לדלג לתוכן

נחום רקובר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחום רקובר
לידה 13 בנובמבר 1932 (בן 93)
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי דין, הלכה, משפט עברי עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים בנימין רקובר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב נחום רָקוֹבֶר (נולד בי"ד בחשוון ה'תרצ"ג, 13 בנובמבר 1932 בירושלים) הוא פרופסור אמריטוס למשפטים המתמחה בחקר המשפט העברי, משנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר, חתן פרס ישראל לספרות תורנית לשנת ה'תשס"ב, פרס א.מ.ת. ובעל עיטור "יקיר ירושלים".

נולד בירושלים לרב חיים רקובר ולחנה מלכה, בתו של הרב שמחה מנדלבוים. בשנת 1947 החל ללמוד בישיבת בני עקיבא כפר הרואה. כעבור שנתיים, בגיל 16 וחצי, החל ללמוד בישיבת "משכן ישראל" בירושלים, בראשות הרב יעקב כלאב. זמן קצר לאחר מכן התמזגה הישיבה בישיבת מרכז הרב, ורקובר דבק ברב צבי יהודה הכהן קוק שעמד בראשה. בין השאר, סיכם את שיעורי רבו על פרק "קניין תורה" במסכת אבות, אשר נערכו ונדפסו לימים בספר מיוחד בידי בנו הרב בנימין רקובר. הוא השתתף גם בשיעוריו של הרב הנזיר.[1] רקובר למד במשך שנים רבות בחברותא עם הרב דוב ליאור. לצד לימודיו בישיבה השלים את בחינות הבגרות.[2] בשנת 1953 הוסמך לרבנות.

בשנת 1952 החל ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, הוא סיים את לימודי המשפטים בשנת 1957, התמחה אצל פרופ' אורי ידין שהיה אחראי על החקיקה במשרד המשפטים והוסמך כעורך דין ב-1959.[3] הוא החל ללמד באוניברסיטה בשנת 1964, במקביל לעבודה כיועץ ליועץ המשפטי לממשלה לענייני המשפט העברי, תפקיד שנתחדש במשרד המשפטים. בתפקיד זה הביא גם בפני ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת את עמדת המשפט העברי להצעות החוק שדנה בהם הוועדה.

בשנת 1968 זכה לתואר דוקטור למשפטים באוניברסיטה העברית בשנת 1968, על העבודה "יסודות ההרשאה במשפט העברי". פרופ' משה זילברג המשנה לנשיא בית המשפט העליון, כתב עליה: "דומני כי ספרו של המחבר הוא המונוגרפיה הממצה ביותר שנכתבה אי-פעם על איזה שהוא נושא תלמודי-משפטי מסוים... חושב אני כי זהו חיבור אשר לא יוכל להתעלם ממנו שום חוקר בעתיד".[4]

שימש פרופסור אורח באוניברסיטת דרופסי שבארצות הברית ב-1970, מרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב בין השנים 19751980, פרופסור אורח באוניברסיטת ברקלי, אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת ברנדייס ב-1977. בשנת 1981 התמנה לפרופסור חבר במחלקה לקרימינולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן[5].

בשנת 1982 נתמנה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני משפט עברי[6].

קיבל פרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשס"ב (2002)[7] ופרס א.מ.ת על תרומתו בחקר המשפט העברי.

מכהן כראש מורשת המשפט בישראל[8] וכנשיא מכללת תלפיות[9] וכיהן כנשיא "המכללה האקדמית לחינוך תלפיות" בחולון. במשך השנים היה חבר בוועדות ציבוריות וגופים ציבוריים[10].

מחקריו והשפעתו על המשפט הישראלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירתו המחקרית של רקובר ענפה ומגוונת, ומתפרסת על פני תחומים רבים במשפט העברי, תוך דגש על יישומם בימינו. במשך השנים פרסם רקובר קרוב ל-30 ספרים עיוניים, ערך למעלה מעשרה ופרסם יותר מ-270 מאמרים[11].

רקובר נחשב ממובילי שילוב המשפט העברי במערכות החקיקה, המינהל והמשפט של מדינת ישראל, ולמי שהפך את המשפט העברי מדיסציפלינה אקדמית-היסטורית לכלי משפטי חי, אנליטי ויישומי בשיטת המשפט המודרנית[12].

יוזמות חקיקה

בחברותו בוועדה הציבורית להחלפת דיני המג'לה, הצליח לשלב עשרות הוראות מן המשפט העברי בחקיקת הכנסת[דרוש מקור].

רקובר נמנה עם המובילים לחקיקת חוק יסודות המשפט הקובע שבמקרה של לקונה בחוק הישראלי, על השופט לפנות למקורות עבריים.

במקביל, השפיע רקובר על חקיקה בהשראת המשפט העברי ששולבה בחוקים רבים, בהם: חוק תקנת השבים וחוק לא תעמוד על דם רעך, חוק השליחות, חוק השומרים,[13] חוק עשיית עושר ולא במשפט, חוק הגנת הפרטיות[14].

גם לחוק המקרקעין, תשכ"ט 1969 אומצו כללים מהמשפט העברי, ביוזמתו של רקובר[15].

משנתו המשפטית ושיטת מחקרו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקובר מראה כי המשפט העברי הוא מערכת משפטית שלמה המסוגלת לספק פתרונות לסוגיות משפטיות מודרניות מורכבות, ואף מציעה לעיתים פתרונות יעילים יותר וצודקים יותר.

ייחודיותו המחקרית טמונה ב"תרגום" המושגים הקזואיסטיים (מבוססי המקרים) של ספרות השו"ת והפסיקה ההלכתית לשפה של עקרונות משפטיים (Principles). רקובר פעל ליצירת גשר מוסדי בין ה"הלכה" לבין ה"חוק", תוך שהוא מעניק למשפט העברי מעמד של מקור משפטי לגיטימי ומחייב בתוך המדינה היהודית-דמוקרטית

תקנת השבים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרו "תקנת השבים – מעמדו של עבריין שריצה את עונשו" נכתב כהכנה לחקיקת חוק "המרשם הפלילי ותקנת השבים", שהלך בעקבות המקורות היהודיים בדבר דרכים לשיקומו של העבריין בחזרתו לחברה בלא "אות קין" על מצחו, ואף אימץ בשמו של החוק את המונח התלמודי "תקנת השבים".

השופט משה דרורי ציין בפסקי דינו את השפעת מחקריו של רקובר על שילוב המשפט העברי בפסקי הדין. בפסק דין בעניין תקנת השבים כתב דרורי:

ספרו של פרופ' רקובר שימש לי לעזר רב; בלעדיו, פסק הדין היה "רזה" יותר; עימו - הורחבה היריעה, והתמונה המוצגת בפסק דין זה, ככל שמדובר במשפט העברי ובדיני התשובה שבו, מבוססת, בחלק לא קטן על ספרו הנ"ל של פרופ' רקובר, ועל המקורות המובאים בספר זה.

ת"פ 2003/06 מדינת ישראל נ' פלוני פורסם בנבו

המשפט המנהלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרו "שלטון החוק בישראל" הראה רקובר כי המשפט העברי הקדים את העיקרון המקובל כיום, כי "שלטון החוק" מתקיים רק כאשר החוק מבוסס על ערכי צדק. הוא גם מראה שערכי יסוד אתיים מחייבים את כל בני אנוש, הנקראים "בני נוח". כן מראה רקובר כיצד התבססו עיקרי המינהל התקין בישראל ('זכות השימוע" איסור ניגוד עניינים, איסור שוחד "והייתם נקיים").

מחקריו בנושא איסור קבלת מתנות על ידי עובדי ציבור (מכוח איסור שוחד והלכות "והייתם נקיים") שימשו בסיס לחוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה ולעיצוב נורמות מנהליות בישראל.

קניין רוחני וזכויות יוצרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקובר היה חבר בוועדה ציבורית לחקיקת חוק היוצרים החדש, בו נתחדשה 'הזכות המוסרית' של המחבר, היינו הזכות שייזכר שמו על יצירתו, להבדיל מזכותו החומרית ביצירתו. בספרו "זכות היוצרים במקורות היהודיים", ביסס רקובר את זכותו של היוצר ושל המדפיס על עקרונות דיני הנזיקין, עשיית עושר ולא במשפט ("זה נהנה וזה לא חסר"), ותקנות הקהל. הוא הראה כי ההגנה על זכותו של היוצר היא אינטרס ציבורי לעודד את היצירה הרוחנית, רעיון שביטא פסק דין מנחה בתחום זה בארצות הברית.

עבודתו מהווה כיום את המקור העיקרי לכל דיון משפטי-הלכתי בנושא פיראטיות תוכנה, הגנה על פטנטים והעתקות ספרותיות במרחב הציבורי היהודי.

כבוד הבריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרו "גדול כבוד הבריות – כבוד האדם כערך על", שנכתב בעקבות הכנת הצעת חוק היסוד: כבוד האדם וחירותו, מגלה רקובר את המשמעות העמוקה של המושג התלמודי "כבוד הבריות", הנותן משמעות עמוקה יותר לזכות זו, מאשר המונח "כבוד האדם" ומקיף זכויות שאין החוק מגן עליהן.

במחקרו פיתח רקובר את הדוקטרינה לפיה "כבוד הבריות" הוא עקרון-על במשפט העברי המסוגל לדחות איסורים אחרים, והראה כיצד עיקרון זה עולה בקנה אחד עם ערכי מדינה דמוקרטית מודרנית.

זכויות יסוד: הגנה על הפרטיות וכבוד האדם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקובר היה חבר בוועדה הציבורית להכנת חוק להגנה על צנעת הפרט, ובחוק הוכללה גם ההגנה מפני גילוי סודות פרטיים, המוכרת במשפט העברי. בספרו "ההגנה על צנעת הפרט" הוא מראה שהמושג התלמודי"היזק ראייה" מעניק הגנה מפני חדירה לרשות היחיד גם בלא כניסה לרשותו, וכן כיצד משמש חרם דרבנו גרשום האוסר קריאת איגרות של אדם ללא רשותו, הגנה על ענייניו הפרטיים של הזולת.

במחקרו ניתח את המושג "היזק ראייה" לא רק כנזק רכושי, אלא כפגיעה בזכות לאוטונומיה ופרטיות.

המשפט הפלילי והשיקומי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקובר עסק רבות במטרות הענישה ובזכויות האסיר. הוא הדגיש את המושג "תקנת השב" – המדיניות המשפטית המבקשת להקל על העבריין להשתקם ולחזור לחברה. תרומתו בתחום זה השפיעה על תפיסת הטיפול בעבריינים ועל חשיבות הפיצוי לקורבן לעומת ענישה נקמנית בלבד.

מפעל חוק לישראל - הקודיפיקציה הגדולה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולת הכותרת של פועלו המדעי-יישומי היא עריכת סדרת הספרים "חוק לישראל", מפעל שעניינו עריכה שיטתית ועדכנית של המשפט העברי כיסוד לחקיקה ולפסיקה על פי סדר חוקי מדינת ישראל. עד כה יצאו 13 ספרים בתחום המשפט האזרחי. הסדרה מגלה את העושר הגלום במאות אלפי התקדימים, ובהם תשובות לשאלות המשפטיות העולות מסעיפי החוק.

הסדרה מסודרת לפי סעיפי חוקי הכנסת. עבור כל סעיף בחוק הישראלי (חוק השומרים, חוק המכר, חוק השליחות וכו'), רקובר מביא את המקבילה מהמשפט העברי, על כל רבדיה מנתח את ההבדלים הדוקטרינריים ומציע פתרונות משפטיים ונוסח של הצעת חוק המבוססת על המשפט העברי.

"חוק לישראל" הפך את המשפט העברי לנגיש עבור כל שופט ומשפטן, גם כשאינו אמון על המשפט העברי, וכן מקור אמין לחוקרים במשפט העברי, לתלמידי חכמים ולדיינים.

רקובר זכה על עבודתו במשפט העברי במספר פרסים, בהם:

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשכ"א נשא לאשה את בתיה לבית בירגר (כ"ו בטבת ה'תרצ"טכ"ה בטבת ה'תשס"ח) מיילדת בבית החולים שערי צדק.[17] לבני הזוג תשעה ילדים:

  • הרב בנימין יעקב - ישיבת מרכז הרב, עורך ספרים.
  • חנה מלכה - מחנכת. נישאה לרב חיים צפרי, חבר בית הדין לענייני ממונות בבנימין.
  • הילה וולברשטיין – סופרת, נישאה לרב יצחק וולברשטיין, ראש כולל ביישוב שומריה ור"מ בישיבת שעלבים.
  • רחל שפירא - נישאה לרב יצחק שפירא ראש ישיבת עוד יוסף חי ביצהר.
  • יעל דומוביץ – אחות. נישאה לרב עדיאל דומוביץ' – ראש כולל
  • הרב יששכר – מנהל חינוכי במוסדות החינוך מוריה.
  • הרב אריאל – ר"מ בישיבת "נצר מטעי" באריאל.
  • מוריה הרמן - נישאה לרב גד הרמן ר"מ בישיבת אורות הזורעים.
  • הרב חיים – מחנך, מנחה סדנאות, מלמד חסידות ומשפטן.
עץ משפחת מנדלבוים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עץ משפחת קוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חנה עלקא סגל
חנה עלקא סגל
 
חיה טייטלבוים
חיה טייטלבוים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חנה מלכה רקובר
חנה מלכה רקובר
 
 
אלתר נפתלי
אלתר נפתלי
ביילא רחל
ביילא רחל
 
יחיאל מנדלבוים
יחיאל מנדלבוים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דבורה נשר
דבורה נשר
 
זהבה כהן
זהבה כהן
 
רחל ימר
רחל ימר
 
 
 
 
נעמי הדרי
נעמי הדרי
 
 
 
 
 
 
 
 
שרה מרים
שרה מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ביילא רחל עדס
ביילא רחל עדס
שלומית אדלר
שלומית אדלר
 
 
חסידה
חסידה
 
 
רחל שפירא
רחל שפירא
 
 
חנה הנדלר
חנה הנדלר
 
 
 
לאה קוק
לאה קוק
 
עץ משפחת אלישיב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אורית
אורית
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יהודה הנדלר
יהודה הנדלר
 
 
 
 
 
 
 
 
 

אחיו וגסיו:

  • אחיו, הרב ברוך רקובר, אב בית הדין הרבני בחיפה
  • אחיו, שמחה רז - סופר .
  • גיסו, הרב דוב כהן, מניצולי הטבח בחברון והרב הצבאי של חיל האוויר הישראלי
  • משה ימר - פרופ' לפיזיקה
  • הרב ישעיהו הדרי ראש ישיבת הכותל
  1. השליחות וההרשאה במשפט העברי (ירושלים תשל"ב).
  2. הלכות יום העצמאות ויום ירושלים - בירורי הלכה (ירושלים תשל"ג).
  3. אוצר המשפט - מפתח ביבליוגרפי של המשפט העברי (ירושלים תשל"ה).
  4. הקהילה - ארגון והנהגה תקנות ופנקסי קהל (ירושלים תשל"ח).
  5. מורה דרך במקורות המשפט העברי (ירושלים תשמ"ג).
  6. הרמב"ם והחוק במדינת ישראל (ירושלים תשמ"ה).
  7. Jewish Law and Current Legal Problems (עורך) (ירושלים 1985).
  8. Maimonides as Codifier of Jewish Law (עורך) (ירושלים 1987).
  9. המסחר במשפט העברי - פרקים בהגנת הצרכן, הסוחר והנושה (ירושלים תשמ"ח).
  10. עושר ולא במשפט - הנהנה מנכסי חברו בזכות ושלא בזכות (ירושלים תשמ"ח).
  11. המשפט העברי בחקיקת הכנסת; המקורות היהודים בשילובם בדיוני הכנסת ובחוקי מדינת ישראל (ירושלים תשמ"ט, 2 כרכים).
  12. המשפט העברי בפסיקת בתי המשפט בישראל (ירושלים תשמ"ט, 2 כרכים).
  13. שלטון החוק בישראל (ירושלים תשמ"ט).
  14. The Multi-Language Bibliography of Jewish Law (ירושלים תש"ן).
  15. אוצר המשפט - מפתח ביבליוגרפי של המשפט העברי, חלק שני (ירושלים תשנ"א).
  16. ניבי תלמוד - אמרות, פתגמים ומטבעות לשון מתחום המשפט, ביאורם, הוראתם ושימושם (ירושלים תשנ"א).
  17. זכות היוצרים במקורות היהודיים (ירושלים תשנ"א).
  18. חוק לישראל - עריכה שיטתית ועדכנית של המשפט העברי: ערבות (עורך) (ירושלים תשנ"ב).
  19. חוק לישראל - נזיקין (עורך) (ירושלים תשנ"ב).
  20. חוק לישראל - השבת אבדה (עורך) (ירושלים תשנ"ב).
  21. חוק לישראל - עשיית עושר ולא במשפט (עורך) (ירושלים תשנ"ב).
  22. Modern Applications of Jewish Law; Resolution of Contemporay Problems
  23. According to Jewish Sources in Israeli courts (ירושלים תשנ"ג, 2 כרכים).
  24. איכות הסביבה במקורות היהודיים (ירושלים תשנ"ד).
  25. A Guide to the Sources of Jewish Law (ירושלים תשנ"ד).
  26. חוק לישראל - עריכה שיטתית ועדכנית של המשפט העברי:
  27. חוק לישראל - שכירות ושאילה (עורך) (ירושלים תשנ"ח).
  28. חוק לישראל - כנ"ל: שומרים (עורך) (ירושלים תשנ"ט, 2 כרכים).
  29. גדול כבוד הבריות - כבוד האדם כערך-על (ירושלים תשנ"ט).
  30. לשילובו של המשפט העברי במשפט הישראלי (ירושלים תשנ"ט).
  31. Law and the Noahides (ירושלים תשנ"ט).
  32. Jerusalem - City of Law and Justice (עורך) (ירושלים 1999).
  33. מטרה המקדשת את האמצעים (ירושלים תש"ס).
  34. מסירות נפש (הקרבת היחיד למען הרבים) (ירושלים תש"ס).
  35. Ethics in the Marketplace - A Jewish Perspective (ירושלים תש"ס)
  36. Unjust Enrichment in Jewish Law (ירושלים תש"ס)
  37. ההגנה על צנעת הפרט (ירושלים תשס"ו)
  38. תקנת השבים – מעמדו של עבריין שריצה את עונשו (ירושלים תשס"ז)
  39. חוק לישראל - עריכה שיטתית ועדכנית של המשפט העברי: שיתוף נכסים (עורך) (ירושלים תשס"ט)
  40. חוק לישראל - נאמנות בנכסים (עורך) (ירושלים תש"ע)
  41. חוק לישראל - פגמים בחוזה (עורך) (ירושלים תשע"ב)
  42. חוק לישראל - שליחות (עורך) (ירושלים תשע"ד)
  43. סודו של המשפט העברי – צדק משפט יושר ורחמים (ירושלים תשע"ט, 2 כרכים)
  44. חוק לישראל - עריכה שיטתית ועדכנית של המשפט העברי: משכון ומשכנתא (עורך) (ירושלים תשפ"ב).
  45. המותרות בתקנות הקהילות – הדאגה לחלש והמאבק בראוותנות (ירושלים תשפ"ב, 2 כרכים).
  46. חוק לישראל - אפוטרופסות (עורך) (ירושלים תשפ"ד).
  47. חוק לישראל - מחילה (ירושלים תשפ"ה, 2 כרכים).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחום רקובר בוויקישיתוף
הרצאות וראיונות

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ראו: קל"ח פתחי חכמה עם "פתחי הפרדס", מכון נזר דוד תשס"ט, מבוא עמ' 29 בהערה
  2. הרב פרופ' נחום רקובר, 'זכרתי ימים מקדם: זכרונות על הרצי"ה זצ"ל', בתוך: שמעתין 184, שבט תשע"ג, עמ' 135–147
  3. הוסמכו 55 עו"ד חדשים, דבר, 21 באפריל 1959.
  4. אישים ומוסדות, הצופה, 25 באפריל 1968
  5. קורות חיים באתר "מורשת המשפט בישראל"
  6. קורות חיים באתר "מורשת המשפט בישראל"
  7. חתן פרס ישראל לספרות - הרב פרופ' נחום רקובר, באתר גלובס, 7 במרץ 2002
  8. i24NEWS, פרסום ראשון: החוקר שממומן ע"י המדינה - ומקדם את הרפורמה המשפטית, באתר i24NEWS, 2024-12-01
  9. קורות חיים באתר "מורשת המשפט בישראל"
  10. קורות חיים באתר "מורשת המשפט בישראל"
  11. רשימת פרסומים מלאה
  12. אליקים רובינשטיין, הקדמה לספר ""לשילובו של המשפט העברי במשפט הישראלי" עמ' 13 (1989)
  13. "לשילובו של המשפט העברי" עמ' 17–18
  14. "לשילובו של המשפט העברי" עמ' 21–22
  15. קרקע 53 "מקומו של המשפט העברי בהליך חקיקתו של חוק המקרקעין", יוסי כץ, עמ' 91–134 (2001)
  16. בורג מסתייג מהדברים בעניין פיזור עיריית עכו, דבר, 16 במרץ 1975
  17. על אודותיה ראו: חידושים ברפואת נשים, מכון פוע"ה תשס"ט, עמ' 17