שיחה:חמץ

גילגמש הסיר קישור לאתר מכירת חמץ דרך האינטרנט, ונימוקו "הסרת פרסומת". החזרתי את הקישור, משום שמדובר בפעילות לא עסקית, שכל שכרה בא מידי שמים, והיא רלבנטית לנושא הערך, ולכן איני רואה בעיה בקישור אליה. אבהיר שלא מדובר במכירת חמץ במהלך הפסח (כמו אבולעפיה), אלא במכירת חמץ ערב פסח. אוסיף ואומר שזה יישום אינטרנטי מעניין ביותר, שבאמזון וב-e-bay לא חשבו עליו. דוד שי 17:02, 7 אפר' 2005 (UTC)

אכן. גילגמש • שיחה 17:43, 7 אפר' 2005 (UTC)

מהו חמץ?

האם כל דבר שהוסיפו בהכנתו עמילן הוא אוטומטית חמץ? אם כך, חלק ניכר מהירקות הם חמץ. תפו"א, למשל, מפוצץ בעמילן ומוסיפים עמילן למוצרים רבים על מנת להסמיכם ולעלות את ערכם הקלורי. האם תפו"א איננו כשר לפסח רק כי יש בו חמץ? וגם מה לגבי תירס? הוא לא מופיע באחד מחמשת מיני הדגן, אך כידוע לכולם עושים ממנו קמח. גילגמש 14:32, 26 מאי 2005 (UTC)

תפו"א אינם חמץ, הם מרכיב עיקרי בתזונת הפסח. העובדה שעושים ממשהו קמח אינה הופכת אותו לחמץ, ובפסח ניתן לאכול מאפים מקמח תפחי אדמה ומקמח מצה. למיטב ידיעתי תירס אסור באכילה בפסח לאשכנזים, אך מותר לספרדים. דוד שי 18:21, 26 מאי 2005 (UTC)

אם כך, יש טעות במאמר כי כתוב במפורש "כמו גם כל דבר שעורב בהכנתו עמילן" ויש מלא עמילן בתפו"א. צריך לסדר את זה בצורה הגיונית יותר. גילגמש 18:25, 26 מאי 2005 (UTC)

תיקנתי בעקבות הערתך. אני מקווה שלא אמצא מחטיא את הרבים. אולי צריך לתת אזהרה בתחתית הערך "ערך זה לא נכתב בידי פוסק הלכה, בכל סוגיה הילכתית יש להיוועץ ברב"? :-) דוד שי 18:41, 26 מאי 2005 (UTC)

(-: גילגמש

אני חושב שמן הראוי ליצור תבנית כזאת, ואף ניסיתי לנסח אחת כזאת אבל גיליתי שזה מעבר לידיעותי. בכל מקרה, אני לא רואה סיבה הגיונית למה יש תבנית על עורך דין ולא על רב. מבחינתי גם בערך מכונת כביסה צריכה להיות הודעה דומה (ויקיפדיה איננה מקור מוסמך לתיקון מכשירים חשמליים וגו'). טרול רפאים 19:42, 26 מאי 2005 (UTC)

אתה יכול להשתמש ב{{אזהרה עם פרמטר|הודעה=ערך זה לא נכתב בידי פוסק הלכה, בכל סוגיה הלכתית יש להיוועץ ב[[רב]]}} או לעבוד על התבנית תבנית:אזהרת סמים כדי ללמוד. אמיתי 22:10, 26 מאי 2005 (UTC)

אם כך צריכים להצמיד לערך הודעה נוספת לפי ההשקפה הקראית, משהו כמו: "יש לחפש בתורה היטב ולהחליט לבד בצורה כנה מה הוא הפירוש הנכון במקרה זה".... סתם. אני מקווה שאתם צוחקים, אין צורך להגזים, עם הודעות לכל נושא ונושא, לא צריך לזלזל באינטיליגנציה של האנשים - הם ידעו מה לעשות. --נריה הרואה 07:21, 27 מאי 2005 (UTC)

שלום דוד, גם אם אתה לא רב, בעיני רבים אתה האדמו"ר של ויקיפדיה..:-)בברכה Shayakir 18:45, 26 מאי 2005 (UTC)

הסתדרנו יפה מאוד בלי האזהרה הזאת עד כה, ואני לא רואה סיבה לקיומה. אני מתנגד לרעיון זה. גילגמש 22:35, 26 מאי 2005 (UTC)

לפעמים צריך לחשוב פעמיים לפני שמתבדחים. די באזהרות בערכים רפואיים ומשפטיים, הדורשים משנה זהירות, אך אין צורך להתרחב, משום שאין לדבר סוף (בערכי גאוגרפיה, למשל: ערך זה לא נכתב בידי נווט, בכל סוגיה של ניווט יש להצטייד במכשיר GPS). דוד שי 05:55, 27 מאי 2005 (UTC)

התמונה

הכותרת היא "ביעור חמץ במאה שערים", אבל מה שרואים שם הוא "הגעלת כלים" שזה אמנם קשור לנושא, אבל מצריך דיון בפני עצמו.

קמח + יין

הבנתי שיש מצב לאפות עוגות מקמח ויין ... והן לא יהיו חמץ. יש בזה משהו ?

"מי פירות אינם מחמיצים", זהו הכלל ההלכתי שמאפשר ליצרני עוגיות היין לעשות כסף. הכלל אומר שאם נילושה קמח עם מי פירות (יין, מיץ תפוזים, שמן, דבש וכו') הוא לא ייהפך לחמץ; ככל הנראה משום שהגדרת חמץ היא קמח ומים. עם זאת, יש בכך בעיה הלכתית רצינית מאוד. יש דעות (שנפסקו להלכה) שאם מעורבת טיפת מים ביין, הכול אסור. יותר מזה: לדעות רבות, תפיחה מעין זו, גם ללא מים, אסורה באכילה. ועוד: בצורה שבה נעשות העוגיות כיום (הוספת חומרים מתפיחים שונים), יש האומרים שעוגיות אלה הן חמץ גמור. יש הרואים בכך חומרה של אשכנזים, אבל לעניות דעתי זה כלל לא קשור. גם הרב מרדכי אליהו אמר שעוגיות אלה הן חמץ גמור, ויש להתרחק מהן כמו מאש. חשבתי להרחיב על כך בערך (כתבתי על כך מאמר בזמנו). אולי אעשה זאת. הלל • שיחה 18:13, 11 אפריל 2006 (UTC)

הוספתי פסקה על הנושא. הלל • שיחה 18:55, 11 אפריל 2006 (UTC)

יין בעצמו מורכב ברובו ממים, לפחות 85 אחוז מים. קצת מוזר העניין הזה.

כתוב על כך בערך עצמו, בפסקה שהוספתי. השאלה מה מוגדר הלכתית כחמץ, ולא פיזיקלית, כתפיחה. נראה שמה שאין בו מים (במובן הפשוט של המילה, ולא מבחינה כימית), אינו מוגדר כחמץ גמור. זאת, מעבר לכך שהחומציות שביין אכן מאיטה את תהליך החימוץ. על כל פנים, רבים אכן אוסרים זאת, כאמור שם. הלל • שיחה 18:11, 13 אפריל 2006 (UTC)

מצה שרויה

השלמתי את מצה שרויה, האם אפשר להוריד את תבנית השלמה? אליהו52ז 01:32, 23 בפברואר 2007 (IST)

מישהו כתב שהגר"א הקפיד לאכול שרויה "כחלק ממלחמתו בחסידות". מדובר בשטות מוחלטת. מנהג השרויה התפתח מאות שנים לפני החסידות, ויש דעות שיש לו שורש בדעת כמה ראשונים בהלכה. למעשה להלכה נפסק שאין חשש בשרויה, וזו הסיבה שהגר"א לא הקפיד על חומרא זו. הסיפור, כפי שקראתי אותו השבוע, הוא, שרב מסוים (שכחתי את שמו) ביקר אצל הגר"א ולא אכל מהקניידלך, הגר"א שאל "ואס איז" (מה זה?), הרב השיב "ס'איז א שרויה", והגר"א השיב בביטול: "ואס...." (מה...). כמו כן, יש גם ליטאים שלא אוכלים שרויה. לא מדובר במנהג מיסטי או כדומה אלא בחומרה בהלכה שהגר"א לא ראה לה מקום. יעקב135 21:45, 7 באפריל 2007 (IDT)

אפשר לאחד את הסעיף עם תת-סעיף מצה שרויה תחת מצה (שאלת הדיוט - האם זה דורש הצבעת מחיקה או שאפשר להסתפק בנוהל מחיקה מהירה?) קודגורו - שיחה 15:11, 20 באוקטובר 2008 (IST)

ראוי שהסעיף "מצה שרויה" יהיה גם כאן, משום שהוא דן בנושא מבחינת החמץ וחומרותיו. דוד שי - שיחה 16:20, 20 באוקטובר 2008 (IST)

קישור למספר שיעורים ביחד

הוספתי קישור לשישה מאמרים בהלכות חמץ - אלו פרקים מתוך ספר הלכה למעשה - הפרקים מסבירים את הלכות חמץ לאשכנזים וספרדים וכוללים את הרעיונות הרוחנים המחבורים לעניני ההלכה.

בגלל שמדובר בשישה שיעורים שונים איני יכול לעשות שישה קישורים ולכן עשיתי קישור לדף שמרכז את כל הלכות חמץ.

בהרצל - שיחה 09:27, 24 בפברואר 2008 (IST)

תרופות ושאר "ירקות"

עד כמה שידוע לי ההימנעות מבליעת תרופות שיש בהן חשש חמץ וההימנעות מהחזקת כל מיני דברים שלא נועדו למאכל ויש בהם חשש חמץ היא החמרת-יתר, שהרי דבר שאינו ראוי למאכל כלב אינו נקרא חמץ. תרופה איננה מאכל (אחרת היה צריך לשים חותמת כשרות על כל תרופה), ועקרונית אפשר לבלוע אותה אפילו נעשתה מחזיר. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 23:11, 17 באפריל 2008 (IDT)

תלוי. בהכללה גסה מאוד (עד שמישהו יכתוב את הערך אחשביה) - אם זו סתם תרופה שבולעים עם מים, אז נכון. אבל הוסיפו לה טעם, כגון סירופ נגד שיעול ויטמינים, אזי היא בהחלט נחשבת ראויה למאכל כלב. דניאל צבי • שיחה 23:19, י"ב בניסן ה'תשס"ח (17.04.08)

בעבר היה "מעריב" מפרסם בפסח הודעה ברוח זו: הדפים בגיליונות המתפרסמים בפסח אינם מודבקים זה לזה כי הדבק הוא חשש חמץ. לפי עקרון "ראוי למאכל כלב" זו שטות גמורה, שהרי הדבק איננו מאכל כלל, לא לאדם ולא לבהמה, ולכן המונח "חמץ" אינו רלוונטי לגביו. שמועות מספרות שמסיבה דומה נהגו לסגור את הספריות של האוניברסיטה העברית בירושלים בחוה"מ פסח, אם כי במקרה זה סביר יותר שהסטודנטים ניסו למצוא סיבה מדוע הספרנים יוצאים לחופש דווקא בתקופה שבה הם זקוקים נואשות לספרייה. אם נחזור לתרופות - יש כל מיני מוצרים דמויי-תרופות, שהם בעצם "תוספי מזון", ואני מניח שעליהם יש באמת חותמת כשרות. לגבי סירופ שיעול או משהו כזה - זה באמת גבולי. בחלק גדול מהמקרים מדובר בניסיון של הרופא להסיח את דעת החולה הדואב באמצעות מכת סוכר מכוונת למקור הכאב. מניסיון - אחרי חמש דקות התרמית מתגלה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 23:56, 17 באפריל 2008 (IDT)

נ"ב - ניסיון כחולה כמובן, לא כרופא. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 23:57, 17 באפריל 2008 (IDT)

אם אתה מנסה לטעון שחלק גדול מההכשרים ומהחומרות בעצם מבוססים על שטויות, אני, בתור אחד שכבר יצא לו לראות חותמת כשרות על אקונומיקה, האחרון שיתווכח איתך. דניאל צבי • שיחה 23:59, י"ב בניסן ה'תשס"ח (17.04.08)

אגב, בקשר לדבק - אני יכול לנחש מאיפה זה הגיע - המשנה בפירוש כותבת ש"קולן של סופרים", קרי - דבק. אינו כשר לפסח, אלא ששם מדובר בדבק שנוצר מתערובת קמח ומים (ועדיין משתמשים בו כיום), שראוי לאכילה בשעת הדחק. דניאל צבי • שיחה 00:01, י"ג בניסן ה'תשס"ח (18.04.08)

לגבי הדבק - זה מידע מעניין שלא ידעתי. ניסיתי גם לטעון נגד התווית "תרופה" שנותנים לכל מיני מרקחות מוזרות שעוזרות כמו כוסות רוח למת, אבל זה סתם מתוך תסכול - אני מצונן כבר עשרה ימים. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:12, 18 באפריל 2008 (IDT)

הרואים

בפרק "חמץ במקדש" כתוב:

"יש הרואים באיסור החמץ בפסח..."

מי אלה הרואים? יוסאריאן • שיחה 21:05, 22 באפריל 2008 (IDT)

מאיפה דין החמץ?!

האם ישנו פסוק האוסר מפורשות על אכילת חמץ?הוגו - שיחה 13:10, 26 באפריל 2008 (IDT)

יש ארבעה: קישור לוויקיטקסט. דניאל צבי • שיחה 22:14, כ"א בניסן ה'תשס"ח (26.04.08)

נדמה לי שיש טעות בערך, משום מה שמרים נכללים תחת הגדרת "חמץ", בעוד שנדמה לי שאמנם גם הם אסורים בפסח, אך לא תחת איסור החמץ אלא השאור, ולכן אני חושב שדינם להמחק, יש התנגדות?

כן. חגי אדלר • שיחה • ל-71 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ט בניסן ה'תשס"ט • 19:13, 22 באפריל 2009 (IDT)

למה? מנין לך ששמרים הם בגדר חמץ? הלא ההגדרה של חמץ היא אחד מחמשת מיני דגן וכו' ואילו שמרים הם פטריות, הלא כן?

בלשון ההלכה, שמרים זה "שאור". ביולוגיה וכימיה לא מגדירות חמץ.

פסקת "החמרות באיסורי חמץ"

לא מבוססת במקורות. בהיכרותי עם העולם הדתי איני מכיר חומרה אחת מהרשימה שם. אני מציע להביא מקורות, או למחוק.סול במול - שיחה 23:10, 27 במרץ 2012 (IST)

גוגל עומד לשירותך, 24 שעות ביממה, שישה ימים בשבוע. עדירל - שיחה 00:04, 28 במרץ 2012 (IST)

שכתוב הערך

הערך נראה כתרגום ישיר מאנגלית עם מספר הוספות צריך לשכתב אותו מחדש במיוחד צריך לשכתב את הכותרות זה נראה כאילו כערך בכימיה בעוד שאין שום משמעות לזה מלבד המצווה הדתית וגם אין שום ענין להזכיר את האיסור של הקרבה על המזבח אני מוכן לעשות את זה אבל אני מפחד מהאחריות לעשות את זה לבד האם מישהו מוכן להיות שותף בזה תודה שמואל היהודי

אני לא רואה שום יסוד לטענות אלו: גם אם הערך הינו תרגום ישיר מאנגלית, הוא מכסה את כל העניינים הנוגעים לחמץ בהלכה היהודית – כולל איסור הקרבת חמץ, שאכן יכול להיות שהוא ראוי להרחבה בערך נפרד אך עדיין הינו חלק בלתי־נפרד מנושא הערך. לא הבנתי גם את הטענה לגבי ניסוח הכותרות. אשמח אם תוכל לפרט את דבריך. אגב, חתימה בויקיפדיה נעשית בארבעה טילדות (~~~~). בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 21:33, יום שני בשבת, ו' בסיוון ה'תשפ"א (IDT).

צורת הערך כשלעצמה אינה בעיה גדולה כל כך הבעיה היא בזה שאין כותרת מיוחדת לאיסור חמץ בפסח וזה יוצר בעיה שבכל מקום שצריך לכתוב על איסור חמץ בפסח צריך לפרט למשל בדיקת חמץ וגם בערך חג הפסח צריך להסביר את כל האיסור מהתחלה אבל אם היה לזה כותרת איסור חמץ בפסח היה מספיק לקשר לכאן וגם יש כאן בעיה תורנית בתורה דברים לא נאסרים בגלל חוקי הפיזיקה ועוד נושא שחבל שהערך בתחילתו נוגע לנושא הלא עיקרי אני מבין מדוע באנגלית צריך להסביר את זה אבל בווקי בעברית זה לא הנושא והיה עדיף להשים את הדגש על נושא יותר מהותי בנוגע לאיסור הקרבת החמץ אכן מבחינת ההגות היהודית זה בהחלט אכן אותו הרעיון אבל אנו לא עסוקים בזה ומהצד ההלכתי זה לרוב לא נוגע לא נראה לי שיש איסור תערובת בהקרבה רק במקום אחד במסכת פסחים מקשרים בין הנושאים וגם בלי קשר האיסור הזה לא נוגע למעשה וכמעט שלא מובא כשנבנה את המקדש אכן יהיה לזה מקום חשוב שמואל היהודי - שיחה 12:24, 23 במאי 2021 (IDT)

א) ישנה פסקה מיוחדת לאיסור אכילת חמץ בפסח, והאיסור מבואר בהמשך הערך בהרחבה.

ב) לא מצאתי התייחסות כלשהי לחוקי פיסיקה או כימיה בערך.

ג) מה הנושא העיקרי ומה הנושא הלא מהותי?

ד) הגדרת חמץ היא אותה הגדרה בכל מקום, ומנחה נפסלת בתערובת בכל מקרה; בתור מצווה מהתורה (ל"ת צ"ח לרמב"ם) שאינה מעשית כיום היא תופסת חלק קטן אך חשוב מהערך.

בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 18:15, יום ראשון בשבת, י"ב בסיוון ה'תשפ"א (IDT).

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ב־חמץ שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.aish.com/hebrewSite/holidays/Passover/default.asp נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20060318212429/http://www.aish.com/hebrewsite/holidays/passover/default.asp לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 14:21, 25 באוקטובר 2022 (IDT)

תוקן בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 22:46, יום שלישי בשבת, ל' בתשרי ה'תשפ"ג (IDT).

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יולי 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בחמץ שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.hidabroot.org/he/video/90403 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20160304031313/http://www.hidabroot.org/he/video/90403 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 03:33, 12 ביולי 2023 (IDT)

תוקן בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 08:05, יום רביעי בשבת, כ"ג בתמוז ה'תשפ"ג (IDT).