שיחה:מיכאל חזני

למה הוא פרש מממשלת גולדה השנייה שבוע לפני שגולדה התפטרה באפריל 1974? יעקב בויקי 13:22, 30 מאי 2006 (IDT)

אין כלל כל קשר בין פרישתו של השר חזני, לבין פרישתה של גולדה מאיר ולבין דו"ח ועדת אגרנט, אשר בעקבותיו פרשה גולדה מאיר!!!

הסיבות להתפטרותו של השר חזני הוגדרו במכתב ההתפטרות שלו (שהוגש ב-1 באפריל 1974 אחה"צ) כ"סיבות אישיות", אבל את חלקן הוא פירט במכתב והרי הן לפניכם, בתוספת קצת חומר רקע (בערך...):

ביסוד השותפות בין המפד"ל ובין מפלגת העבודה בייסוד ממשלתה השניה של גולדה מאיר עמדה תהום גדולה שנקראה "הגיור כהלכה", אשר לאורך כל חודשי המו"מ הקואליציוני עמדה המפד"ל בהתלבטות האם להכנס לממשלה אם לאו עקב בעיה זו. ב-6 במרץ 1974 הודיעה המפד"ל לשר פנחס ספיר שהיה ראש צוות המשא ומתן מטעם מפלגת העבודה, כי לא תוכל להצטרף לממשלה עקב בעיית "הגיור כהלכה". באותו היום חלה החמרה במצב הבטחוני בחזית הסורית, והמפד"ל לא רצתה להיות הגורם לאי הקמת הממשלה ("ממשלת החירום" כהגדרת המפד"ל אז), ולכן הסכימה להכנס לממשלת גולדה מאיר, שהוצגה בכנסת ב-10 במרץ 1974. לאחר הכניסה לממשלה, והתייצבות זוטא של המצב הבטחוני, שאלה המפד"ל בעצת הרבנים, ובראשם הרב צבי יהודה קוק והרבנים הראשיים לישראל דאז (הרב שלמה גורן והרב עובדיה יוסף) האם להשאר בממשלה אם לאו, והרבנים פסקו לה שלא להשאר בממשלה. מרכז המפד"ל בכינוסו ב-31 במרץ החליט להורות למפלגה להשאר בממשלה, נגד דעתם של הרבנים. לאור הנ"ל, הודיע חזני למחרת היום (ב-1 באפריל) כי הוא פורש מן הממשלה, היות והלכו לשאול את דעת הרבנים הראשיים לישראל בענין הכניסה לממשלה למרות "הגיור כהלכה", אבל לא שמעו לדעתם, וזו פגיעה במעמד הרבנות, והיות והוא ערב רק לשגיאותיו האישיות - הוא באופן אישי פורש מן הממשלה, אבל היות והסיעה נשארת חברה בממשלה - הוא ימשיך לתמוך בממשלה ובקואליציה כחבר כנסת מן השורה. גבעתיים 17:19, 30 מאי 2006 (IDT)

תודה. יעקב בויקי 17:59, 30 מאי 2006 (IDT)

שם הערך

"לכל איש יש שם, שנתנו לו אביו ואמו", ובמקרה שלפנינו, השם הפרטי הוא כנראה "יעקב מיכאל", ומכאן יעקב מיכאל חזני. לכל איש ישנה גם הזכות להחליט איך הוא רוצה להיקרא, והאיש שבו עוסק ערך זה נקרא תמיד בשם מיכאל חזני. גם בחתימתו בספר החוקים, שם נזקקים לפורמליות, הוא חתם "מיכאל חזני", ובכל אמצעי התקשורת נקרא אך ורק בשם זה. כשם שבערך פבלו פיקאסו אין אנו משתמשים בשם המלא לשם הערך, כך גם כאן, ובוודאי בערכים המקושרים אליו ראוי לקרוא לאיש בשמו הידוע. די בכך שבגוף הערך יצוין שמו המלא. דוד שי 07:01, 30 בנובמבר 2006 (IST)