שיחה:מוות מוחי

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הוספתי וערכתי מעט, אבל כדאי מאוד שאיש מקצוע בתחום ייכנס ויערוך.--שלומית קדם 12:52, 31 יולי 2006 (IDT) הוספתי מעט להגדרה הראשונית, תוך כדי הדגשת ה-irreversibility של המוות המוחי. כמו כן, תיקנתי טעות נפוצה: תהליך ריקבון הרקמות יתרחש ויתקדם גם עם חיבור אנשים שמתו ממוות מוחי למכונת לב-ריאה, ולא תוך חודשים (כפי שנכתב לפני העריכה), אלא תוך שבוע בערך - בגלל חוסר בעצבוב. דביר_ד 12:52, 31 דצמבר 2010 (IDT)

טעות אינהרנטית במאמר[עריכת קוד מקור]

גזע המוח בשום פנים ואופן לא נותן פקודה ללב להתכווץ ולהתרחב, שאילו היה עושה כך היה הלב מת יחד עם המוח. ללב יש מנגנון עצמאי שגורם לו להתרחב ולהתכווץ ובזכות זה יכול להמשיך להחיות את הגוף זמן מה לאחר המוות המוחי מה שמאפשר תרומות איברים. מה שכן אחראי גזע המוח, הוא הוראה לסרעפת לעלות ולרדת, מה שמאפשר נשימה. יחד עם זאת אינני רופא, הייתי שמח אילו מישהו עם השכלה קרפואית היה לוקח את זה על עצמו.

רופא אני לא, אבל מעט פיזיולוגיה אני יודע. אז ככה: בלב יש את צומת SA שהיא קוצב הלב הראשי. עד כאן טענת האנונימי נכונה. לגבי גזע המוח: לא זכור לי שיש קשר בינו לבין פעימות הלב (אבל כן לגבי הנשימה וכאן האנונימי צודק), אבל כן יש בקרה עצבית על קצב הלב. מדובר על המערכת הסימפטית (עצבים שיוצאים ממוח השדרה - מחלק ממקטעי החזה והצוואר) שבמקרה שהיא קולטת גירוי מגבירה את קצב הלב, ועל המערכת הפרסימפטית (סיבים קדם-גנגליוניים שיוצאים מהגרעין המוטורי הגבי של הווגוס או מהתאים בגרעין הדו-צדדי) שבמקרה שהיא קולטת גירוי מקטינה את קצב הלב.
מה שאמרתי זה על רגל אחת, ואני בספק אם לגזע המוח יש קשר ישיר כלשהו לפעילות הלב. כל הנושא הזה של בקרת קצב הלב ראוי לדעתי לערך נפרד. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 07:30, 23 במרץ 2008 (IST)תגובה

יחס ההלכה ביהדות[עריכת קוד מקור]

יש צורך לדעתי, להוסיף את המחלוקת הנוקבת הקיימת בנושא הזה בין פוסקי ההלכה, והוא סובב סביב תרומת איברים מאדם שמת מוות מוחי, כאשר חלקים מן הפוסקים מגדירים את זה כרצח, ואוסרים את הדבר, מכיון שההתיחסות אליו זה כאל חי לכל דבר, לעומת פוסקים המתירים ואף מעודדים את התרומה במצב כזה. טיפוסי - שיחה 19:11, 31 בינואר 2010 (IST)תגובה

אינני מומחית חנושא, לא מן הצד הרפואי וודאי לא ההלכתי, אבל ידוע לי, שמוות של גזע המוח הוא למעשה מוות של האדם כיצור חושב, מודע, בעל זכרונות וידע - בקיצור, יצור אנושי חי לעומת משאבה מכנית. האם ההלכה לוקחת בחשבון את העובדות האלה?שלומית קדם - שיחה 19:26, 31 בינואר 2010 (IST)תגובה

היו דברים מעולם, שלאחר קביעת מוות מוחי התעורר האדם וחזר לחיים, ולעצם הענין הנושא רחב מאד והדיונים ההלכתיים מעמיקים מאד בנושא, וברור שכל השיקולים נלקחים בחשבון. טיפוסי - שיחה 19:46, 31 בינואר 2010 (IST)תגובה

טיפוסי היקר, מעולם לא אירע שלאחר מוות מוחי האדם התעורר וחזר לחיים [כשהכוונה למותו של גזע המוח]. אם שמעת על מקרה שכזה ממקור מהימן [ולא מסיפורי עלי בבא של מתנגדים להגדרה זו] אז כדאי שתביא מקור לדבריך, כי מציאותית אין דבר כזה. מה שיתכן הוא קביעת מוות מוחי בטעות שלאחריה יתעורר אדם [גם זו אפשרות קלושה] מה שיתכן בכל קביעת מוות ואף לבבית.
לשלומית קדם, גם בפגיעה מוחית קשה[שלא בגזע המוח] יש מוות של האדם כיצור חושב, מודע, בעל זכרונות וידע, ואנו לא מחשיבים אותו כמת. אדם יכול להיות משותק באופן מוחלט ואף לא צלול ובכל זאת הוא חי לכל דבר וכל פגיעה בו היא רצח.
היהדות נותנת ערך לחיים כשלעצמם, ועל כן אין חשיבות לכל שאר הדברים [החשובים!] הנלווים אליהם.
לגבי הערך עצמו, חלוקת הפסיקה לחרדים ודתיים לאומיים היא בעיתית בעייני. הרב זלמן נחמיה והרב לאו אינם דתיים לאומים ושניהם ישבו בוועדה שהתירה. כמו כן יש סוברים [כמו שמצויין בערך] שהרב אויערבך אסר משום שהבדיקות לקביעת מוות מוחי אינן וודאיות ואולם בימינו שהבדיקות טובות בהרבה היה מתיר. 95.86.80.3 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

דעת הרב אוירבך[עריכת קוד מקור]

להרב אוירבך זצ"ל יש ספר תשובות בהלכה בשם מנחת שלמה ושם בח"ב סימן פג הוא דוחה בכתב את ההכרה במוות מוחי מוחלט, כמוות ולא רק בגלל שאינו סומך על הבדיקות הרפואיות אלא בגלל שההיפוטלימוס עדיין פעיל ומשפיע על תיפקוד הגוף, ולכן זה לא דומה להותז הראש, בנוגע לטענה שדי בכך שהאדם איבד את יכולת הנשימה באופן בלתי הפיך בשילוב חוסר הכרה כדי להגדירו כמת, הביא הרב אוירבך את החתם סופר שהפסקת נשימה אינה סימן מוות אלא בצירוף שאין דופק פעילות הלב, הרחיב בנושא תלמידו פרופסור אברהם סופר בספרו נשמת אברהם חלק יו"ד סימן שלט וכך מורים גדולי תלמידיו שחולה במצב מוות מוחי חשוב חי תרח - שיחה 23:24, 25 באפריל 2013 (IDT)תגובה

טעות. ההיפותלמוס הוא לענייננו חלק מהמוח והוזכר בדבר הגרש"ז רק לעניין פרק הזמן שיש להמתין לאחר הסרת מכונת ההנשמה ודום הלב (שנדרשים מכיון שלדבריו לא ניתן לסמוך על האומדנא של הבדיקות). תחילה הגרש"ז כתב שדי להמתין שלושים שניות, על סמך חוו"ד רופאים שכתבו שלאחר 15-20 שניות הם יהיו מוכנים לחתום על תעודת פטירה. ואז מותר להוציא איברים להשתלה אף כשהלב פועם בעקבות חיבור מחדש למכונת הנשמה (אם זה היה אפשרי). לאחר מכן שמע שההיפותלמוס ממשיך עוד לחיות (אף שגם הוא ימות תוך דקות) ולכן חזר בו מדבריו הראשונים. ראה כאן. עברתי על עריכותיך בערך ואני סבור שהן אוסף של טעויות והטיות. ביטלתי אותן. בברכה, משתמש כבד - 23:39, 02/05/13

משוב מ-8 במאי 2013[עריכת קוד מקור]

ביררתי בעבר את הנושא היטב ולמרות המחמאות שלך כבודו טועה, ואבאר דעתו של הרב אוירבך לראות במוות מוחי כולל כהתזת הראש היא מכיון שכשהראש אינו משפיע כלל על הגוף הוא כמנותק (הרב אלישיב חלק ע"ז) מובן שאם מתברר שחלק בראש ממשיך להשפיע על שאר הגוף באיזון נוזלים ושמירת חום הגוף ועוד (גם במצב שמוגדר ע"י הרופא כמוות מוחי כולל) לא ניתן לדמות מצב זה להותז הראש, ואחיינו ויד ימינו של הרב אוירבך הרב ליזרזון מחבר שולחן שלמה על רפואה סיפר לי שכשנודע לרב אוירבך על ההיפוטלמוס הוא כעס מאוד על שרימו אותו ובספרו כתב הרב כך שהיה מקום להתיר לאחר שניתקו אדם במצב מוות מוחי כולל מהמכשיר הנשמה להוציא ממנו איברים כיון שאינו נחשב חי בגלל המוות המוחי (ולמרות שאם יחברו מיד את המכשיר ימשיך ליבו לפעום)ולאחר שנודע לו על ההיפוטלמוס אסר כיון שהוא נחשב חי. יש להוסיף שבערך ישנם טעויות מביכים שניסתי לתקנם ותיקנת אותם מהר בחזרה כדרכך, דוגמא קלה היא הציון שנעשה ניסוי על פרה במצב מוות מוחי ולא היא הניסוי היה על כבשה בריאה שהתיזו את ראשה. אני מתפלא שאדם עם אג'נדה כמוך עושה ככל העולה על רצונך ואין בקרה נורמלית בויקפדיה תרח - שיחה 15:20, 8 במאי 2013 (IDT)תגובה

אכן מדובר בכבשה ולא בפרה. תודה על התיקון, שהוא טיפה בים של שיבושים. מטרת הניסוי לא הייתה להוכיח שכבשה שערפו את ראשה מסוגלת ללדת. זה רק היה אופן ביצוע הניסוי. לגבי דעת הרב אוירבך, הנוסח בערך הוא: "לפי פרופ' אברהם שטיינברג היה הרב אויערבאך קרוב להכרה עקרונית במונח לגבי מות כל תאי המוח (אך לא לגבי מות גזע המוח והפסקת הנשימה העצמונית בלבד)". שים לב שלא כתוב שהגרש"ז הכיר במה שהרופאים קוראים מוות מוחי. מדובר על מות כל תאי המוח, כלומר כולל ההיפותלמיס שנמצא במרכזו. בברכה, משתמש כבד - 15:45, 08/05/13

משוב מ-13 במאי 2013[עריכת קוד מקור]

לפי מה שביררתי אין אפשרות סבירה לפעילות הלב לאחר שההיפטלמוס חדל מלתפקד ולכן ראוי לציין זאת בנוסף הטעות במאמר היא שהניסוי נערך לכבשה במצב מוות מוחי ולא היא הניסוי נערך בכבשה בריאה (וכל המאמר נערך כנראה ע"י אדם לא מומחה בענין ומגמתי) ושוב תודה על המחמאות תרח - שיחה 14:29, 13 במאי 2013 (IDT)תגובה


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 11:41, 15 במאי 2013 (IDT)תגובה


קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 12:32, 17 ביוני 2013 (IDT)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במוות מוחי שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 15:16, 17 בנובמבר 2022 (IST)תגובה