שיחה:חידוש הסמיכה

מתוך דף השיחה על הערך סנהדרין:

הסנהדרין של הלל וייס

הלל וייס כנראה התקנא בנפולאון והחליט להקים סנהדרין. זו ההערה הצינית האחרונה שלי בנושא הזה, ובכל זאת מדובר באירוע קצת מוזר, שאני קורא עליו לראשונה. כיוון שאני עוקב בקביעות אחרי החדשות, אני מניח שלא בכדי הדבר נעלם מעיניי, אלא שהוא לא כל כך חשוב, ולכן לא הובא לידיעת הציבור. הלל וייס הוא אדם קיצוני מאוד שדבריו נוטים להמרדה. אני לא חושב שצריך לפרסם את ההצהרה שלו, שקוראת לציבור למרוד במוסדות המדינה. אילו מדובר היה באישיות חשובה יותר, אולי היה לזה מקום תוך אזהרה שמדובר בדברים בעייתיים, אבל עם כל הכבוד לווייס, הוא אינו ראוי לכך. בינתיים קיצרתי את סיפור המעשה. אולי יש בו עניין, אבל אני חושב שמפאת חשיבות הנושא וכבודו, מן הראוי שחלק הארי של המאמר יוקדש להיסטוריה של הסנהדרין, ואפילו לסנהדרין של נפולאון, שלא הייתה סנהדרין של ממש, אבל עשתה שירות חשוב ליהודי אירופה, ולא לסנהדרין של וייס. Dror_K 20:36, 2 נובמבר 2005 (UTC)

הלל וייס הוא אכן אדם קיצוני (אף כי משכיל מאוד). העניין הוא שהוא הצליח להביא ל"סנהדרין" שלו דמויות כמו הרב שטיינזלץ, הרב ישראל אריאל והרב יואל שוורץ, ולכינוס שלו הצליח להביא את הרב ליאור, הרב רא"ם הכהן, ועוד. הסיבה שלא שמעת על זה היא שהלל וייס אמנם שולח הודעות לכל כלי התקשורת, אבל היחידים שמתייחסים אליו זה ערוץ 7. מדובר באפיזודה בציבור הדתי, שאף יש החוששים (בדגש על: חוששים), שתתפשט יותר (ראה באשכול המקושר, דיון בנושא). כך שהממדים הנוכחיים (אני מסכים עם הקיצור שלך) סבירים. יש ערכים על דברים שוליים יותר. הלל 20:44, 2 נובמבר 2005 (UTC)

הלל וייס עסוק מזה שנים בפעולות למען הקמת בית המקדש. הייתה תקופה שהתייחסו אליו כאל יהודי תמים שרוצה להחזיר עטרה ליושנה, ושיתפו איתו פעולה. כך למשל נתנו לו לארגן טקס "הקהל" בכותל המערבי, בסוכות של שנת תשמ"ח (1987), בהשתתפות פעילה של נשיא המדינה דאז, חיים הרצוג ז"ל. מאז השתנו דברים בציבור הישראלי (לרעה, למרבה הצער), ודיבורים על הקמת בית המקדש הפכו מ"יידישקייט" לסכנה של ממש. כמו כן התברר שהאיש קיצוני מאוד, וכמעט ממריד, ולכן חדלו לשתף איתו פעולה. הוא עדיין מנסה לחזור לתודעת הציבור, ויש לי חשד שהקמת "סנהדרין" היא עוד ניסיון מסוג זה. מבחינה הלכתית, רעיון הקמת הסנהדרין הוא סכנת נפשות של ממש, כיוון שמדובר בהתמוטטות ההלכה. ההלכה כיום מבוססת על ההנחה שאין סנהדרין, ומשתמשת בהנחה הזאת לקביעת כללים, כגון איסור על עונש מוות וכיוצא באלה. הדבר האחרון שיהודי שומר מצוות צריך זה חבר רבנים שיכריז על עצמו כסנהדרין ויתחיל לפסוק על פי כללים שאין להם כל קשר עם ההלכה בת 1500 השנים שהוא מכיר. Dror_K 21:17, 2 נובמבר 2005 (UTC)

טוב, אמרת את דעתך, אומר את דעתי האישית. אני חושב שההלכה היהודית זקוקה נואשות לסנהדרין (אמיתית). ההלכה כיום מאובנת, ומלאה בחוסר התייחסות ממשי למציאות העכשווית, בעיקר מחמת אי-יכולת "סמכותית". חידוש הסנהדרין יכול לשנות את ההלכה "מבפנים", בצורה נאותה ותקינה (ולא בצורה הורסת כדוגמת הרפורמים). זו למעשה התקוה היחידה של ההלכה, לאורך זמן. גם לגבי כינון המקדש, הרי שהציפייה להקמתו היא דבר טבעי ליהודי המאמין. ישנה מצוה להקמת המקדש, וזהו אחד המאפיינים המובהקים של עצמאותו הרוחנית של ישראל. הבעיה היחידה שיש בכל הדברים הללו היא בחוסר הראייה הריאלית שלהם; אבל אין כמעט בציבור הדתי מי שמתנגד לפעילותו של "מכון המקדש", המחנך לחידוש הציפייה לבניין המקדש. גם לגבי הסנהדרין, הסיפור הזה עצוב מאוד, אבל לא משום שהוא עשוי להצליח, אלא משום שאין לו סיכוי להצליח בצורה שבה הם רוצים. זוהי בדיחה עצובה, משום שחבורת אנשים, בתוכם גם אנשים מכובדים, קמים ומכריזים שהם הסנהדרין.

לסיכום דעתי (שאינה קשורה לאנציקלופדיה, אבל אם כבר אז כבר): סנהדרין היא דבר שעם ישראל זקוק לו מאוד, והיא לא תקום עד שלא יתאחדו כל הפלגים בציבור הדתי. והציפייה הזו שקולה לציפייה לביאת המשיח. שאני מאמין שבוא יבוא, אף על פי שיתמהמה. הלל 21:30, 2 נובמבר 2005 (UTC)

אוסיף על דבריך (ונראה לי שאתה לא חולק), שיש שני דברים עקרוניים בסנהדרין (לפחות). ראשית, היא מייצגת של מגוון השיטות בהלכה היהודית, ולכן צריך איחוד. לא רק שזה לא יקרה בקרוב, אלא שאנשי "הסנהדרין" הנוכחית, אינם מבינים את הצורך הזה. שנית, צריך לדעת כיצד דנים עם מידות הדרש וכיצד פוסקים הלכה לפיהם. כיוון שלא מדובר במידות טכניות, אלא הן דורשות הכרה, כיום לא ניתן לקיים סנהדרין כלל. אכן זו בעיה קשה ביותר שאין סנהדרין, אך כרגע אין באפשרותנו לקיים אותה. בעז"ה בעתיד (אולי לאחר השלמת מפעלו של הרב מיכאל) הקמת הסנהדרין תהיה אפשרית. אריה א 06:40, 3 נובמבר 2005 (UTC)

תוספת תיקון לכתוב כאן:[כ"ג ניסן, תשס"ז]

אנשי הסנהדרין חיזרו אחרי כל גדולי ישראל ללא יוצא מהכלל במשך שנים ארוכות, ביקרו בביתם ושוחחו עמהם עד שהגיעו למסקנה כי אין כל סיכוי להקמת מועצה תורנית מאוחדת ואפילו אקראית של גדולי ישראל. שנים מהאנשים הקשורים ליסוד הסנהדרין החתימו 252 רבנים בשנת תש"ס, מתוכם רבנים מפורסמים ביותר, מהם מראשי העולם החרדי בענין הצורך להקים מועצה שכזו, אך הענין לא הועיל. החתימות שמורות! בשנת תשנ"ו היה נסיון רציני ליצור חזית דתית מאוחדת שהסכים לו הרבי מגור דאז, הרב פני מנחם זצ"ל, אך הוכשל בידי גורמים אחרים לרבות גורמים פוליטיים. לכן מה שכתוב כאן למעלה שאיו למייסדי הסנהדרין מודעות לעוצמת הבעיה גורליותה וחריפותה אינו נכון. הרב מיכאל התנפל על הסנהדרין מכיון שכנראה לקחו לו את הרעיון בטרם עת מבחינתו. הדגמת דרכי הדרש.[הלל ויס]

נ.ב. האנשים המכובדים (לכל הפחות הרב שטיינזלץ) אינם סבורים שזו הסנהדרין, אלא הכנה לה, והם אינם מהווים גורם פסיקה אלה גוף ציבורי. אריה א 06:40, 3 נובמבר 2005 (UTC)

לא אכפת לי שתהיה רק "כאילו סנהדרין" ש"רק" תאחד את הפסיקה ההלכתית. זה כבר חידוש עצום, ומשם אפשר להמשיך הלאה. לא חייבים לקפוץ ישר לדרוש פסוקים. הלל 07:23, 3 נובמבר 2005 (UTC)

"שחלקם לפחות מתנגד ליוזמה"

מי מהם? הלל 08:19, 3 נובמבר 2005 (UTC)

הסנהדרין החדשה התכוננה בנוכחות 71 אישים בטבריה. תמונות ישנן באתר ידידי הסנהדרין www.thesanhedrin.org תיאום המהלכים להשגת ההסכמה של הרבנים נעשה לפי עצתו של הרב הגאון זלמן נחמיה גולדברג שליט"א. כך שהדרך המתוארת בשלילה באתר ויקיפדיה היתה תקינה הלכתית והזלזול אינו במקומו. אכן בכל נושא לפי ההלכה מתחשבים רק במי שמביע דעתו וזה גם מה שקובע מה זה רוב. הרב גולדברג שליט"א תכנן את מכתב הפניה לרבנים כך שיובהר היטב שהנמנע פירושו נמנע ולו לא!!! למועמדותו של הרב משה הלברשטאם המנוח לא היתה שום התנגדות. בין המסכימים היו הגאונים אלישיב ועובדיה יבלחט"א. הרב הסכים להסמכה וסמך בעקבות זאת רב אחר – הרב ישראל דב לבנוני מחבר ספר על המקדש. האיש הזה סמך הלאה וכיום יש כמאתיים סמוכים. ההתנגדויות של חוגים רבים לחידוש הסנהדרין נצפו מראש כבר לפני מאה שנה ע"י הרב מקובסקי. יש בהן הרבה מאוד נגיעות. שהרי כל אחד מן הנוגעים המפורסמים המתנגדים משמש היום בפועל לקיבוץ גדול של שלומי אמוני ישראל סמכות סנהדרינית ומדוע יוותר על מעמדו?! בסנהדרין כולו שווה קולו ל1/71 בלבד מן הקולות. הסנהדרין מעצם טבעה, גם אם אינה מתכוונית לכך, מהווה איום החלטי על כל הבדצי"ם ועל הרבנות הראשית שהרי אם יש סנהדרין לכל הגופים הללו אין לא טעם ולא ריח. לכן הסתיגויותיהם של גדולי תורה וכיו"ב מן הסנהדרין על ידי מבע מפורש או בהתעלמות, לפי דעתו, אינם אלא מאבק על שרידותם של מעמדי ארגוניהם ושלהם. כדי לקדם את ההתנגדויות הצפויות נכתב על ידי הרב צבי עידאן חיבור הלכתי מנומק המסביר היטב למה חידוש הסמיכה והקמת הסנהדרין נעשו כדין על פי הנחיית הרמב"ם. מחדשי הסמיכה בדורנו למדו היטב את הטעויות שנעשו בפרשת המחלוקת בין המהרלב"ח למהר"י בי רב כדי להבטיח ששגיאות עליהן הצביע המהרלב"ח. יתוקנו ולא יקולקל המהלך המתוכנן. יש להבחין היטב בין הסכמה לחידוש הסמיכה להסכמה לחידוש הסנהדרין לזו האחרונה אין צורך בהסכמת גדולי התורה. להסמכתו של הרב הלברשטאם המנוח היו עדים שנחקרו בבית דין. ואף אני אישית שמעתי את הרב הלברשטאם המנוח מתבטא בזכות הקמת הסמיכה (לאחר שקרא ולמד את הספר הנ"ל).

לפי ספר החינוך אי חידוש הסנהדרין עלול ח"ו להביא עונשים כבדים לעמנו היה לא תהיה. הנכון הוא שיש ויכוחים בתוך הסנהדרין החדשה לגבי מעמדה ותפקידיה היום. העובדה שיש ויכוחים כאלו מוכיחה: א. הסנהדרין אינה מהווה קבוצה של רבנים שעשו קנוניה להיות חברי סנהדרין. ב. שמדובר בגוף הלכתי שפעילות ההלכתית שקופה ותקינה. ויכוחים בהלכה הינם לחם חוקו של כל בי"ד. אם לא היו ויכוחים הרי זה היה פוסל את המוסד.

בית הדין הקבוע של הסנהדרין דן בשאלה בצורה של דיון פורמאלי וקיבל החלטה ברוב דעות שהסנהדרין הינה אכן סנהדרין.

הסנהדרין הינה היום ביה"ד היחידי בעולם בו יושבים אנשי מדע בתחומי מדעי הטבע והרוח. חבריו אינם מקבלים כסף היינו הינם שונאי בצע בניגוד לכמעט כל בתי הדין האחרים בהם בד"כ מקבלים כסף. לפחות עבור זמן ההשתתפות בדיון. הגוף הזה הינו גוף המחבר בין כל העדות בציבור שלומי אמוני ישראל. יש בו חרדים וציונות דתית, אשכנזים תימנים וספרדים. הסנהדרין מוכן לדון בכל בעיות העם היהודי והעולם בלי משוא פנים ובלי התחמקות. אין היום אף בית דין כזה בארץ ובעולם. במסגרת זו למשל הוצא איסור הלכתי מפורש לפנות את גוש קטיף (אף גוף רבני/בי"ד לא העיז להביע דעה בענין). הוטלה אחריות על כל חייל/שוטר שיושיט יד לקדם את הגירוש. בסנהדרין התקיים משפט נגד ממשלת סין על רדיפת הפאלון גונג כשהתובעים היו נציגי הנרדפים. אף ניתנה החלטה המבוססת על חקירת עדים מכל העולם. ביה"ד של הסנהדרין מתאסף שבועית ודן במשך 3 שעות על הבעיות השונות ציבוריות והלכתיות העומדות על הפרק. הסנהדרין פתוחה לכל תלמיד חכם המעונין להצטרף אליה. המוסד אינו קנוניה של שמור לי ואשמור לך כפי שמצוי לדאבוננו. הסנהדרין תקדים את בואו של המשיח (תחילת פירוש הרמב"ם למסכת סנהדרין וכך גם משמע במסכת עירובין) והינה המפתח לגאולה. דב שטיין

כמה יהודים נשמעים לסנהדרין הזאת? לדעתי מספרם בטל בשישים בין יהודי הארץ ואין צורך לומר יהודי העולם כולו, והרי הסנהדרין המקורית, הייתה לה סמכות כלפי כל יהודי העולם כמעט, ודאי אלה שחיו בארץ. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 15:21, 18 בפברואר 2009 (IST)

ה"סנהדרין החדשה"

יש עוד חומר בכתבה במקור ראשון [1], שאולי אוסיף. אולי כדאי לעשות על זה "ערך מפורט" בפני עצמו, וכך לעזוב בשקט את הסנהדרין הנורמלית, עם פסקונת קטנה על זו החדשה? הלל 00:05, 13 נובמבר 2005 (UTC)

עצוב שכתבה כזאת מופיעה רק ב"מקור ראשון" ולא בשום מקום אחר. מדובר פה בקבוצת רבנים שמשחקים באש, ואיש אינו יודע על כך, למעט קוראי "מקור ראשון"... Dror_K 07:03, 13 נובמבר 2005 (UTC)

אם תסתכלו באתר של ה"סנהדרין" בחלק האנגלי

תראו שלקחו מוויקיפדיה האנגלית...

למה לא מהעברית, הא? הלל 05:18, 5 פברואר 2006 (UTC)

הוספת תמונה

איך מוסיפים תמונה מ"וויקישיתוף"? כדאי להוסיף את התמונה הנהדרת הזאת: Image:Frenchsanhedrin1.jpg#filelinks לפסקה "הסנהדרין של נפוליון". Dror_K 08:33, 10 מרץ 2006 (UTC)

נעניתי לבקשתך. האנציקלופדיסט 13:21, 10 מרץ 2006 (UTC)

תוספות לביבליוגרפיה על הסנהדרין החדשה

הסנהדרין או נציגיו חידשו תקיעת שופר בשבת בראש השנה. ראו קישורים שונים: בפרט מענין הקישור: הרב נבנצל, רב הרובע היהודי, העיר העתיקה כפי שהתפרסם באתר nfc אינני מתנגד לתקיעת שופר, זו מחלוקת ישנה.

כותבים ב- Nfc בימה חופשית+ פנייה ל- Nfc הדפסה שלח לחבר | הגדל גופן הקטן גופן

ראשי / דת ומסורת

רב העיר העתיקה: לא מתנגד לתקיעת שופר בשבת

לראשונה מאז חורבן בית המקדש נשמעה בירושלים שבין החומות תקיעת שופר ונפרץ חרם הילכתי בן מאות שנים האוסר תקיעה בשופר בראש השנה שחל בשבת

מאת: עידן יוסף | | www.Nfc.co.il חגים ומועדים פורומים Nfc

> השופר נקשר מראש לעמוד התפילה

הרב אביגדֹר נבנצל, רב העיר העתיקה בירושלים, אמר (יום ה', 28.9.06) ל- Nfc, כי אינו מתנגד לתקיעת השופר שהתקיימה בשבת האחרונה. עם זאת הביע הסתייגות ואמר: "אני לא פסקתי בעניין הזה. זו מחלוקת ישנה".

מאמצי הסנהדרין לחדש הקרבת קרבן פסח בשנת תשס"ז, כולל בג"ץ 2955/07 מינויי הסנהדרין מערב פסח שנה זו. כתבה בהארץ" בעמוד הראשון יג' ניסן, ערב פסח השנה.

הפעילות של בית הדין לעניני עם ומדינה וחקירות המשטרה. ראה בגוגל: חיפוש: בית הדין לעניני עם ומדינה

החלטות שונות של הסנהדרין בענין המתת עובר, בענין מסחר באיברים בין סין והקהילה הבינלאומית. הודעות הוועדה המדינית ווועדת המלחמה של הסנהדרין במשך השנה האחרונה מאז פרוץ מלחמת לבנון השניה.

הרב י"ל מיימון

הוא מחזית דתית לאומית ולא ממפד"ל (עיין בערך הרב י"ל מיימון)

איך מקשרים?

איך מקשרים את פולמוס הסמיכה לכאן: פורטל:הלכה/אירועים היסטוריים בתולדות ההלכה/רשימת אירועים? :-) - שיחה 18:46, 9 באוגוסט 2010 (IDT)

כל מה שמופיע שם כבר כתוב בערך. אם יש מידע נוסף, תוכל להוסיף אותו לערך. דרכיה דרכי נועם שיחה כ"ט באב ה'תש"ע 18:54, 9 באוגוסט 2010 (IDT)

שינוי שם הערך מחידוש הסנהדרין לחידוש הסמיכה

השם הראוי לערך הוא חידוש הסמיכה. השם חידוש הסנהדרין קשור רק לגוף החדש ולא לערך ההיסטורי הכללי. אשמח אם מישהו יעשה את ההעברה, כי אני לא יכול לעשות את זה כשאני מחוץ לחשבון. אני-ואתה 20:59, 9 באוגוסט 2010 (IDT)

הוספת קישור חיצוני

קישור חיצוני שהוספתי פה נמחק פעמיים. אם יש לזה טעם, נימוק או שיטה, אנא פרט אותם בדף השיחה.

הקישור הוא לדף פרטי ואנונימי לחלוטין, שגם ערוך בצורה מאוד חובבנית ולא נעימה. בנוסף, על פי הנהלים, אין מקשרים לאתרים שעיקרם הבעת עמדות ולא עובדות. אני-ואתה • שיחה 20:20, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

הפניה מפולמוס הסמיכה

איני בקיא בנושא, אך האם יש ליצור הפניה לערך זה מפולמוס הסמיכה (כי הוא מכסה את הנושא), או שמדובר בנושא נפרד? ערןב - שיחה 01:48, 25 בינואר 2012 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.a7.org/news.php?id=128499
  • In חידוש הסמיכה on 2011-11-22 23:28:20, 404 Not Found
  • In חידוש הסמיכה on 2011-11-28 00:01:36, 404 Not Found
  • In חידוש הסמיכה on 2013-05-04 05:09:26, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 08:09, 4 במאי 2013 (IDT)

סנהדרין

שלהבת, אני לא משחזר שוב, אבל תסביר בבקשה את העריכה הזאת על כל חלקיה. יאיר • שיחה 10:56, 18 בדצמבר 2013 (IST)

יאיר היקר שלום.

מצוה מן התורה למנות שופטים ושוטרים, בכל עיר ועיר, ובכלל זאת גם את בית הדין הגדול בירושלים הנקרא "הסנהדרין". חידוש הסמיכה לא נועד לאפשר לדון דיני נפשות, שכן אלו בטלו כבר בזמן שהסנהדרין היתה קיימת (ורק נעקרה מלשכת הגזית), אלא בשביל דיני קנסות (וכמובא בגמרא לגבי רבי יהודה בן בבא - "שאלמלא הוא בטלו דיני קנסות"). דעת הרמב"ם היא, שיש צורך במינויו של סמוך מפי סמוך (ולשיטתו שהסמיכה נפסקה אכן בטלו דיני קנסות), אולם ראשונים אחרים לא הזכירו זאת.

בברכה,

שלהבת - שיחה 11:12, 18 בדצמבר 2013 (IST) אולי יש בזה משום לא ילבש. אחפש לעצמי שם אחר...

תודה. יאיר • שיחה 15:51, 18 בדצמבר 2013 (IST)

חידוש הסנהדרין אינו קשור במישרין לחידוש הסמיכה וודאי שלא למינוי בתי דינים המוסמכים לדון דיני חבלות וקנסות (או אף נפשות), ולכן ההגדרה הקודמת של הנושא הייתה נכונה יותר. מי חלק על דברי הרמב"ם (ומאמרי חז"ל) לפיהם צריך חכם סמוך בשביל לסמוך אחרים? בברכה, משתמש כבד - 22:46, 22/12/13

האם אתה יכול לבאר למה כוונתך מאמרי חז"ל לפיהם יש צורך בסמוך שיסמוך אחרים? האם אתה יכול למצוא מקור הקדום לרמב"ם הכותב כן? הרב ישראל אריאל טוען, כי דעת הרמב"ם היא דעת יחיד. האם אתה יכול להוכיח אחרת? המבאר - שיחה 23:29, 18 בפברואר 2014 (IST)

אין לי עניין בדיונים תיאורטיים עימך. אם תגלה שדעת הרמב"ם שנויה במחלוקת, יהיה עלינו לשקף מחלוקת זו בערך. עד אז, הרמב"ם הוא מקור אמין לעניין פסקי הלכה ואין לנו סיבה להטיל ספק בדבריו. בברכה, משתמש כבד - 01:08, 19/02/14

הרלב"ח

האם יש מקור לכך שהרלב"ח היה "רבה" של ירושלים? בכל המקורות וחילופי המכתבים שראיתי מאותה תקופה הוא אינו מוכתר בתואר זה.המבאר - שיחה 12:06, 18 בדצמבר 2013 (IST)

אני יכול להבין את מי שרוצה לשמור על כבודו של הרלב"ח, אולם גם עלינו לשמור על כבודם של המהר"י בירב והבית יוסף וכל החכמים שהיו באותה העת בארץ ישראל. עם כל הכבוד לרלב"ח, שהיה גר בירושלים - עם עוד חכם אחד אולי - ובוודאי שלא שייך לגביו התואר "ראש חכמי ירושלים" - אין סיבה להסתיר את סיבותיו של הרלב"ח להתנגדותו לחידוש הסמיכה, אשר נכתבו על ידו במפורש, ויש ללמוד מכך הרבה על מה שהתרחש שם. המבאר - שיחה 12:46, 5 בפברואר 2014 (IST)

על תוארו של הרלב"ח בוויקיפדיה יש לדון בשיחה:לוי בן חביב. בינתיים, אם אתה מתנגד לכינויו "רבה של ירושלים", לא ברור לי מדוע השבת תואר זה.

הרלב"ח נימק את התנגדותו לניסיון חידוש הסמיכה באופן ענייני. דבריו באיגרת שציטטת מכוונים נגד הטענה שעליו לבטל את דעתו מפני דעתם של חכמי צפת. בברכה, משתמש כבד - 00:06, 12/02/14

לא התכוונתי להחזיר את התואר אלא רק לחזור ולכתוב את הדברים שמחקת. אני לא מבין מדוע אתה מתעקש לחזור ולמחוק דברים שכתבתי. כתבתי דברים ברורים תוך ציטוט מקורות מדויקים, והשמטת מהווה הטיה ברורה לכיוון מסוים, שיש בו גם פגיעה במהר"י בירב ובבית יוסף ובחכמי צפת. התנהלות זו אינה ראויה והיא גם נוגדת את נהלי הויקיפדיה. אבקשך להחזיר את דברי למקומם. המבאר - שיחה 23:33, 18 בפברואר 2014 (IST)

אז החזרת את התואר בלי להתכוון...

אתה נכנס למלחמת עריכה ונגרר להטחת האשמות תוך התעלמות מההסבר שכתבתי לשחזור. אנסה להסביר לך עוד פעם אחת ובכך אסיים: הציטוט שלך מהרלב"ח היה מוטה, כי במקום בו אמורות להופיע טענותיו נגד הסמיכה, ציטטת משהו שהוא כתב לאחר זמן בהקשר של התגוננות מטענה צדדית, וסיכמת אותו באופן שנועד להכווין את הקוראים לדעה שהרקע למחלוקת היה שהרלב"ח ראה עצמו כגדול מכל חכמי צפת. בברכה, משתמש כבד - 01:08, 19/02/14

תאריכים לא מתאימים

המפד"ל נוצרה בשנת 56, לכן לא יכול להיות שהרב מימון היה שר הדתות מטעמה בשנת 50. 24.85.120.172 06:48, 3 באוקטובר 2014 (IDT)

האמנם שורש הפולמוס הוא ברצון להלקות את אנוסי ספרד כדי לכפר עליהם?

א. מה המקור לכך שמדובר דווקא על הלקאת אנוסי ספרד? זה סביר מבחינה היסטורית, אבל מישהו הוכיח את זה? ב. בקונטרס של מהר"י בי רב הוא דן בעניין של המלקות וכותב שאין צורך בבי"ד סמוכים כדי להלקות אדם שרוצה לחזור בתשובה, כך שלכאורה הוא דוחה את הטעם הזה. ואז צריך לומר שעיקר הרצון להחזיר את מוסד הסמיכה, מעבר למשיחיות שיש בו, הוא הרצוןלדון דיני קנסות וכו'. מישהו מכיר מקור אחר?

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

הנשיא שנבחר בטבריה היה הרב צבי עידאן דווח על ידי: 79.182.35.99 18:30, 7 בדצמבר 2016 (IST)

תודה.‏ Uziel302 • שיחה 16:37, 16 בדצמבר 2016 (IST)