שיחה:חקיקה שיפוטית
הערך מציג את פרשנות המושג "תושב" שהיא דוגמה מובהקת לחוסר שהיה בעבר בחוק והושלם בפסיקה. אך תחת הכותרת "חקיקה שיפוטית" מוצגים גם מקרים של מחלוקות לגבי יישום החוק במקרים ספציפיים, שהמחוקק אינו נוהג להתייחס אליהם כל עוד אינו רואה צורך בכך. כך מוזכר כאן פסק דין ורד פרי שעסק בשאלה האם הוצאות להשגחה על ילד הן הוצאה שהוצאה בייצור הכנסה, בעוד שהשופטים שדנו בו הציגו את פסיקתם כ'הלכה' ולא כחקיקה שיפוטית. כן מוזכרים פסקי הדין שעסקו בתשר למלצרים, בעוד ששופטי העליון נחלקו בשאלה האם שינוי ההלכה לגביו יחשב לחקיקה שיפוטית או רק לשינוי הלכה.[1] אם הערך בא להרחיב את גבולות הגזרה של הנושא בו הוא עוסק, אני מצע לשנות את שמו להלכה (משפט) או להלכה משפטית. בברכה, גנדלף - 12:39, 04/04/18
- אני לא רואה הצדקה לשינוי שם הערך. המושג "חקיקה שיפוטית" קיים (ראו מאמרים בפרק "קישורים חיצוניים"), והדוגמאות המובאות בו (והוזכרו לעיל) הן לטעמי דוגמאות נאותות לחקיקה שיפוטית:
- מקרה ורד פרי שונה בחקיקה ראשית, ומכאן שאף המחוקק ראה בו חקיקה שיפוטית, ולא רק קביעת הלכה בסוגיה נקודתית.
- במקרה התשר בתי הדין ביקשו שוב ושוב מענה של המחוקק, ומשזה לא ניתן, נתנו מענה בעצמם. מה יכול להיות יותר חקיקה שיפוטית מזה?
- העובדה שבשני מקרים אלה ניתן תוקף עתידי לנורמה הכללית שנקבעה בהם מעידה שאף בית המשפט ובית הדין ראו במעשיהם חקיקה שיפוטית, שלא ראוי לה תוקף רטרואקטיבי. דוד שי - שיחה 19:13, 4 באפריל 2018 (IDT)
- איני מסכים עם הטיעונים האלו. המחוקק לא אהב את ההלכה שקבע בית המשפט בעניין הכרה בהוצאות טיפול בילדים, ולכן שינה את החוק כך שלא יותיר מקום לפרשנות הזו. ביהמ"ש העליון הסביר בפסק הדין מדוע ההלכה החדשה תחול רק פרוספקטיבית: ”כל שפסקנו היום הוא שבהיעדר חקיקה קמה על-פי דין חובת ניכוי. המחוקק יוכל להחליט אחרת – וככל שלא עשה כן אין אנו אלא מצהירים על המצב הקיים. נותר עוד להידרש לשאלת מועד תחולתה של הפסיקה הזו.ככלל, פועלת הלכה שיפוטית חדשה הן רטרוספקטיבית והן פרוספקטיבית (רע"א 8925/04 סולל בונה בניין ותשתיות בע"מ נ' עזבון אלחמיד (טרם פורסם,27.2.2006) (להלן: סולל בונה)). בית-המשפט, בבואו לפרש הוראה חקוקה, מצהיר על הדין ואינו יוצר אותו. הוא מצהיר על מה שהיה תמיד הדין. גם במקרים שבהם בוחר בית-המשפט לקבוע תחולה פרוספקטיבית לפסק-דינו – ידועה ההבחנה בין בעל הדין שביקש לסטות מהלכה קודמת, שעליו תחול ההלכה החדשה למפרע, לבין בעלי-דין אחרים שעניינם טרם הוכרע ואשר לגביהם לא תחול ההלכה החדשה (שם, בפס' 7 לפסק-הדין של הנשיא א' ברק). הבחנה זו באה להגביר את הרצון של המתדיין לטעון לשינוי ההלכה. לא כך במקום שבו ההלכה הקודמת אינה מוטעה מיסודה ורק השינוי בסביבה החברתית והתרבותית שבה פועל בית-המשפט מחיש את שינוי ההלכה. [...] ההלכה הישנה יצרה הסתמכות של ממש – הסתמכות בת משקל – עד שאין מקום להפעלה רטרוספקטיבית של ההלכה.”[2] כלומר המציאות השתנתה ולכן ביהמ"ש החיל את ההלכה החדשה פרוספקטיבית. זה לא הופך אותה לחקיקה שיפוטית.
- במקרה של התשר, ביהמ"ש הכיר בכך שיש מקום לפרשנויות שונות, והמליץ למחוקק לסגור את הפינה. כל עוד זה לא נעשה, גם ההלכה הישנה וגם ההלכה החדשה הן פרשנויות ולא חקיקה שיפוטית. אומנם במקרה זה כאמור הייתה מחלוקת מפורשת בין שופטי העליון האם שינוי ההלכה יחשב חקיקה שיפוטית, אז יש לך אילן להיתלות בו, אבל מצד שני ויקיפדיה אינה אמורה להכריע מי צודק במחלוקת זו. בברכה, גנדלף - 16:39, 05/04/18
- אני לא מסכים אתך, אבל לא נעול על הדוגמאות האלה. אם תביא דוגמאות טובות יותר, נוכל להחליף. דוד שי - שיחה 19:12, 5 באפריל 2018 (IDT)
- במקרה של התשר, ביהמ"ש הכיר בכך שיש מקום לפרשנויות שונות, והמליץ למחוקק לסגור את הפינה. כל עוד זה לא נעשה, גם ההלכה הישנה וגם ההלכה החדשה הן פרשנויות ולא חקיקה שיפוטית. אומנם במקרה זה כאמור הייתה מחלוקת מפורשת בין שופטי העליון האם שינוי ההלכה יחשב חקיקה שיפוטית, אז יש לך אילן להיתלות בו, אבל מצד שני ויקיפדיה אינה אמורה להכריע מי צודק במחלוקת זו. בברכה, גנדלף - 16:39, 05/04/18