שיחה:חוויית "אהא!"

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כותרת הערך צריכה להיות "תובנה", ו"חווית "אהה" - אם המושג רלוונטי - עשויה להיות הכינוי לתופעה. ניצן צבי כהן - שיחה 15:00, 28 במרץ 2011 (IST)[תגובה]

אלה שני דברים שונים; הערך עוסק ברגע ההבנה, ולא בתובנה עצמה. אביעדוסשיחה כ"ב באדר ב' ה'תשע"א, 15:03, 28 במרץ 2011 (IST)[תגובה]
אני טיפוס די ליברלי ביחס למושג "אנציקלופדי", אבל למה רגע ההבנה ראוי לערך משל עצמו ? (בשעה שלמושג "תובנה" עצמו אין ערך...)ניצן צבי כהן - שיחה 09:32, 29 במרץ 2011 (IST)[תגובה]
התשובות לשאלות החשובות שהועלו בשיחה זה מופיעות בערך חוויית "אהא!". תודה על התיקונים החשובים, מרביתם הוכללו בערך הנ"ל. לעיונכם ותגובתכם בשיחה שם.--יפים33 - שיחה 17:56, 29 במרץ 2011 (IST)[תגובה]
אני עדיין חושב שהחוויה ראויה רק להיכלל בתוך ערך "תובנה". כשם שפקיחת עיניים כשלעצמה לא ראויה לערך, וגם המראה הנשקף ומכלול הרגשות שעולות ממנו לא ממש ראוי לערך - אבל ייתכן ש"התעוררות" כתופעה עשויה להצדיק ערך. ניצן צבי כהן - שיחה 23:13, 29 במרץ 2011 (IST)[תגובה]
אם רוצים למתוח אנלוגיות מעבר לכוונתן המקורית, אז חוויית "אהא!" היא התעוררות של האדם (של המוח ? הרגשות ?...) המאפשרת לו לתפוס את המציאות בדרך חדשה שלפני-כן נראתה רק כחלום רחוק...--יפים33 - שיחה 23:35, 29 במרץ 2011 (IST)[תגובה]
כדי להתייחס לדעה שהובעה על חוסר הערך שבערך הזה - יש בתחילה לשמוע כיצד אתה מבין את העובדה שמחקרים מדעיים רבים, בתחומי מחקר מגוונים, עוסקים בחשיבותה של חוויית "אהא!" כתופעה מובחנת וחשובה ? --יפים33 - שיחה 23:35, 29 במרץ 2011 (IST)[תגובה]
אני מבהיר - אני חושב שהדברים הרשומים בערך מעניינים וחשובים. אני פשוט חושב ש"חווית אהא" עשויה להיות פסקה בערך על "תובנה".ניצן צבי כהן - שיחה 00:06, 30 במרץ 2011 (IST)[תגובה]
כדי שאוכל להתייחס לדעתך בנושא זה, או כדי שאחרים יוכלו אולי להסכים לה, יועיל אם תתייחס לנימוקים משכנעים, אחרת אין מקום להעלות ספק בחשיבות הערך של חוויית "אהא!", לאחר שהובהר שזוהי תופעה קריטית לתהליכי הלמידה ולפתרון יצירתי של בעיות. תופעה אשר הוכרה כחשובה על-ידי מדענים מתחומי מחקר מגוונים כגון:פסיכולוגיה קוגניטיבית ונאורולוגיה, כתבי-עת מדעיים פרסמו מחקרים רבים בנושא, נכתב ספר מקצועי בנושא, וקבוצת מדענים אף המליצה לשלב את חוויית "אהא!" בתכנית הלימודים בבתי-ספר. --יפים33 - שיחה 04:18, 30 במרץ 2011 (IST)[תגובה]
לעניין הצעתך לפתוח ערך "תובנה" - הרי הצורך של ערך זה מתמלא באחד משני האופנים הבאים, ולכן אין הכרח להפיק ערך חדש כזה, כי:
משמעות "תובנה" - התוכן הספציפי של ה'הארה' שמתקבל אצל האדם כתוצאה מחוויית "אהא!" - הרי הוא ספציפי לכל מקרה, ואינו בעל ערך אנציקלופדי. לדוגמה ניתן לראות את ההפניה שבוצעה לערך תובנה עסקית, שבוטלה והועברה להגדרה של היכולת להשיג תובנה עסקית.--יפים33 - שיחה 04:18, 30 במרץ 2011 (IST)[תגובה]
משמעות "תובנה" - הכלי או ה'איבר' שבו מתרחשת ההבנה וה'הארה' המנטלית באדם או היכולת לתהלך תהליכים מנטליים - הרי הוא מקבל מענה בקצרמר הכרה, וייתכן שיש להרחיבו לערך מלא בפני עצמו, ולקשר אותו גם לתורת ההכרה בפילוסופיה המערבית, וגם לתפקידם של ההכרה ותהליכי הטיהור שלהם בפילוסופיות ובשיטות ה'הארה' שמקורן בהודו ובסין.--יפים33 - שיחה 04:18, 30 במרץ 2011 (IST)[תגובה]

אני מציע "אהָה". זאת נראית לי הצורה המקובלת יותר. אביעדוסשיחה כ"ד באדר ב' ה'תשע"א, 18:43, 29 במרץ 2011 (IST)[תגובה]

לאיות "אהָה" יש יתרון שזהו האיות שמופיע בתנ"ך ויתרון נלווה - שזהו איות שיותר טבעי לשפה העברית - האות 'הא' בסוף מילה מופיעה באופן רגיל, ואילו האות 'אלף' בסוף מילה מופיע לעיתים נדירות, ונראית קשה יותר לביטוי. זאת הסיבה שאיות "אהה" נראה לרובנו הצורה המקובלת יותר. עם-זאת, ישנן כמה סיבות טובות, להעדיף את האיות "אהא", ואמנה אותם כאן בסעיפי משנה, כדי שיהיה קל יותר לברר את הנושא:--יפים33 - שיחה 22:50, 29 במרץ 2011 (IST)[תגובה]
בעיה 1 - כדי לקרוא נכון את המילה באיות "אהָה" יש הכרח בניקוד, אחרת הקריאה הטבעית תהיה "אָהְה", "אֶהה" וכדומה--יפים33 - שיחה 22:53, 29 במרץ 2011 (IST)[תגובה]
בעיה 2 - המילה באיות "אָהָה" (גם עם ניקוד) יוצרת בעברית בת-ימינו רושם שמטעה את הקורא לגבי תפקידה של האות 'הא' השניה (התופעה של 'הה' בסוף מילה נדירה יחסית, ולכן מקשה על הקריאה הנכונה) - שנתפסת כהיגוי נוסף (הגה ממושך), ולא כעיצור (כלומר משהו כמו AHAHA, בניגוד לביטוי השגור בפינו, המתבטא באותיות באנגלית AHA--יפים33 - שיחה 23:07, 29 במרץ 2011 (IST)[תגובה]
אני חולק עליך. ולהלן הטיעונים הנגדיים: ה"א בסוף מילה היא כברירת מחדל אם קריאה; ה"א עיצורית הנושאת תנועה בסוף מילה היא הנדיר - היא קיימת אאל"ט רק בכינויים חבורים. והיות שניכר שהמילה "אהה" אינה פועל או שם עצם המתייחס לנסתרת, הסיכוי שדובר עברית יקרא "אהה" כמשהו כמו "ahaha" הוא קלוש. הצירוף "הה" בסוף מילה נקרא "ha" גם במופעים של "אהה" בספרי הנ"ך וגם למשל במילה "אתמהה". במבחן גוגל עולה שהצירוף "אהה" מקובל למדי. ולבסוף, בעברית ממילא מקובלת גם הקריאה "ahhh" באותו מובן בדיוק, כך שאין שום בעיה שיקראו זאת כך. אביעדוסשיחה כ"ד באדר ב' ה'תשע"א, 15:34, 30 במרץ 2011 (IST)[תגובה]
העלית מספר נושאים חשובים, שכדאי להתייחס אל כל אחד בנפרד:
האות 'הא' בסוף מילה היא אכן בדר"כ "אם קריאה" כהגדרתך. יוצא דופן מבחינת קלות הקריאה המעשית (ולא מהבחינה הדיקדוקית התיאורטית) מתרחש כאשר קיימות רצף בסוף מילה של שתי אותיות 'הא' - כלומר: "הה", ואז הנטיה של הקורא (במיוחד ללא ניקוד) להאריך את ההברה - קריאה שיוצאת כדבריך ahhh (תודה על התיקון, לזה התכוונתי). נטייה זו מחריפה במיוחד במקרה הייחודי, כאשר מדובר במילה בת 3 אותיות בלבד, במיוחד אם לא מדובר בפועל (כגון: "אהה" - בעצם, במיוחד כשהאות הראשונה היא 'אלף', אבל גם במקרים נוספים, כגון "בהה" או אפילו מילה ידועה יותר כמו "גהה"). הנטייה הזו לא תתקיים אם האות הסופית תהיה 'אלף' (למשל ראה ההבדל בין הקריאה המיידית שלך של הצירוף "חהה" לבין הקריאה המיידית של הצירוף "חהא"). עד כאן לסיכום הטיעון הראשון שהעלית = במקרים שבהם קיימות רק 3 אותיות, במיוחד כשהראשונה האות 'אלף' הצירוף הקריא (דווקא לא של פעלים) יהיה 'אהא' ולא 'אהה'.
טרם התייחסת לטיעון לגבי הניקוד (בעיה 1 לעיל). האיזכור שלך של המופעים בנ"ך רק מחזקים את הצורך בניקוד, כפי שקיים שם, ולא קיים (או לא נעשה בו שימוש צרכני תדיר) בויקיפדיה או במנועי חיפוש.
ואם במנועי חיפוש עסקינן - הרי הצעתך להסתמך על מבחן גוגל מתעלמת מהעובדה, שמרבית מ-12,700 המופעים של 'אהה' מתייחסים למשמעויות אחרות וזרות לחוויית "אהא!". נכון שבעברית לא נעשה שימוש תכוף בחוויית "אהא!" כמשמעה כאן, ולכן העובדה שקיימים רק 2,420 מופעים של 'אהא' אינה מוכיחה עדיפות נמוכה לאיות זה, אם לא ההיפך. אם נחקור את השימוש המושכל והמכוון במונח בעברית, נוכל למצוא כאלו שבחרו באיות 'אהה' כמו כאלו שבחרו באיות 'אהא', וניתן לתלות זאת בעובדה שמדובר במילה מחודשת (ומתועתקת מאנגלית), שרבים סגנונות האיות שלה, ולא ברור אם יש יתרון לצורה זו או אחרת, כשמגיעים לדון בשאלה של פורמליזציה של האיות, כפי ששנינו עושים כעת.
וכאן מגיעים לטיעון האחרון שהעלית, בדבר הקרבה (ולדעתי הריחוק) של הקריאה ahhh למשמעותה של חוויית "אהא!" - טיעון שמתייחס לבעיה 3 שכתבתי לעיל, אך נמחקה מסיבות של מדיניות ויקיפדיה. כדי להימנע ממחיקה נוספת, כך שיתאפשר לך הפעם לקרוא את הנימוק הזה, אפנה אותך לשירה המפורסם של להקת א-הא וכן לשירה המפורסם באיות דומה של אפרת גוש, ומופעים רבים מספור במנועי החיפוש, בנושא הפופולרי ביותר באינטרנט...בכל מקרה, מדובר בטעות, שעלולה להרחיק את הקורא מהבנה עניינית ומדויקת של חוויית "אהא!".
לסיכום התייחסות זו - אין ספק שהסוגיה חשובה, ושישנם פנים לכאן ולכאן. נראה לי שכמו התוכן של הערך המדובר, גם בשאלה של איות הערך הזה - חשוב להפריד בין הידיעה שלך ושלי אודות משמעות הערך כשאנו קוראים אותו לאחר שאנו יודעים כיצד יש לקרוא אותו (קריאה בדיעבד, או קריאה שניה), לבין הקריאה הטבעית השכיחה של קורא הויקיפדיה הנורמטיבי, שרוצה לדעת מה זו חוויית "אהא!", ושעדיין לא יודע כיצד קוראים מילה זו (קריאה ראשונה). אני יכול להציע לך, מה שהחלטתי לעשות פעם נוספת בעצמי - לשאול בסביבתך אנשים שלא מכירים את המונח, כיצד הם קוראים ומבינים את שני האיותים השונים הללו (כמובן - ל-50% להציג 'אהה' ול-50% להציג 'אהא').--יפים33 - שיחה 17:10, 30 במרץ 2011 (IST)[תגובה]

חשיבות הערך[עריכת קוד מקור]

דיון זה נפתח לבקשתו של חיים7 להבהרת חשיבות הערך:

א. קיומם של ערכים זהים ב-7 שפות נוספות:
1. עצם קיומו של הערך באנגלית, גרמנית ו-5 שפות נוספות מחזק באופן משמעותי את החשיבות שרואים אנשים משפות ותרבויות שונות את קיומו של הערך.
2. העובדה שחלק מהערכים הללו נוסדו בויקיפדיה לפני למעלה מ-4 שנים היא נימוק חזק נוסף לחשיבותו של הערך, וסיבה טובה לאי-מחיקתו.
ב. למה הערך חשוב ? :
1. הייחודיות של חוויית "אהא!":
1א) הערך עוסק ברגע ההבנה, ולא בתובנה עצמה, כפי שהעיר Aviados בשיחה קודמת, ולכן מדובר במושג ייחודי, שאינו מקבל התייחסות בערכים אחרים.
1ב) חוויית "אהא!" מאופיינת במיפוי מוח ייחודי, והגדרתו מועילה גם להבנת תפקוד המוח ונושאים נושקים כגון - תודעה, נאורולוגיה ותפקוד המוח.
1ג) חוויית "אהא!" מוגדרת בתיאוריה של היצירתיות כשלב השלישי של היצירתיות, ומתוארת כתופעה קריטית לתהליכי הלמידה ולפתרון יצירתי של בעיות. תופעה אשר הוכרה כחשובה על-ידי מדענים מתחומי מחקר מגוונים כגון:פסיכולוגיה קוגניטיבית, הכרה, יצירתיות ופתרון בעיות.
1ד) כתבי-עת מדעיים פרסמו מחקרים רבים בנושא, נכתב ספר מקצועי בנושא, וקבוצת מדענים אף המליצה לשלב את חוויית "אהא!" בתכנית הלימודים בבתי-ספר.
1ה) הייחודיות התרבותית של הערך:
בתרבות העולם:
סיפורו המפורסם של ארכימדס, הוא הסיפור ההיסטורי העתיק ביותר של אדם שחווה חוויית "אהא!". חשיבות המונח הוא גם כמגדיר את האירוע ההיסטורי המפורסם.
במסורת ישראל:
המופעים של חוויית "אהא!" מבוטאים בתורה ובתנ"ך באיות שונה במקצת (ראו שיחה על איות לעיל). הגדרת ערך בויקיפדיה על אירועים המתועדים בהיסטוריה ובתרבות היהודית הינה צורך מתבקש בפני עצמו.
2. התועלת של חוויית "אהא!":
2א) השפעת חוויית "אהא!" על תלמידים ותהליכי למידה הוכחה במחקרים, לפיכך יש לערך תועלת לתלמידים ומורים, ולכל מי שמתעניין בנושאי למידה.
2ב) השפעת חוויית "אהא!" על תהליכים מהירים של פתרון בעיות מהווה חלק מהגדרת המושג, ונחקרה באופן מדעי פעמים רבות, לפיכך יש לערך תועלת לחוקרים, הוגים ואומנים, מנהלים ופוליטיקאים, ולכל מי שמתעניין בנושאי פתרון בעיות.
3. לאור כל האמור לעיל, העובדה שערך כזה נכתב רק עתה יכול להיחשב כפליאה גדולה, לא פחות מהצורך להסביר (פעם נוספת - ראו המשך השיחה לגבי "שאלה חוזרת בנושא"), ואם לקורא/ת שורות אלו תהייה לפתע הבנה מהי הסיבה לכך, יהיה לו/ה צורך ב...מונח שיתאר את החוויה שבה התובנה זרחה עליו/ה, וזו סיבה נוספת לצורך בערך שיגדיר חוויות כאלו, שכולנו חווים מפעם לפעם.
ג. שאלה חוזרת בנושא:
1. שאלת החשיבות הועלתה כבר לפני למעלה מ-4 חודשים, עם ייסוד הערך, ונדחתה.
2. האם ניתן לתייג "חשיבות" על מונח שכבר עבר הצבעת מחיקה ?
ד. הוספת "חשיבות" היא בניגוד למדיניות ויקיפדיה:
1. לפי מדיניות ויקיפדיה אודות ויקיפדיה:מדיניות המחיקה אין למחוק ערכים שדורשים שיכתוב, או יש בהם ערכים זהים בשפות אחרות.
2. אם בחלק מהשפות שהערך הזה מופיע בהן, קיימים חומרים רבים ומגוונים, כולל מבנה מוצלח יותר, יש לסייע בהרחבת הערך בעברית, ולא להציע למחוק אותו.
3. אם יש צורך "לשכתב" או להעיר על המבנה של הערך, אז אין מקום לרשום "חשיבות" או למחוק אותו.
4. אם הערך לא מפורט ואינו מצדיק הרחבה - יש להציע להופכו לקצרמר ולא להציע למחוק אותו.יפים33 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]


בא נעשה קצת סדר, (אתה אוהב באלגן נעזור לך):

לגבי החשיבות

זה לא דבר ממשי או בעל ערך זו (אם היא קיימת) זו אולי חוויה, אין לה סימוכין ומקורות מלבד רגשות של אנשים (המחקרים שנעשו בנויים על רגשות ולא על תשובות מדעיות חותכות), אני באותה מידה יכול להכתירה כ"חווית מהקורה.." הערך כתוב ברובו על בסיס הרגשות ומקורות עלומים,

חוויית "אהא!" היא תופעה שנבדקה מדעית, ואובחנה כבעלת מיפוי מוח ייחודי, שאינו תלוי רק בדיווח של הנבדקים על מצבם הסובייקטיבי, כפי שמופיע בקישורים ובהערות של הערך, וכל זאת כפי שכבר נכתב בשיחה למעלה, וחבל שבפסקה זו ישנה התעלמות מהעובדות שמופיעות בערך עצמו, וגם בשיחה הקודמת אודות חשיבות הערך. התייחסות לתוכן הדברים שמופיעים בערך ובשיחה תאפשר לנו לקיים שיחה, ולברר את הסוגיה באופן מועיל.--יפים33 - שיחה 10:44, 18 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

ערכים בקטגוריה

מלבד זאת שים לב שגם ל"חוויות היי (תחושת סימום)" אין ערך,

חוויית "אהא!" שייכת לקטגוריות שונות, כגון: למידה, פסיכולוגיה קוגניטיבית, נוירולוגיה וקבלת החלטות.--יפים33 - שיחה 10:44, 18 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

=סיכום=


ומשום כך ועוד היא אינה זכאית לערך.

לפני הסקת המסקנה, יש מקום להתייחס לנימוקים עצמים (ראה למעלה).--יפים33 - שיחה 10:44, 18 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

מסורת ישראל

בתנ"ך היא אינה מופיעה, ואף במקטע שהובא לעיל, לא מוזכר דבר וחצי דבר מן התנ"ך, אלא רשום שהוא מופיע שם, היכן?? באותה מידה תרשום שהוא מופיע בתוכנית הלימודים של בית הספר......

ההפניה לפסוק שבו חוויית "אהא!" כן מופיעה בתנ"ך מופיעה בהערה 3 של הערך (יש רושם שלא עיינת בתוכן הערך, אלא בכותרת שלו בלבד, ואולי הכותרת דורשת הרחבה או ניסוח מחדש), ואליה מתייחס חלק מקטע השיחה אודות האיות כנ"ל. כמות המופעים של החוויה בתנ"ך היא כנראה 15 (http://www.snopi.com/ToraSearch/torasearch.asp).--יפים33 - שיחה 10:44, 18 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

שאלת חשיבות

היכן עלתה שאלת חשיבות אם אינה מופיעה בדף השיחה?!

שאלת עצם קיומו של הערך עלתה כאמור בחודש מרץ. היא מופיעה בשיחה זו למעלה, תחת הכותרת "שם הערך", והנושא מוצה כבר בדיון שם. זכור לי שהייתה גם הצבעה על קיום הערך, אך מאחר שמדבריך עולה כי הצבעה כזו הייתה צריכה להישאר מתועדת (ולא מצאתי תיעוד כזה), כנראה שרק נטען שיש למחוק את הערך, ולצרפו לערכים אחרים, כפי שמופיע בשיחה זו למעלה.--יפים33 - שיחה 10:44, 18 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

מדיניות ויקיפדיה

הערך אינו דורש שיכתוב, הוא דורש מחיקה! מנין מאיפה הבאת את מדיניות ויקיפדיה, אצלי במדיניות כתוב שמומלץ לעיין בערכים בשפה האחרת ואם עדיין לא הובהרה חשיבות יש לשים את התבנית, ויקיפדיה:מדיניות מחיקה. מקווה שהובנתי

נא הסבר באופן קונקרטי מדוע לדעתך הוא אינו מצדיק את קיומו כערך בויקיפדיה בעברית, מאחר שהוא מופיע ב-7 שפות נוספות, וכן הוא מבוסס על מחקרי מוח, ומופיע בתרבות ובתחומי למידה ופתרון בעיות (ראה את הנימוקים המסודרים שכתבתי לעיל לפי סעיפים ותתי-סעיפים. היה מסייע לדיון, אם היית רושם התייחסות קצרה לכל סעיף, כך הדיון היה עשוי להתפתח עניינית ולא כאילו ישנו ויכוח רגשי בין שני כותבים. ייתכן שתרמתי לכך בכך ששכחתי לחתום אתמול, ואני לוקח אחריות על חלקי באי-הסדר של השיחה עד כאן).--יפים33 - שיחה 10:44, 18 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
מדיניות ויקיפדיה מציינת שבמקרה של "חשיבות" לחפש "מידע עליו בוויקיפדיה זרה ובגוגל" (דבר שכנראה לא נעשה במקרה זה) ורק "אם החשיבות עדיין לא הובהרה" יש להוסיף תגית "חשיבות".
מדיניות ויקיפדיה מציינת גם (שוב, נאלץ להעתיק ציטוטים, כי לא התייחסת לאמור בהפניה שנמצאת למעלה), לגבי הצבעה על מחיקה (שהיא דומה בחלק מהשיקולים למקרה "חשיבות", ולכן רלוונטית לדיון כאן), כי אין להעמיד להצבעה ערכים שמתאימים להיות קצרמרים, או ערכים שדורשים עריכה (ואפילו עריכה "כבדה"), אלא "מוטב להוסיף להם תבנית {{לשכתב}} או תבנית {{עריכה}} בהתאם למצבו של הערך", ואף מצויין במפורש, כי יש להעמיד ערכים למחיקה רק אם הם "לא מכילים מידע הניתן לאימות באמצעות ויקיפדיה זרה וגוגל" (גם דבר זה לא נעשה. אם היה נעשה היה מתגלים הערכים ב-7 שפות נוספות ושפע מופעים בגוגל - בעברית ובאנגלית).--יפים33 - שיחה 10:44, 18 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

לסיום

הערה לסיום, אתה חוזר על עצמך המון!! אז או שתסכם בסוף בשורה אחת, או שפשוט תקצר, תודה • חיים 7כתוב לילכל מחשב יש מעבדה • י"ז באב ה'תשע"א • 20:30, 17 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

לסיכום - ערך שמעוגן במחקרים ופרסומים מדעיים רבים, שמעוגן בתרבות העולמית והיהודית, שנמצא בעל-ערך בתחומי דעת רבים (כולל למידה של דעת), ונמצא בעל חשיבות ב-7 שפות נוספות במשך למעלה מ-4 שנים - כפי שקיים במקרה של הערך של חוויית "אהא!" - זהו ערך שחשיבותו מוצדקת, ויש להשאירו (ולהעשירו).--יפים33 - שיחה 10:44, 18 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

שבירה, דיון[עריכת קוד מקור]

למה כוונתך שאין זה דבר ממשי האם כוונתך שמדובר לא מוחשי? האם נמחק מוויקיפדיה כל מה שאינו מוחשי? אני מוצא את הטענה בקשר לחוסר מדעיות ואי קיום תמוהה לאור האור העובדה שמדובר בתופעה מוכרת בפסיכולוגיה שנבחנה אימפירית. דניאל ב. תרמו ערך 20:36, 17 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

כוונתי שמדובר ברגשות בני אדם ולא במדע מוחלט, כל אחד יוכל לתאר את תחושת האהא שלו באהא אחר, לגבי התופעה המוכרת, ואפילו תחושת היי (סימום) שמוכרת מדעית היא לא אנציקלופדית! • חיים 7כתוב לילכל מחשב יש מעבדה • י"ז באב ה'תשע"א • 20:39, 17 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
אני מודה שאיני מבין כלל את הרציונל שמנחה אותך. יש לנו הרבה ערכי רגשות ואין עם זה שום בעיה כל עוד עוסקים בנושא מזווית פסיכולוגית מדעית. אם נטען בפסיכולוגיה שיש מנגנון מיוחד הגורם לתחושה בוודאי שמדובר במידע אנציקלופדי לחלוטין. גם ערך על תחושת ה"היי" ייתקבל בברכה. דניאל ב. תרמו ערך 20:50, 17 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
אין לי בעיה עם ערך על רגשות, יש לי בעיה עם הצורה שהוא נכתב, הערך במצב הנוכחי שלו לדעתי, לא שייך להיערך אלא להמחק ולהכתב מחדש בצורה רציונלית, מלבד מה שהשם אינו מתאים, מה גם שייתכן מאד שהערך הזה כלל לא זכאי לערך גם במצב אחר, זה לא רגש זה משהו אחר, שים לב שבאנגלית הוא נקרא effect אי אפשר לתרגם אפקט כחוויה, אפקט זו תחושה או תוצאה, זה לא בדיוק רגש, זה תוצאה של משהו אחר • חיים 7כתוב לילכל מחשב יש מעבדה • י"ח באב ה'תשע"א • 00:22, 18 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
לא אמרתי שזה רגש, המשכתי באנלוגיה לרגשיות אותה אתה יצרת. קראתי את הערך והוא כתוב בסדר גמור ובצורה רציונלית. הוא מסתמך רק על מחקר מדעי כפי שצריך להיות. אני באמת לא מבין מה הבעיה. עדיף שתציין במפורש איזה תוכן לא טוב יש בערך. דניאל ב. תרמו ערך 00:48, 18 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
כעת הבנתי אותך... אהא! - דעתך היא שהערך בעל ערך, אך דורש שיכתוב (ראה למעלה מדיניות השיכתוב) ולכן אין מקום לתגית "חשיבות".--יפים33 - שיחה 10:44, 18 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
גם מחקרים מדעיים בנושא ראיית צבעים למשל, מסתמכים על דיווחים סובייקטיביים של הנחקרים, אבל מאתרים גם תמונות מוח ייחודיות, ולכן צבע הינו ערך בעל ערך כמו חוויית "אהא!".--יפים33 - שיחה 10:44, 18 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
מצטרף לתומכים בחשיבות, מנימוקיו של דניאל ב. .--א 158 - שיחה 10:26, 19 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
אין דבר כזה חוויית "אהא!". התופעה קיימת, אבל ה"מילה" שנבחרה לייצג אותה היא במקרה הטוב "מחקר ראשוני" ובמקרה הפחות טוב הבל. העובדה שקשה לבוא עם שם טוב לערך מטילה צל על חשיבותו. אנא נסו לבוא עם שם סביר יותר, ואז יהיה זה קל ושפוי יותר לדון בשאלת החשיבות. קיפודנחש - שיחה 18:19, 23 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

יש התנגדות? • חיים 7לכתוב לי • ה' באלול ה'תשע"א • 02:51, 4 בספטמבר 2011 (IDT)[תגובה]

כן. ההתנגדות הובעה ונומקה. בשל הערבוב של השיחה בנושא עם הדיון הקודם לגבי החשיבות שהעלית, מעביר את כלל השיחה בנושא לכאן:--יפים33 - שיחה 17:30, 4 בספטמבר 2011 (IDT)[תגובה]
הערך אאוריקה מתייחס לאירוע ההיסטורי לכאורה, שמיוחס ארכימדס. חוויית "אהא!" הוא שמה המדעי של התופעה. יש מקום לקשר ביניהם אך לא לאחד.--יפים33 - שיחה 14:48, 24 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
המונח חוויית "אהא!" מופיע כשמה המדעי של התופעה שנחקרה רבות, וכך היא מופיעה בפרסומים מדעיים אודותיה, כפי שמופיע בהפניות המופיעות בערך כיום(ע"ע). לפיכך, יש להשתמש עבור הערך המצויין את התופעה במונח המופיע במחקרים ובפרסומים מדעיים, ולא לאחד את הערך עם מונח שמתייחס לאגדה, ידועה ככל שתהיה.--יפים33 - שיחה 14:48, 24 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
הערך חוויית "אהא!" מופיע בשבע שפות כערך נפרד מהערך אאוריקה, ולכן יש להימנע מלאחד ערך זה בעברית עם הערך אאוריקה.--יפים33 - שיחה 14:48, 24 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
בספרות החוויה נקראת "Aha! effect". דניאל ב. תרמו ערך 18:21, 23 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
אכן, קיימת ההתלבטות ביחס לשם הערך - בין "חוויית" ל"אפקט", ודבר זה נדון לא מעט בשיחה זו למעלה (עיינו כותרת "שם הערך" למעלה). אפשר לציין שתי גישות לטיפול בהתלבטות זו:--יפים33 - שיחה 14:54, 24 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
1. גישת המשמעות - מה ההבדל בין "חווייה" לבין "אפקט", ואיזו מילה מתארת את הערך הזה בדרך הטובה ביותר ?--יפים33 - שיחה 14:54, 24 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
חוויה: "התרשמות, רושם, הרגשה, ניסיון חיים, אירוע משמעותי" (בבילון). לענייננו מתאימה בעיקר המשמעות "אירוע (פנימי) משמעותי". משתמש לתיאור אירוע שמתרחש בתוך האדם (ע' בויקימילון - http://he.wiktionary.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9&search=%D7%97%D7%95%D7%95%D7%99%D7%94).--יפים33 - שיחה 14:54, 24 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
אפקט: "השלכה, השפעה, רושם, תגובה, הד, תהודה, תוצאה, מסקנה, תוצר, הטיה" (בבילון). לענייננו מתאימה בעיקר המשמעות "תוצר". משתמש לתיאור אירוע שמתרחש בסביבה החיצונית, בעקבות תהליכים מורכבים (ע"ע: אפקט החממה, אפקט הפרפר - ע' בויקימילון - http://he.wiktionary.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9&search=%D7%90%D7%A4%D7%A7%D7%98).--יפים33 - שיחה 14:54, 24 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
המשמעות של הערך מתייחסת גם לאירוע פנימי משמעותי, שיש לו סממנים סובייקטיביים של חוויה, וגם מהווה תוצר של תהליכים מורכבים חיצוניים ופנימיים, שניתן למדוד אותו במחקרי מוח ומחקרים פסיכולוגיים, נראה שאפשרי השימוש ב"חוויה" וגם ב"אפקט", אם-כי היות הערך אירוע פנימי בתוך האדם, מתאים יותר למילה "חוויה". המילה "אפקט" מתייחסת לערך כאילו ניתן "לייצר" אותו אצל כל אדם, על-ידי פעולות חיצוניות, כאילו היה מכונה המונעת על-ידי מניפולציות של החוקרים. לפיכך, יש מקום להעדיף את המונח "חוויה".--יפים33 - שיחה 14:54, 24 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
2. גישת השימושיות - באיזה מונח נוטים להשתמש המומחים בתחום - ב"חווייה" או ב"אפקט" ? (בגישה זו ניסה ללכת דניאל ב., אבל קבע דעתו במקרה זה ללא אסמכתא).--יפים33 - שיחה 14:54, 24 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
במבט ראשוני נראה, כי המומחים אכן משתמשים ב"חוויה" וגם ב"אפקט" בהיקף דומה (נסו לגגל Aha experience לעומת Aha effect ותקבלו 27M לעומת 31M. לעיתים יש שימוש גם ב"רגע"=moment), וגם בשתי השפות המובילות שבהן מצוי הערך הזה, חוץ מעברית (אנגלית וגרמנית), נבחר ה"אפקט" באנגלית וה"חוויה" בגרמנית, וגם שם מופיע לעיתים ערבוב בין המינוחים (למשל ליד המאמר אליו מפנה הערה מס' 3 בערך האנגלי, מופיע מאמר אחר, עם מינוח של "חוויה" - ע' http://www.springerlink.com/content/76t684t63360773l/). --יפים33 - שיחה 14:54, 24 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
אך אם מביטים למקורות המונח, שהוטבע לפני כמאה שנה על-ידי קארל בולר (ע"ע בגרמנית = Karl Bühler בכתובת: ' http://de.wikipedia.org/wiki/Karl_B%C3%BChler) המונח הוא "חווייה" (Erlebnis) כפי שניתן לראות באסמכתא מס' 2 בערך הגרמני (בקטע הפותח של המאמר, המופיע באנגלית) - בכתובת: http://de.wikipedia.org/wiki/Aha-Erlebnis. מסתבר אם-כן, כי לא מדובר במונח אמריקאי שמקורו במחקר המוח של שנות ה-80-90, אלא במונח שמקורותיו המדעיים הוא בתרבות הגרמנית של תחילת המאה ה-20.--יפים33 - שיחה 14:54, 24 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
לפיכך, בהתלבטות בין "חוויה" לבין "אפקט", יש מקום להעדיף את המונח חוויית "אהא!".--יפים33 - שיחה 14:54, 24 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
אני חושב ש"חוויה" מתאים יותר בעברית. בכל מקרה אני חושב שהגרשיים מיותרים. בשל קיומו של המושג חוויית אהא! הוא סמיכות לגיטימית. דניאל ב. תרמו ערך 14:58, 24 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
גם לדעתי זה נשמע יותר שוטף בקריאה בעברית.--יפים33 - שיחה 15:19, 24 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
במהלך כתיבת הערך, קיבלתי הערה הפוכה לגבי האיות (ע' גם בכותרת האיות בשיחה זו למעלה), ששיכנעה אותי להוסיף את הגרשיים, וגם להוסיף את הערה מס' 4 בערך שמציינת כי: "...המרכאות משמשות גם לתיעתוק האותיות הגדולות (Capital Letters) של המילה באנגלית" (AHA). מה דעתך ?--יפים33 - שיחה 15:19, 24 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
אני לא חושב שבאנגלית כותבים את זה באותיות גדולות, ובכל מקרה המרכאות מיותרות. דניאל ב. תרמו ערך 15:24, 24 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 00:11, 15 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בחוויית "אהא!" שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 20:10, 6 באוקטובר 2022 (IDT)[תגובה]