בתורה, מהדורה חדשה, ירושלים: קול מבשר, תשס"ו 2006, עמ' רצ–שט.
  • בנימין בראון, החזון איש - הפוסק, המאמין ומנהיג המהפכה החרדית, ירושלים: מאגנס, תשע"א. רובו של הספר עוסק בחידושיו של הרב קרליץ בספרו זה, למקורות ממוקדים, ראו: אינדקס, עמ' 942.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חזון איש - וילנא תרע"א, באתר HebrewBooks.
  2. ^ חזון איש - וילנא תרפ"ט, באתר HebrewBooks.
  3. ^ חזון איש - וילנא תרצ"ב, באתר HebrewBooks.
  4. ^ חזון איש - קונטרס שמונה עשרה שעות - ירושלים תש"ג, באתר HebrewBooks.
  5. ^ חזון איש - ירושלים תש"י, באתר HebrewBooks.
  6. ^ חזון איש - ירושלים תשי"ב, באתר HebrewBooks.
  7. ^ חזון איש - ירושלים תשי"ד, באתר HebrewBooks.
  8. ^ הגרסה הראשונה של מהדורה זו, יצאה לאור בירושלים ובבני-ברק בשנים תשי"ד-תשט"ז בחמישה כרכים, שלא כללו את כל תוכן המהדורה הראשונה.
  9. ^ בראון, החזון איש - הפוסק, המאמין ומנהיג המהפכה החרדית, ירושלים: מאגנס, תשע"א. מבוא, עמ' 2-3, והערה 4.