נחום רקובר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נחום רקובר
Nahum Rakover.jpg
לידה 13 בנובמבר 1932 (בן 85) עריכת הנתון בוויקינתונים
ארצות מגורים ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והנצחה פרס ישראל (2002)
פרס כץ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב פרופסור נחום רָקוֹבֶר (נולד בי"ד בחשוון תרצ"ג, 13 בנובמבר 1932 בירושלים) הוא פרופסור למשפטים המתמחה בחקר המשפט העברי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, חתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשס"ב, ובעל עיטור "יקיר ירושלים".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחום רקובר נולד לרב חיים רקובר ולחנה מלכה, בתו של הרב שמחה מנדלבוים. בשנת 1947 החל ללמוד בישיבת בני עקיבא כפר הרואה, כעבור שנתיים עבר לישיבת מרכז הרב בירושלים, ובשנת 1953 הוסמך לרבנות. בשנת 1952 החל ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, והוסמך למשפטים בשנת 1957 וכעורך דין ב-1959.[1] הוא החל ללמד באוניברסיטה בשנת 1964, וזכה לתואר דוקטור למשפטים באוניברסיטה העברית בשנת 1968.

שימש כפרופסור אורח באוניברסיטת דרופסי שבארצות הברית ב-1970, מרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב בין השנים 19751980, פרופסור אורח באוניברסיטת ברקלי, אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת ברנדייס ב-1977. בשנת 1981 התמנה לפרופסור חבר במחלקה לקרימינולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן. בשנת 1982 נתמנה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

מכהן כראש מורשת המשפט בישראל וכנשיא מכללת תלפיות.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקובר זכה על עבודתו במשפט העברי במספר פרסים, בהם:

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו הם הרב בנימין רקובר עורך ספריו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב אריאל רקובר ר"מ בישיבת נצר מטעי בעיר אריאל, הרב יששכר רקובר מנהל התלמוד תורה הדתי-לאומי בעיר אלעד והרב חיים רקובר ר"מ בישיבת בנ"ע תקוות יעקב בשדה יעקב, מנחה סדנאות ומלמד חסידות. בתו הסופרת הילה וולברשטיין שותפה לחיבור ספרי הביוגרפיה "מלאכים כבני אדם" על הרב אברהם יצחק הכהן קוק, "משמיע ישועה" על הרב צבי יהודה הכהן קוק ו"רב הכותל" על הרב מאיר יהודה גץ, וזוכה בפרס עמינח לשנת תשס"ד. חתניו הם הרב חיים צפרי חבר בית הדין לענייני ממונות בבנימין, הרב יצחק וולברשטיין, ראש הכולל של עצמונה ביישוב שומריה, הרב יצחק שפירא ראש ישיבת עוד יוסף חי, הרב עדיאל דומוביץ' ראש הכולל בגוש דולב-טלמונים.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • השליחות וההרשאה במשפט העברי, תשל"ב.
  • אוצר המשפט - מפתח ביבליוגרפי למשפט העברי, תשל"ה (2 כרכים בעברית, וכרך נוסף בלועזית).
  • עדות בשבועה, תשמ"א.
  • הלכות יום העצמאות ויום ירושלים, ירושלים תשמ"ה.
  • עושר ולא במשפט, תשמ"ח.
  • המסחר במשפט העברי, תשמ"ח.
  • שלטון החוק בישראל, תשמ"ט.
  • זכות היוצרים במקורות היהודיים, תשנ"א.
  • המשפט העברי בחקיקת הכנסת.
  • המשפט העברי בפסיקת בתי המשפט בישראל.
  • הרמב"ם והחוק במדינת ישראל.
  • מורה דרך במקורות המשפט העברי.
  • ניבי תלמוד, תשנ"א.
  • סדרת חוק לישראל - עריכה שיטתית ועדכנית של המשפט העברי, תשנ"ב-תשנ"ט (7 כרכים בנושאים: שכירות ושאילה, שומרים, ערבות, נזיקין, עשיית עושר ולא במשפט, השבת אבדה).
  • איכות הסביבה - היבטים רעיוניים ומשפטיים במקורות היהודיים, תשנ"ד.
  • לשילובו של המשפט העברי במשפט הישראלי.
  • גדול כבוד הבריות - כבוד האדם כערך-על, תשנ"ט.
  • מסירות נפש - הקרבת היחיד להצלת הרבים.
  • מטרה המקדשת את האמצעים, ירושלים: הוצאת ספרית המשפט העברי, תש"ס.
  • ההגנה על צנעת הפרט, תשס"ו.
  • השלום כערך על.

בעריכתו: קנין תורה ביאור הרב צבי יהודה קוק למסכת אבות, אלון שבות: המרכז לתרבות ישראלית, תשמ"ג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הוסמכו 55 עו"ד חדשים, דבר, 21 באפריל 1959.