שיחה:לאו עכברא גנב אלא חורא גנב
הוספת נושאתגובה אחרונה: לפני שנתיים מאת בן עדריאל בנושא הוספת קישור חיצוני
ומה יעשה מי שאינו שולט בארמית???--כ.אלון - שיחה 18:41, 1 במרץ 2019 (IST)
שכתוב הפתיח
[עריכת קוד מקור]תשומת לבכם לעריכתי הזו, כמובא בפנים הערך. מ.י.ש.הו 0 - שיחה 15:40, 8 בדצמבר 2019 (IST)
- ציטוט מתוך הערך: "פרשן המקרא והתלמוד, רש"י, פירש את הביטוי בכל מקום באופן מעט שונה. במסכת גיטין: חורא - חור הכותל שהעכבר נכנס לתוכו וניצול מפני רודפיו. במסכת קידושין: אלא חורא גנב - אלמלא חור שהעכבר מצניע גניבתו שם לא היה גונב. ובמסכת ערכין ביאר גם את תחילת הביטוי: לאו עכברא גנב - עכבר הגונב ומניח בחוץ אם לא היה לו חור להניח בו לא היה גונב הלכך חורא גנבא וקא גניב ליה ה"נ אם לא היה מוצא לוקח לא היה מוכרו".
- שימת לבך למילים: "ניצול מפני רודפיו", "מצניע גניבתו.. לא היה גונב" "אם לא היה לו חור להניח בו לא היה גונב". האם הערך פה חסר תקנה? ;) מ.י.ש.הו 0 - שיחה 10:58, 9 בדצמבר 2019 (IST)
- התכוונתי לזה:”לאו עכברא גנב - עכבר הגונב ומניח בחוץ אם לא היה לו חור להניח בו לא היה גונב הלכך חורא גנבא וקא גניב ליה ה"נ אם לא היה מוצא לוקח לא היה מוכרו” גם הלשון 'אלא' ניתן לפרשו שהאשמה בחור בלבד, לכן בקשתי בתקציר העריכה שבמידה ויש לך מקור שמפרש אחרת תיידע אותי בדף השיחה (רק הערה קטנה, אין צורך לתייג אותי שוב ושוב אני עוקב אחרי הדיון), בברכה חסר תקנה :-) • שיחה • י"ב בכסלו ה'תש"ף • 21:39, 9 בדצמבר 2019 (IST)
- הפירוש של 'חור' הוא חור שבו מצניעים את הגניבה, ולא חור שדרכו הגנב נכנס. וזה שהגנב יודע שיהיה לו חור להטמין - קונה שיקנה ממנו את הגניבה, זה גורם לו מראש שהוא יגנוב. האם לפרש זאת כהסרה חלקית של האחריות מהגנב כי זה "גרם" לו לגניבה, או לפרש זאת כהטלה נוספת של האחריות על אלו שמשתפים פעולה עמו אח"כ, זו כבר פרשנות אישית. עכ"פ נראה לי מיצינו את הנושא.. בברכה. מ.י.ש.הו 0 - שיחה 14:10, 10 בדצמבר 2019 (IST)
- אין כאן הלכה משפטית לפטור את הגנב, אלא טעם מדוע לקנוס את הגורם. חסר תקנה :-) • שיחה • י"ב בכסלו ה'תש"ף • 15:32, 10 בדצמבר 2019 (IST)
- הפירוש של 'חור' הוא חור שבו מצניעים את הגניבה, ולא חור שדרכו הגנב נכנס. וזה שהגנב יודע שיהיה לו חור להטמין - קונה שיקנה ממנו את הגניבה, זה גורם לו מראש שהוא יגנוב. האם לפרש זאת כהסרה חלקית של האחריות מהגנב כי זה "גרם" לו לגניבה, או לפרש זאת כהטלה נוספת של האחריות על אלו שמשתפים פעולה עמו אח"כ, זו כבר פרשנות אישית. עכ"פ נראה לי מיצינו את הנושא.. בברכה. מ.י.ש.הו 0 - שיחה 14:10, 10 בדצמבר 2019 (IST)
- התכוונתי לזה:”לאו עכברא גנב - עכבר הגונב ומניח בחוץ אם לא היה לו חור להניח בו לא היה גונב הלכך חורא גנבא וקא גניב ליה ה"נ אם לא היה מוצא לוקח לא היה מוכרו” גם הלשון 'אלא' ניתן לפרשו שהאשמה בחור בלבד, לכן בקשתי בתקציר העריכה שבמידה ויש לך מקור שמפרש אחרת תיידע אותי בדף השיחה (רק הערה קטנה, אין צורך לתייג אותי שוב ושוב אני עוקב אחרי הדיון), בברכה חסר תקנה :-) • שיחה • י"ב בכסלו ה'תש"ף • 21:39, 9 בדצמבר 2019 (IST)
הוספת קישור חיצוני
[עריכת קוד מקור]נראה לי שהקטע דלהלן (בתוך הספר 'ניבי תלמוד') "עוסק בנושא משמעותי בערך", לכן נראה לי שמתאים להוסיף אותו.
- פרופ' נחום רקובר, ניבי תלמוד "אי לאו עכברא חורא מנא ליה", 16. הוצאת ספרית המשפט העברי; משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל, תשנ"א-1990.
מישהו כאן מוכן להגיד אם לדעתו מתאים לא לא מתאים? מורשת המשפט - שיחה 10:45, 24 ביוני 2022 (IDT)
- לדעתי לא מתאים. אני לא רואה בתוכן שציינת שום תוספת על פני הסבר מילולי של הביטוי וההקשר בסוגיא. אולי אפשר להוסיף אותו כסימוכין בהערת שולים לתוכן שכבר קיים בערך. בן עדריאל • שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשפ"ב 00:19, 26 ביוני 2022 (IDT)