שיחה:לאו הבא מכלל עשה

שיטת הרמב"ם

נראה לי קצת פשטני לטעון שלאור פיהמ"ש שיטת הרמב"ם היא שלאו הבא מכלל עשה נחשב לאו אלא שאין עליו מלקות, שהרי בספר המצוות הוא דוקא מנה אותם כעשין ונחלק עליו הרמב"ן. אני מתבלבל? בן עדריאל • שיחה • ז' בתמוז ה'תשע"ט 14:27, 10 ביולי 2019 (IDT)

במקום הנ"ל הרמב"ם עובר על סוגי הלאווים ודיניהם ומשם זה נראה שכך דעתו. לענ"ד אפשר לומר שבמניין המצוות הרמב"ם מונה אותם כעשין מכיוון שהם נלמדים מפסוק הכתוב כעשה, אבל להלכה מדובר בלאו. אך אם סברה זו לא נשמעת אפשר לשנות את הנוסח ל: "כך נראה בפירוש המשניות לרמב"ם וכו' ". --Aviadhr - שיחה 17:03, 10 ביולי 2019 (IDT)

לכיוון ההפוך ניתן לומר שדוקא בפיהמ"ש הרמב"ם פשוט מסכם את כל האפשרויות השונות באיסורים, וזה שהרמב"ם מונה אותם כעשין אומר שהם מוגדרים כעשה (ומה זה בכלל אומר "להלכה הם מוגדרים כלאו"?). בכל מקרה, סברות עצמאיות לא אמורות להופיע בערך. מתייג את בעלי הידע בהלכה בעלי הידע בהלכה. בן עדריאל • שיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ט 21:33, 10 ביולי 2019 (IDT)

בפיהמ"ש למכות הרמב"ם פשוט מונה את כל הסוגים שעשויים להיחשב כלאווים, זה לא אומר שהוא סבור שכל הנמנים שם הם בגדר לאו ולא עשה. ניתן לומר שמבחינות מסויימות הם בגדר לאו [שהרי הגמרא מכנה אותם בשם "לאו" (הבא מכלל עשה)], אך מבחינה הלכתית ברור שדינם כדין עשה לכל דבר (אין לוקין עליהם, שזו למעשה הנפקא מינה היחידה שאנו מכירים בין לאו לעשה, להוציא אולי לגבי כפרה, האם מתכפרים בתשובה בלבד כמו עשה, או רק ביום הכיפורים כדין לאו. שווה לענ"ד לבדוק מה אומר הרמב"ם בנושא). על כל פנים, בפירוש המשניות לא התייחס הרמב"ם להגדרה, כי אם לכך שאין לוקין עליו.--Nahum - שיחה 21:51, 10 ביולי 2019 (IDT)