נחום רקובר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחום רקובר
Nahum Rakover.jpg
לידה 13 בנובמבר 1932 (בן 89)
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב נחום רָקוֹבֶר (נולד בי"ד בחשוון תרצ"ג, 13 בנובמבר 1932 בירושלים) הוא פרופסור אמריטוס למשפטים המתמחה בחקר המשפט העברי, משנה ליועץ המשפטי לממשלה, חתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשס"ב, ובעל עיטור "יקיר ירושלים".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחום רקובר נולד לרב חיים רקובר ולחנה מלכה, בתו של הרב שמחה מנדלבוים. בשנת 1947 החל ללמוד בישיבת בני עקיבא כפר הרואה, כעבור שנתיים עבר לישיבת מרכז הרב בירושלים, ובשנת 1953 הוסמך לרבנות. בשנת 1952 החל ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, והוסמך למשפטים בשנת 1957 וכעורך דין ב-1959.[1] הוא החל ללמד באוניברסיטה בשנת 1964, במקביל לעבודה כעוזר ליועץ המשפטי לממשלה ולועדת החוקה, חוק ומשפט, וזכה לתואר דוקטור למשפטים באוניברסיטה העברית בשנת 1968, על העבודה "יסודות ההרשאה במשפט העברי".[2]

שימש כפרופסור אורח באוניברסיטת דרופסי שבארצות הברית ב-1970, מרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב בין השנים 19751980, פרופסור אורח באוניברסיטת ברקלי, אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת ברנדייס ב-1977. בשנת 1981 התמנה לפרופסור חבר במחלקה לקרימינולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן. בשנת 1982 נתמנה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

מכהן כראש מורשת המשפט בישראל וכנשיא מכללת תלפיות.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקובר זכה על עבודתו במשפט העברי במספר פרסים, בהם:

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספריו וממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • השליחות וההרשאה במשפט העברי, תשל"ב.
  • אוצר המשפט - מפתח ביבליוגרפי למשפט העברי, תשל"ה (2 כרכים בעברית, וכרך נוסף בלועזית).
  • עדות בשבועה, תשמ"א.
  • הלכות יום העצמאות ויום ירושלים, ירושלים תשמ"ה.
  • עושר ולא במשפט, תשמ"ח.
  • המסחר במשפט העברי, תשמ"ח.
  • שלטון החוק בישראל, תשמ"ט.
  • זכות היוצרים במקורות היהודיים, תשנ"א.
  • המשפט העברי בחקיקת הכנסת.
  • המשפט העברי בפסיקת בתי המשפט בישראל.
  • הרמב"ם והחוק במדינת ישראל.
  • מורה דרך במקורות המשפט העברי.
  • ניבי תלמוד, תשנ"א.
  • סדרת חוק לישראל - עריכה שיטתית ועדכנית של המשפט העברי, תשנ"ב-תשע"ד (11 כרכים בנושאים: שכירות ושאילה, שומרים, ערבות, נזיקין, עשיית עושר ולא במשפט, השבת אבדה, שליחות, נאמנות בנכסים, פגמים בחוזה, שיתוף בנכסים).
  • איכות הסביבה - היבטים רעיוניים ומשפטיים במקורות היהודיים, תשנ"ד.
  • לשילובו של המשפט העברי במשפט הישראלי.
  • גדול כבוד הבריות - כבוד האדם כערך-על, תשנ"ט.
  • מסירות נפש - הקרבת היחיד להצלת הרבים.
  • מטרה המקדשת את האמצעים, ירושלים: הוצאת ספרית המשפט העברי, תש"ס.
  • ההגנה על צנעת הפרט, תשס"ו.
  • השלום כערך על.
  • סודו של המשפט העברי - צדק משפט יושר ורחמים, 2019.
ספרים בעריכתו
ממאמריו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]